נקיטת הליכי גביה לפי סעיף 106 לחוק מע"מ

♦ ביום 12.6.07 קיבלה המערערת הודעה מהמשיב על פי סעיף 106(ה) לחוק מע"מ, ולפיה הודיע המשיב, כי יש בכוונתו לפעול לגביית חובה הנטען של חב' קסקד מהמערערת.

ביום 6.11.07 הטיל המשיב עיקול ברישום על חשבון בנק הפועלים השייך למערערת.
הודעת המשיב (להלן: "הודעת החיוב") הוצאה בקשר לטובין שיובאו ואוחסנו במחסני הערובה באשדוד על ידי חב' קסקד, אשר על פי טענת המשיב הועברו מחברת קסקד בע"מ אל המערערת, ללא תמורה, ולפיכך ראה המשיב את המערערת כאחראית על חובה של קסקד בע"מ.
המערערת טענה, כי לא ניתן להפעיל את סעיף 106 לחוק מע"מ, מן הטעם שעסקת העברת הטובין מחברת קסקד למערערת הייתה כנגד תמורה.
♦ ביום 25.01.05 הוציא המשיב לחברת קסקד בע"מ (להלן: "חב' קסקד") שהייתה אף היא בבעלות יורי טולובסקי, הודעת גרעון בגין הטובין שפורטו ברשימונים, מן הטעם, כי ערך הטובין שעליו הצהירה חב' קסקד, לא תאם את "ערך העיסקה" כמתחייב על פי סעיפים 129 – 134 לפקודת המכס.
♦ מן הראיות שהוצגו עולה, כי חב' קסקד העבירה את מלאי הטובין שלה למערערת בפברואר. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, אם העברה זו נעשתה בתמורה אם לאו, ואם נעשתה מתוך כוונה מלהתחמק מלשלם את המיסים הנתבעים על ידי המכס.
♦ המערערת חזרה וטענה, כי שילמה את מלוא התמורה המתחייבת בגין הטובין שהועברו מחברת קסקד אליה. לעמדתה, העובדה שהתשלומים עליהם הצביעה, הגם שנעשו על ידי אביהם של מר יורי ורומן טולבסקי, אין בה כדי לשנות את המסקנה המתבקשת, כי הייתה תמורה מלאה לטובין שהועברו למערערת. לכן, לא היה מקום לנקוט בהליך לפי סעיף 106 לחוק, ועל בית המשפט לקבל את הבקשה ולחייב את המשיב בהוצאות.
♦ המשיב דוחה את הטענה בדבר תשלום תמורה בגין הטובין שהועברו מחב' קסקד למערערת, ומדגיש כי מירב הכספים שהועברו לטענת המערערת, לא נעשו על דרך של הפקדות בנקאיות, ונעשו מחשבונו הפרטי של אביהם, מר לב טולובסקי.
המשיב מדגיש עוד שגם לפי גרסת המערערת מדובר בתשלומים שבוצעו על ידי אביו של הבעלים של המערערת, כחלק מתמיכת האב בבניו, ולא בגין רכישת הטובין, מה שמצביע על יחסים מיוחדים שבין הצדדים, ומה שמבסס את הפעלת סעיף 106 לחוק, במקרה דנן, במיוחד בהעדר כל ראיה בדבר העברת התשלומים הנ"ל לנושים על חשבון החובות שנצברו על ידי המערערת.
ועוד, יש בכלל הנתונים והממצאים העובדתיים כדי להעיד, כי נעשה ניסיון לסכל גביית המס וכי יש גם לאשר את השומה שהוצאה לחב' קסקד, שהוא במהותו חוב סופי במיוחד כאשר מלכתחילה לא טענה המערערת כנגד השומה עצמה.
 
ביהמ"ש המחוזי חיפה – כב' סג"נ ש' וסרקרוג:
 
♦ כאשר חברה החייבת בחוב המס מתפרקת ומעבירה את נכסיה למי שיש עמו יחסים מיוחדים, ובאופן שלחברה החייבת – המעבירה, לא נותרו אמצעים לסילוק החוב לרשות המס, רשאית רשות המס לגבות המס מצד ג' - הנעבר, ובלבד שלא ייגבה סכום הגבוה משווי הנכסים המועברים. תנאי להפעלת הסמכות האמורה על ידי המשיב הוא קיומו של חוב סופי, שניתן לגבותו בהליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה).
בנוגע להגדרת המונח "יחסים מיוחדים" ניתן להפנות לסעיף 129 לפקודת המכס הקובע, בין היתר, כי די בכך, שאחד הצדדים לעסקה נושא משרה בעסקו של אחר (סעיף 129(1)(א)) או כאשר הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה, הכוללים גם "אח" ו"הורה" (סעיף 129(1)(ח)).
♦ יישומן של ההוראות הנ"ל בענייננו מורה, כי יש לדחות את בקשת המערערת לשחרור הטובין ולהסרת עיקול מחשבון המערערת בבנק הפועלים. ועוד, ככול שמדובר בהודעת הגרעון, הרי שגם בנושא זה, נראה כי המערערת לא הצליחה לערער את הודעת הגרעון שהוצאה, והחוב בגינו ננקטו הליכי גבייה, אף נבדק לעניין שיעורו. לפיכך מדובר בחוב סופי.
♦ בנוסף לכל האמור, יש לחזור ולהדגיש, כי לאחר שהוצאה הודעת הגרעון לחב' קסקד, לא העלתה האחרונה כול טענה בדבר החיוב הנדרש. פנייתה היחידה הייתה במכתב שנשלח למשיב על ידי רוה"ח של חב' קסקד ביום 16.2.05 ובו בקשה אחת בלבד, דחייה בתשלום הנדרש. בהתבסס על כלל הראיות כפי שהובאו לעיל, ניתן לקבוע כי גם אילו הוגשה השגה או ערעור בנוגע לעצם החיוב, במועד, דינם היה להידחות.
♦ הטענה העיקרית של המערערת הייתה, כי העברת הטובין מחב' קסקד למערערת הייתה בתמורה. טענה זו לא הוכחה. ואולם, מעבר לכך, המשיב הוכיח קיומם של יחסים מיוחדים, וכן נראה כי למעשה הייתה העברת פעילות מחב' קסקד למערערת, כאשר בשתי החברות היה אותו בעל שליטה – מר יורי טולובסקי.
♦ בנושא העדר תמורה בגין העברת הטובין או תמורה חלקית מזערית: יש לקבל טענת המשיב, כי ככול שהיה סילוק התחייבות לאחר העברת טובין מחב' קסקד למערערת, הרי שמדובר בסילוק סלקטיבי של התחייבויות לספקים חיוניים לנותני אשראי ולא הוכח כי סילוק זה מהווה תמורה כנגד העברת הטובין, במיוחד לאור המועד בו בוצעה העברת הכספים. ועוד, סילוק החובות נעשה על ידי אביו של מר טולובסקי, מר לב טולובסקי מחשבונו הפרטי, כסיוע לבניו בתשלום החובות, ולא על ידי המערערת, מחשבונה העסקי.
♦ יש בכלל הפעולות שפורטו לעיל, כדי להצביע על פעולות שנעשו במטרה לרוקן את חב' קסקד מנכסיה מצד אחד, והעברת הטובין לחברה חדשה, כביכול, מצד שני, במטרה להימנע מתשלום המס ונקיטה בפעולות שיש בהם לסכל את פעולות הגבייה שנקט בהן המשיב.
 
תוצאה:
♦ הבקשה נדחתה.
 
ניתן ביום 3.2.08
ב"כ המערערת: מר י. טולקובסקי.
ב"כ המשיבים: עו"ד י.גליטמן.