עסקה חייבת במע"מ על אף הטענה שאינה חלק ממהלך עסקו של העוסק

♦ ערעור על החלטת מנהל מע"מ חדרה (להלן: "המשיב") על דחיית השגות המערערת על שומות עסקאות שהוצאו לה לתקופה שמיום 01.01.2007 ועד ליום 30.06.2010. המחלוקת שעמדה להכרעה במסגרת הערעור, הייתה – האם חברת מסיקה חסון מסחר בע"מ (להלן: "המערערת") חייבת בתשלום מס בעקבות עסקאות למכירת מגרשים באזור חדרה.

 

♦ המערערת היא חברה בע"מ שעיקר עיסוקה במסחר במוצרי קרמיקה ואינסטלציה. בשנת 2008 חיפשה המערערת מקורות הכנסה נוספים. בין היתר, רכשה המערערת בשנת 2008 זכויות במקרקעין המצויים בשכונת ברנדס שבחדרה. מיום 16.6.08 ועד 14.3.10 מכרה המערערת זכויות ב- 13 מגרשים בשכונה, כשסך התקבולים שקיבלה בגין עסקאות מכר אלו היה 3,331,000 ש"ח.

המערערת הגישה הצהרה למנהל מיסוי מקרקעין על העסקאות האמורות כנדרש על פי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מס שבח"), אולם לא כללה את התקבולים ממכירת המגרשים בדיווחיה התקופתיים למשיב וממילא לא שילמה מע"מ בגין עסקאות אלו. אגב חקירה שערך בעניין הגיע המשיב לכלל מסקנה כי העסקאות למכירת המגרשים הן עסקאות חייבות, במובן סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ועל-כן הוציא למערערת שומת עסקאות. השגתה של המערערת על שומות המשיב נדחתה. מכאן הערעור.

 

♦ טענות המערערת: המערערת מעלה שתי טענות עיקריות בערעורה: האחת, העסקאות למכירת המגרש אינן עסקאות חייבות במובן חוק מס ערך מוסף. מדובר בהשקעה שאינה חלק מפעילותה העסקית של המערערת, שכן עיסוקה של המערערת הינו במסחר קרמיקה ואינסטלציה בלבד; השנייה, המערערת דיווחה על העסקאות למנהל מיסוי מקרקעין וזה קבע את שווי המכירה של המגרש, ללא הפחתת מס הערך המוסף. משקבעה רשות מס אחת, כי זה מחיר העסקה, מנוע המשיב לטעון טענה סותרת.

 

♦ טענות המשיב: לשיטתו של המשיב רכישת המגרשים ומכירתם היו עסקאות במסגרת עסקיה של המערערת, שכן המערערת היא חלק מקבוצה העוסקת גם במסחר בנדל"ן. עוד נטען, כי  קביעת מנהל מיסוי מקרקעין בנוגע לסעיף 73 לחוק מס שבח, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין חיובה של המערערת במע"מ. הוטעם שמנהל מיסוי מקרקעין אינו בוחן האם נישום חייב במס ערך מוסף אם לאו, אלא אם הטענה נכללת בהצהרותיו של הנישום.

♦ ביהמ"ש הגיע לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות, הואיל ושוכנע כי עסקאות מכירת יחידות הדיור הן עסקאות חייבות לפי חוק מע"מ. סעיף 2 לחוק מע"מ קובע כי על עסקה בישראל יוטל מס ערך מוסף.

סעיף 1 לחוק מגדיר עסקה ככל אחת מאלה: (1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד; (2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר; (3) עסקת אקראי. ביהמ"ש ציין, כי עניינו בחלופה הראשונה – מכירת נכס. בית המשפט הדגיש, כי רק עסקת מכר שעושה עוסק במהלך עסקיו תהא חייבת במע"מ בעוד שעסקה שמבצע עוסק שאינה נכללת בפעילות העסק, אינה "במהלך עסקו", ולכן אינה חייבת במס. כדי שעסקת מכר תחשב כעסקה שנעשית "במהלך עסקו" של העוסק, אין הכרח כי העסקה תהיה חלק מהפעילות העסקית העיקרית של העסק. ככל שהפעילות נועדה לתכלית כלכלית ולשם קידום עסקיו של העוסק, יראו בה כעסקה במהלך עסקיו של העוסק ולהיפך, אף אם היא אינה בליבת הפעילות. מכאן, ביהמ"ש קבע, שטענת המערערת, כי עסקאות אלה אינן חייבות במס משום שעסקיה מצומצמים אך למכירת קרמיקה ואינסטלציה וכי רכישת ומכירת המגרשים לא נועדה לקידום העסק, איננה מקובלת. ביהמ"ש ציין, כי אותן עסקאות מהוות אפוא פעילות כלכלית נרחבת וכי רכישה ומכירה של מגרשים מהוות חלק אינטגרלי מעסקיה של המערערת. המערערת רכשה את המקרקעין וביקשה למכור אותם כדי להרוויח ולתמוך בפעילות הכלכלית העיקרית של החברה - מסחר במוצרי אינסטלציה וקרמיקה.

 

♦ החלטת מנהל מיסוי מקרקעין – האם מקימה מניעות באשר לטענת המערערת על אודות החלטת מנהל מיסוי מקרקעין ולמניעות שכביכול נוצרה, ציין ביהמ"ש, כי לא הוצגה בפניו כל החלטה של מנהל מיסוי מקרקעין ולא הוצגו ההצהרות שהגישה המערערת על העסקאות נשוא הדיון. ושלא הובאה בפניו שמץ ראיה, כי מנהל מיסוי מקרקעין קבע, כי שווי המכירה, לצורך חוק מס שבח, כולל את סכום מס הערך המוסף בעסקאות. שנית קבע ביהמ"ש, שממילא הכרעות של רשויות מס נפרדות אינן מקימות בהכרח מחסומים בפני הרשויות האחרות.

 

♦ לסיכום קבע ביהמ"ש, כי לכאורה, אין כל סתירה בין אישור שומה עצמית של נישום שהוגשה למנהל מיסוי מקרקעין שבה לא הוצהר כי מחיר המכירה כולל מס ערך מוסף, לבין קביעת מנהל מס ערך מוסף, כי מדובר בעסקה חייבת. משכך קבע ביהמ"ש שאין בסיס לטענה כי מדובר בטענות סותרות של הרשות.

 

♦ הערעור נדחה; המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך של 20,000 ש"ח.