סיווג הסכם עבודה של בכירה בבנק כהכנסת עבודה

 ♦לטענת המערערים, ההכנסות מהוות הכנסה הונית (רווח הון) ולא הכנסה מהשתכרות או רווח עבודה. הסכם ההעסקה מבחין מפורשות בין תקבולים פירותיים לבין תקבולים הוניים. בנוסף נטען, כי מניות הפנטום מהוות מניות לכל דבר ועניין. בנוגע למענק החתימה נטען כי מדובר בפיצוי בגין זכויות רבות שעליהן ויתרה המערערת והוא ניתן בנפרד ממשכורתה כנגד ויתור על חופש העיסוק שלה.

 

 ♦לטענת המשיב, מענק החתימה ויחידות הפנטום מהוות טובת הנאה שאותה קיבלה המערערת מכוח קיומם של יחסי עובד-מעביד ואין הבדל בינם לבין שכר עבודה ובונוס. המשיב הדגיש כי בפועל, המערערים דיווחו על הכנסת המערערת מהבונוס כהכנסת עבודה וכי גם הבנק התייחס לתשלומים ששילם למערערת כהכנסת עבודה שכן הן נכללו בטופס 106 של המערערת, ניכה מס במקור ואף דרש סכומים אלה כהוצאות שכר. עוד נטען, כי כלל לא הוכח קשר בין קבלת מענק החתימה לוויתור על זכות כלשהי ולכן אין המדובר ברווח הון. לבסוף נטען, כי המערערת חתמה על 2 הסכמים דומים נוספים מול הבנק, מה שמחזק את המסקנה כי לא מדובר בוויתור על "נכס" שהרי ברור כי לא ניתן להיפרד מאותו נכס מספר פעמים.

 

 

 ♦ביהמ"ש קבע, כי המבחנים העיקריים להבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית שנקבעו בפסיקה הם מבחן טיב הנכס, שבמסגרתו ייבדק טיבו ואופיו של הנכס כנכס השקעתי לטווח ארוך או כנכס למסחר שוטף; מבחן התדירות, שעל-פיו, ככל שתדירות הפעילות רבה יותר, הדבר מצביע על אופייה הפירותי; מבחן היקף העסקאות, שלפיו ככל שהיקף העסקאות רב יותר, מלמד הדבר על אופי פירותי של הפעילות; מבחן המימון, הקובע כי מימון הפעילות בהון עצמי מלמד על אופייה ההוני, ואילו מימונה בהון זר מלמד על אופייה הפירותי; מבחן ההשבחה, לפיו פעולות השבחה בנכס לקראת מכירתו מלמדות על פעילות מסחרית; מבחן הבקיאות, שעל-פיו ככל שהבקיאות בתחום העסקה רבה יותר, מצביע הדבר על אופי פירותי; מבחן הנסיבות, שהוא מבחן הגג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רלוונטית שיש בה כדי לסייע בגיבוש קו ההבחנה בין הון לפירות. הבחינה היא בחינה נסיבתית בכל מקרה ומקרה, והמבחנים הם מבחני עזר שיש לשקול במצטבר תוך איזון ביניהם בדרך לגיבוש הכרעה בהבחנה בין הון לפירות.

 

 ♦לפיכך קבע ביהמ"ש, כי במצב דברים זה, ולאור ההלכה שנפסקה בעניין ניסים, הן ההכנסה ממענק החתימה והן ההכנסה מיחידות הפנטום מהוות "הכנסת עבודה", הממוסה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

תוצאה: