ניכוי תשומות לשימוש בעסקה חייבת

♦ במסגרת הדוחות התקופתיים, ביקשה המערערת לנכות מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו לה על ידי נותני שירותים שונים, בין היתר, חברת חוות השקמים בע"מ (להלן: "חוות השקמים"), בגין שירותיו של מר גלעד שרון, חברת צ. השמשוני בע"מ, בגין שירותי יעוץ אדריכלי (להלן: "האדריכל") וחברת קשר בראל, בגין שירותי מחקר שיווקי.

המשיב סירב להכיר בניכוי מס התשומות מהטעם, שלא הוכח כי התשומות הוצאו לשימוש בעסקה החייבת במס - בהתאם להוראות סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

♦ במסגרת כתב הערעור, ציינה המערערת, כי בסוף שנת 98' החלה ליזום פרוייקט בתחום תרבות הפנאי, לשם פיתוח מודל חדיש של אתר תיירות בארצות עם אקלים ים תיכוני, המכיל חבילת נופש הכוללת מגוון רחב של אטרקציות, מבני מגורים ומתקנים אשר יספקו את מכלול צרכי תרבות הפנאי המתפתחת.

לצורך קידום הפרוייקט טענה המערערת כי שכרה שירותים של מספר ספקים אשר יבצעו מחקר ופיתוח של המודל, תוך ניצול ומיצוי השוק העולמי בתחום תרבות הפנאי וכן שכרה שירותים של מספר ספקים אשר יסייעו להמשך פעילותה.

המערערת ציינה, כי הספקים העיקריים היו חוות השקמים, אשר עיקר השירות  אשר ניתן על ידה התמקד בעריכת מחקר ופיתוח לצורך מיפוי הצרכנות התיירותית בעולם, והאדריכל אשר התמקד בתכנון עקרונות האדריכלות של מודלים אפשריים לצורך הפרוייקט. ספקים אלה הוציאו למערערת חשבוניות מס.

המערערת טענה, כי התשומות משמשות לעסקה חייבת במס והיה על המשיב להתיר את קיזוזן.

♦ בכתב התשובה נאמר, כי לצורך בחינת טענות המערערת בדבר רכישת השירותים לצורך בניית קונספציה תיירותית בחו"ל, התבקשה המערערת על ידי המשיב להמציא לה מספר נתונים: פירוט התוכניות העסקיות, פירוט הפעולות שננקטו על ידה לקידום מטרותיה ופירוט השירותים שקיבלה לצורך קידום עסקיה.

לשני הנושאים הראשונים, לא ניתנה כל תשובה.

המשיב טען, כי שיווק עתידי בחו"ל של זכויות הקשורות לפרוייקטים אשר יוקמו בחו"ל, לא ייחשב כעסקה לצורך החוק ולא יהיה חייב במס ערך מוסף.

במידה ויוקם מערך השיווק בישראל לתושבי ישראל, שמשמעותו הינה יצירת עסקאות החייבות במע"מ, יהיה המשיב מוכן לבחון מחדש את ניכוי מס התשומות.

 

 

♦ יש לבחון האם הוכיחה המערערת קיומה של תוכנית עסקית מוגדרת וסבירה. 

♦ מכל חומר הראיות אשר הוצג במהלך הדיון עולה בבירור, כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה.

♦ בערעורים תמך תצהירו של מר דוד אפל (להלן: "מר אפל"), מנהלה של המערערת.

במסגרת תצהירו חזר וציין מר אפל, כי בסוף שנת 99' פיתחה המערערת קונספט חדיש בתחום תרבות הפנאי, המיועד ליישום באתרי תיירות גדולים בארצות בעלי אקלים נוח. לדבריו, כפי שטענה המערערת בערעורים, מציע מודל זה לצרכן של תרבות הפנאי חבילת נופש, הכוללת מגוון חדשני ומקיף של פעילויות באופן משמעותי יותר מהחבילות המוצעות כיום בעולם והכל במתחם אחד. מר אפל טען, כי מתחילת פיתוחו של המודל ועד כה, לא פוסקת המערערת להשביח את המודל ולהכניס בו שיפורים.

♦ מדובר בקונספט בלתי ברור במקום גיאוגרפי לא ידוע, הנע בין יוון לאיטליה, דרך ספרד. המידע שניתן באשר לאותו קונספט או מיזם או פרוייקט, הינו כלשונו של בית המשפט בעניין בעיר אחזקות, היולי לחלוטין.

גם החקירה הנגדית של עדי המערערת לא הצליחה לשפוך אור רב יותר על אותה עסקה עתידית נטענת.

מר אפל נשאל האם הוא יכול להראות לבימ"ש, כי באמת תהיה עסקה בתחום הזה של תיירות. לכך ענה מר אפל, כי קשה לו לסחוב 15,000 דונם שהחברה הולכת להקים ושהחברה כבר רכשה חלק מהשטחים.

אולם, החברה הרוכשת איננה המערערת. צביון, המערערת, אמורה לנהל את הגוף הבונה.

גם מיקומם הגיאוגרפי של אותם 15,000 דונם איננו ברור.

מר אפל נשאל האם נכון שמתחילת הטיפול של המשיב בתיק המקום השתנה כמה פעמים, כאשר בהתחלה דובר על יון ואיטליה. לשאלה זו השיב מר אפל: "האי היווני זו המצאה שלכם. הפרוייקט הראשון שיוצא לפועל הוא יותר ממו"מ. אנו עובדים בפועל ואנו עומדים לקבל היתרים... ".

תשובה זו באשר להיות האי היווני המצאה, איננה עולה בקנה אחד עם אמירתו של האדריכל בתצהירו, על פיה נבחרו מספר אתרים ביוון, ביניהם אי יווני.

לאחר שהופנה מר אפל לאמירה זו, טען, כי זה היה רק לצורך בדיקת המודל.

♦ אין ספק, כי מתיאור זה לא עולה כל תוכנית ברורה או סיכוי סביר לביצוע עסקה, ונראה, כי לכל היותר מדובר בספקולציה או ברעיון ערטילאי.

תוכנית מגובשת בוודאי שאין. גם אם היו אכן כוונות בלב המערערת, אין כל ראייה בדבר ביצוע ראשוני אשר יוביל אותן לכיוון תוכנית מגובשת לשימוש עסקי.

♦ מהאמור לעיל, עולה מסקנה הפוכה לחלוטין מטענתה של המערערת בסיכומים, על פיה יש תוכנית מגובשת וכי התשומות נועדו בוודאי לשימוש עסקי ידוע ומוגדר.

המסקנה היחידה אליה ניתן להגיע היא המסקנה, כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח הסתברות גבוהה או סיכוי טוב לביצוע עסקה חייבת.

 

♦ הערעור נדחה.