עסק חדש...או שלא?

מדובר בערעור על החלטת המשיבה אשר דחתה בקשת המערערת להירשם כעוסק לפי חוק מע"מ (להלן-"ההחלטה").

לטענת המערערת, פעולת המשיבה פגעה קשות בזכותה לחופש העיסוק. בנוסף, פעולה זו היא בגדר חריגה מסמכות של נותן ההחלטה. אין יסוד לקביעה, כי קיימת זהות בינה לבין חברת "קונטראקו", ולא עמדה לפני המשיבה תשתית ראייתית ראויה לקביעתה המוטעית. פעולת המשיבה ננקטה כאמצעי לגביית חוב "קונטראקו". לטענת המשיבה, המערערת לא פתחה "עסק חדש", אלא ממשיכה את פעולות חברת "קונטראקו" באותו תחום פעילות. העובדים  ממשיכים את עבודתם בגדרה, וכתובת שתי החברות זהות. מטרת המערערת הינה להתחמק מתשלום חובותיה לרשות המיסים.

 ♦המשיבה מוסיפה, כי נכון שמנהל המערערת הוא אמנם בנו של בעליה ומנהלה של חברת "קונטראקו", אך הוא פרש מעבודה עם אביו. עוד נטען, כי המערערת,  הגיעה להסכם עם חברה אחרת לביצוע פרויקט בניה ברמת רחל, וסירוב המשיבה לרשמה כעוסק, טרפד את ביצוע ההסכם. לטענת המערערת, חברת "קונטראקו" הייתה בשליטה בלעדית של האב. בנוסף, הוגש כתב אישום בשל החשד ש"קונטראקו" ניכתה חשבוניות מס שלא כדין וזאת על סמך חשבוניות מס פיקטיביות של מספר חברות. העובדה שלא יוחס כל אישום כנגד מנהל המערערת מלמדת שהוא לא היה דומיננטי ב"קונטראקו". מנהל המערערת פרש ממעמדו כדירקטור "קונטראקו" כבר בשנת 2004, אך ההודעה בדבר שינויים בהרכב הדירקטוריון לא הוקלדה במחשב רשם החברות כתוצאה מתקלה. כאשר נודע לו על כך, הוא טיפל בעניין והרישום תוקן. לבסוף, טוענת המערערת, כי החלטת המשיבה התקבלה בהליך מינהלי פסול, מאחר שהמשיבה לא נהגה במערערת בהגינות, כאשר לא נתנה לה הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיה ולהתמודד עם הראיות עליהן נסמכה. לטענת המשיבה, המסקנה שהיא הסיקה מהתשתית הראייתית שעמדה לפניה מעוגנת בחומר הראיות. הבדיקה שביצעה הרשות הייתה סבירה בנסיבות העניין, והדלת הייתה פתוחה בפני המערערת להעלות את כלל הפרטים התומכים בטענותיה לפני המשיב. לגבי הטענה, כי ההחלטה נתקבלה בהליך מנהלי פסול, לטענה זו אין אחיזה במציאות, מאחר שהמשיבה שמעה מספר פעמים לפני מתן ההחלטה את מנהל המערערת, את מנהל החשבונות שלה וכן את בא כוחה אשר הגיע יחד עמו.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים בפני כב' השופטת מרים מזרחי:

 מקבל את פירוש המשיבה, לפיו ההוכחה אמורה להתייחס להקמת עסק חדש, היא בגדר הפרשנות המילולית הפשוטה והראויה של ההוראה האמורה. שהרי, אם מדובר בהקמה, משמעות הדבר, שקודם לכן העסק לא היה קיים. טענת המשיבה, לפיה הראיות שעמדו לפניה. לא היה מדובר בעסק חדש, אלא באותו עסק שכבר היה קיים, אך ביקש לעטות לבוש חדש, נכנסת על פניה, לגדר הבחינה הלגיטימית שהמשיבה רשאית הייתה לבצע. עדויות שנמסרו על ידי גורמים רלוונטיים כאלה ואחרים סותרות את טענת המערערת לפיה מנהל המערערת הפסיק לעבוד עם אביו בחברה. נוסף על כך, הכתובת למשלוח דואר שמסרה המערערת היא הכתובת שנמסרה על ידי חברת "קונטראקו". כמו כן, עד ליום 22.2.10 היה מנהל המערערת רשום כדירקטור בחברה, למרות שהמערערת כבר התאגדה בחודש נובמבר 2009. נוסף על דברים אלו, המלמדים על הקשר ההדוק בין החברות, עמדה לפני המשיבה העובדה שלחברת "קונטראקו" קיים חוב למשיבה העומד על סך 3,204,122 ש"ח. עובדה זו, מבססת, לכאורה, את המניע של חברת "קונטראקו" להרחיק פעילותה לעבר גוף "נקי" אחר. עולה מכל האמור, כי בפני המשיבה עמדה תשתית ראייתית העומדת בכלל הראייה המנהלית, קרי, התשתית הראייתית ממלאה אחר ארבעת המבחנים שנסקרו בבג"צ 987/94 יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת, פ"ד מח(5) 412 (1994): הרשות פעלה בצורה סבירה באמצעות סמכויות החקירה שלה לאסוף נתונים שיאפשרו קבלת החלטה; הנתונים שנאספו הינם שייכים לעניין ההחלטה; המקורות מהם נאספו הנתונים הינם אמינים ברמה הנדרשת במשפט המנהלי – כלומר, כאלה שרשות סבירה הייתה סומכת עליהם לצורך קבלת ההחלטה; נבדקו הראיות המהותיות – משמע, נאספו הראיות שעל בסיסן יכולה רשות סבירה לבסס החלטה. בוססה, אם כן, תשתית ראייתית ראויה המניחה יסוד הולם למסקנת המשיבה, לפיה, המערערת אינה גוף נפרד ושונה מחברת "קונטראקו" הרשומה כעוסק ולכן, אין מדובר בהקמת עסק חדש. תשתית זו מלמדת, כי שתי החברות פעלו מדי פעם באותם פרויקטים, עם אותם פועלים ואותו ציוד, וכן, כי מנהל המערערת היה פעיל ודומיננטי גם בחברת "קונטראקו".

 

♦הערעור נדחה.