עוסק אינו יכול לצפות לקבל ממע"מ הנחיות בביקורת

♦ המערערת מספקת שירותי עבודה בתחום חשמל בניין לחברות קבלניות החל משנת 78, מעסיקה עובדים ונזקקת לדבריה, לשירותים של קבלני משנה על פי הצורך.
המשיב החליט לפסול את ספרי המערערת לשנים 2001 עד 2004, וזאת בהתאם לסעיפים 95 ו- 77 ב (ב) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו – ,1975 ולהטיל קנס בשיעור 1% מהמחזור.
בנוסף המשיב החליט להטיל על המערער כפל מס בהתאם לסעיף 50 (א) 1 לחוק בגין ניכוי מס תשומות שלא כדין בשנת המס 2004.
בש"א נוספת מתייחסת לשומת תשומות אשר הוצאה למערערת לתקופה שבין ינואר 2000 לינואר 2004, בגין ניכוי תשומות שלא כדין.
♦ לטענת המערער, המשיב לא פירט בפני המערערת אלו ספרים עליה לנהל וכי חלה עליה חובה לנהל ספרים על פי תוספת ד' להוראות הניהול.
לטענת המשיב, חייבת היתה המערערת בניהול ספריה לפי תוספת יא סעיף 2 (א) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) תשל"ג – 1973, בשילוב עם תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות ) תשל"ו – 1976. כמו כן, היה על המערערת לנהל יומן עבודה. בתצהיר מטעם המשיב, נאמר כי מנהל המערערת נדרש להמציא את כל הספרים אותם היה על המערערת לנהל. אולם, למרות דרישה זו לא הומצאו מרבית הספרים. עוד צויין, כי ספר כניסת טובין כלל לא נוהל ולכן אין דרך להתחקות אחר הטובין אשר רכשה המערערת ועל ידי מי סופקו.
♦ ליקוי זה, אשר מהווה סטיה מהותית בפני עצמו, הופך לחמור במיוחד לאור העובדה כי גם על גבי החשבוניות שהוצאו למערערת, לא פורטו כמות וסוג הטובין אשר נרכשו על ידה. גם במערכת הנהלת החשבונות של המערערת לא נמצאו חשבונות על המלאי שנרכש.ספר הזמנות לא נוהל או לא נשמר. מנהל המערערת טען אמנם, כי לכל פרויקט בו עבד ניהל תיק, אולם, בסיום העבודה השמיד אותו. גם ספר שוברי קבלה לא נוהל וכך גם יומן עבודה ורשימת מלאי לסוף שנת המס.

ביהמ"ש מחוזי ת"א – כב' הש' ד. קרת-מאיר:
♦ פסילת הספרים; ע"פ תצהיר מטעם המשיב, מרבית הספרים אותם היה על המערערת לנהל, לא הומצאו ע"פ דרישת המשיב. ספר כניסת טובין כלל לא נוהל. ספר הזמנות לא נוהל או לא נשמר. גם ספר שוברי קבלה לא נוהל וכך גם יומן עבודה ורשימת מלאי לסוף שנת המס. הספרים אשר נוהלו בפועל נוהלו בסטייה מהותית: החשבוניות לא פורטו כנדרש, ובספר הקופה לא נרשמו פרטים לזיהוי שיקים, אותם טען מנהל המערערת, כי הסב לטובת ספקים כדרך של תשלום. עדות זו לא נסתרה.

מנהל המערערת גם אישר, כי לא ניהל ספר שוברי קבלה, וכי את תיקי העבודה זרק בתום כל פרויקט.
טענתו, כי אין טעם לשמור את הניירות וכי לא ידע שיש לשמור עליהם, אין בה כדי להוות הצדקה לאי ניהול הספרים. בהקשר זה, אין ממש בטענה לפיה המשיב לא פירט בפני המערערת אלו ספרים עליה לנהל. על המערערת לנהל ספרים בהתאם לחוק. אין היא יכולה לצפות כי במסגרת ביקורת, תקבל הנחייה באשר לחובות המוטלים עליה בעניין ניהול הספרים.
♦ טענתה הנוספת של המערערת היא, כי חלה עליה חובה לנהל ספרים ע"פ תוספת ד' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות). אין מקום לקבל טענה זו. תוספת ד' חלה על קבלן המבצע עבודות בנייה. המערערת איננה מבצעת עבודות בנייה לכן יש לסווג אותה כנותנת שירותים החייבת בניהול ספריה לפי תוספת יא'. מכל מקום, גם אם היה על המערערת לנהל ספרים ע"פ תוספת ד' - הרי שהמערערת לא שמרה ולא ניהלה ספרים גם על פי תוספת זו. 

♦ חשבוניות מס שלא הוצאו כדין; סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף קובע כי עוסק זכאי לנכות מהמס בו הוא חייב מס תשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה כדין. ההלכה היא כי התנאי הבסיסי לכך שחשבונית הינה בגדר חשבונית אשר הוצאה כדין, הוא שהחשבונית תוצאה ע"י עוסק מורשה הרשאי להוציאה. במקרה בו אין זהות בין מוציא החשבונית לבין מבצע העבודה בפועל, החשבונית היא חשבונית פיקטיבית, גם אם בוצעה בפועל העבודה ע"י גורם כלשהו. השאלה בדבר קיומה של חשבונית כדין נבחנת ע"פ מבחן אובייקטיבי, ללא ייחוס חשיבות ליסוד הנפשי ולדרגת מודעותו של הנישום. רק אם יוכיח הנישום, כי לא רק שלא התרשל, אלא אף נקט בכל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות – ולא גילה ולא יכול היה לגלות באמצעים סבירים שמוציא החשבוניות לא היה זכאי להוציאן – יתקיים חריג למבחן זה. 

♦ כאשר קיימת מחלוקת אודות זכאותו של עוסק לניכוי מס תשומות, מונח הנטל להוכיח את הזכאות על כתפי העוסק מתחילת הדיון ועד סופו. במקרה הנדון, המערערת לא עמדה בדרך כלשהי בנטל המוטל עליה לעניין החשבוניות.  

התוצאה:
♦ הערעור נדחה.

ב"כ המערער: לא צויין.

ב"כ המשיב: לא צויין.  

ניתן ביום 17.12.09.