פיצול תמורה ממכירת מניה

♦ בהצהרתה לשנת המס 1998, דיווחה המערערת על פעולותיה במניות בחברות ישראליות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב (להלן: "הבורסה") במסגרת סעיף 6 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק התיאומים"). המערערת רכשה מניות בבורסה של חברות ישראליות אשר הודיעו על כוונתן לחלק דיבידנד בסכום מסוים, באופן שהיא תוכר כבעלת מניות לצורך הזכאות לקבלת דיבידנד ביום חלוקתו ("יום האקס"). ביום האקס, קיבלה המערערת מכוח החזקתה במניות החברות הציבוריות, את סכום הדיבידנד (ברוטו) בגין המניות שרכשה, כאשר הוא אינו חב במס בהתאם להוראת סעיף 126 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), העוסק בהעברת דיבידנד בין שתי חברות ישראליות. סמוך לאחר מכן, מכרה המערערת את מניותיה בחברה מחלוקת הדיבידנד,  במחיר הנמוך מהמחיר בו רכשה אותן.

התוצאה המתקבלת הייתה, היווצרות הפסד מניירות ערך סחירים, ובמקביל הכנסה מדיבידנד פטור ממס. בהתאם לדפוס המתואר, ביצעה המערערת סך כולל של רכישות של מניות ב-9 חברות ציבוריות שונות אשר חלקו דיבידנד במהלך שנת 1998. 

 

♦ סכום הרכישה הכולל בשנת המס הנדונה של מניות בכל העסקאות שביצעה המערערת עמד על סך 7,722,008 ₪. סכום המכירה הכולל של המניות עמד על סך 5,182,849 ₪. סכום הדיבידנד הכולל שהתקבל אצל המערערת בגין ניירות הערך עמד על סך 2,042,329 ₪ כפי שנקבע בשומה על פי נתוני המשיב, המערערת, במסגרת דו"חותיה לפקיד השומה, דיווחה על הפסד מניירות ערך לפי סעיף 6(ב) לחוק התיאומים בגובה 2,539,159 ₪. ותוספת הפרש ריאלי לפי סעיף 6(ג) לחוק התיאומים בגובה 662,830 ₪. בנוסף, כללה המערערת בדו"ח ההתאמה לצרכי מס הכנסות מדיבידנד שקיבלה מניירות הערך, ללא חבות במס.

 

♦ פקיד השומה סירב להכיר בהפסד מניירות הערך כפי שדיווחה המערערת.

המערערת טענה, כי המהות הכלכלית האמיתית של העסקה אינה מובילה להכללת הדיבידנד בתמורה ממכירת ניירות הערך או הפחתתו מהמחיר המקורי של המניות. "סיווג מחדש" כאמור, במקרה זה, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין. כמו כן, קבלת עמדת המשיב מביאה לתוצאה של מיסוי הדיבידנד בניגוד ללשונה המפורשת של הפקודה.

 

♦ טענת המשיב מנגד הייתה, כי למערערת לא נוצר חסרון כיס עקב השקעותיה במניות תלויות דיבידנד וממילא, אין לקבל טענת ההפסד שבפיה וכן, כי בהתאם לאופי ומהות העסקה יש להקטין את המחיר המקורי של המניות בגובה הדיבידנד שהתקבל בסמוך לאחר הרכישה.

 

♦ בבחינת המקרה, כב' השופט הגיע למסקנה, כי בין אם המדובר בבחינת המהות האמיתית של העסקה או בסיווגה מחדש, מקום שנכס מניב תשואה, הנמכר לאחר שפירותיו מומשו באופן ודאי, הרי שמחיר המכירה, מחיר הרכישה  בידי הקונה (המחיר המקורי), משקף מכירת- רכישת שני נכסים, האחד העץ המופשט (stripped) מפירותיו שהבשילו והאחר, הפירות עצמם.

 

♦ באם יימכר נכס אשר נרכש כאשר התשואה "הופשטה" – הופרדה ממנו עובר לרכישה על ידי הקונה, הרי שמחיר הפרי, לא יובא בחשבון לצרכי חישוב הרווח או ההפסד בעת מכירת הנכס, כיוון שקיטון שווי הנכס בגובה שווי הפרי, משקף את השווי שיש ליחס לזכויות בפירות שהופרדו מן העץ ולא לעץ – לנכס עצמו.

 

♦ עצם ההכרזה והיכולת לכמת את שווי הדיבידנד מחזקים את הרכיב הכלכלי בראיית זכות זו כזכות שהופשטה מן המניה במועד ההכרזה, ולו לצורך ראית שווי הנכס כולו כמכיל שני רכיבים. היכולת לכמת את רכיב שווי הדיבידנד וודאות קבלתו, יש לאילו משמעות. בהתאם, גם היערכות למימון הרכישה בעולם המעשה מביאה בחשבון את המחיר נטו של המניה.

♦ על פי אמות המידה האמורות, הן מן הבחינה המשפטית והן מן הבחינה הכלכלית, היום אשר בו ניתן לראות את הזכות לקבלת דיבידנד כנכס נפרד לצורך בחינת עתידית של הרווח, או ההפסד ממכירת מניה שנרכשה לאחריו וקודם לקבלתו, יהא היום שבו הוכרז דבר החלוקה. במועד זה  ולאחריו, עד למועד שבו נקבע, כי הוא המועד הקובע לצורך הזכאות (יום האקס), מחיר המניה מבטא שני נכסים, הזכות לדיבידנד על פי ערכה (שווי הדיבידנד) והמניה המופשטת (נטו).

 

♦ הדיבידנדים הנותרים בידי המערערת אמנם אינם חבים במס, אולם נרכשו מספר ימים קודם בשווים המלא. על כן, לא צומח למערערת כל יתרון ברכישתם.  זאת, במובדל ממקום בו לא ניתן עדיין להפשיט את התשואה מן הנכס במועד רכישתו והיא מגולמת בתוכו כפוטנציאל. במצב כזה, המדובר ברכישת ניר ערך במחיר מקורי הכולל את שווי אותו פוטנציאל, כמקשה אחת. במצב זה, בעת חלוקת הדיבידנד הייתה המערערת זכאית, כי זה לא יובא בבסיס הכנסותיה החבות במס, בעוד בעת מכירת נייר הערך יוכר מלא המחיר המקורי בחישוב הרווח או ההפסד.

 

♦ המסקנה הנובעת מפירוק התשלום בעת הרכישה לשני חלקים, האחד בגין רכישת המניה והשני בגין רכישת הדיבידנד עצמו, מביא לידי כך שבעת מכירת המניה, לאחר חלוקת הדיבידנד ילקח מחיר מקורי נמוך יותר מהסכום ששולם בפועל בעת הרכישה. מחיר זה יבטא רק את שווי המניה, ללא הדיבידנד שהוכרז.

 

♦ הערעור נדחה.