פסילת ספרים וחשבוניות פיקטיביות

♦ המערער מנהל עסק בשם א.ר.ס. עבודות שיפוץ כללי.

המשיב ערך ביקורת בעסקו של המערער לתקופה שבין ינואר 2003 עד דצמ' 2004 ומצא כי נוכה על ידו מס תשומות מבלי שהיו על ידו מסמכים המתירים לנכות מס תשומות או כל מסמך אחר כנדרש בסעיף 38 לחוק מע"מ תשל"ו-1975 (להלן: "החוק").

בהודעה לעוסק נאמר כי בהודעות שנגבו מהמערער נמסר על ידו כי ספרי הנהלת החשבונות נגנבו. המערער נדרש לשחזר את התשומות שניכה. אולם, עד למועד הוצאת השומה לא נמסרו ספרי הנהלת החשבונות של המערער והמערער לא הצליח לשחזר את המסמכים. לאור זאת, החליט המשיב לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 77 לחוק ולשום לפי מיטב השפיטה את המע"מ המגיע מהמערער.

הסכום לתשלום נכון ליום 26.6.05 היה בסך 1,769,720 ₪.

כמו כן, בגין ניהול פנקסים בסטייה מהותית מהוראות החוק, הטיל המשיב על המערער קנס בשיעור 1% מסך עסקאותיו. זאת בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק.

בנספח נימוקים לעניין הטלת הקנס, פורטו הסטיות מניהול ספר הקופה, אי ניהול ספר כניסת טובין, אי ניהול ספר הזמנות, אי ניהול או שמירת שוברי קבלות, ניהול פנקס חשבוניות בסטייה מהותית מהחוק, אי שמירת רשימת מלאי לסוף שנת מס ואי ניהול יומן עבודה.

השגתו של המערער נדחתה.

 

♦ טענת המערער באשר לפסילת הספרים היתה כי רוב הכנסותיו הם דמי תיווך על מסירת עבודות מקבלן ראשי לקבלן משני. לכן, הוא מחוייב על פי תוספת י"א סעיף 2(א) לחוק למלא אחר 3 סעיפי משנה בלבד: ספר הזמנות, שוברי קבלה וחשבוניות מס.

לדברי המערער, הוא ניהל בשנים 2003-2004 ספר הזמנות ושוברי קבלה על כל שיק שקיבל לידו. בגין כל הכנסה רשם חשבונית מס.

המערער גם טען כי אין הוא מחוייב בהחזקת ספר קופה מאחר והוא פרע את השיקים על ידי הפקדתם באופן מיידי בחשבון הבנק שלו.

בהשלמת הנימוקים נטען כי קבלני המשנה אשר הוציאו למערער חשבוניות, נבדקו על ידי הנהלת החשבונות שלו ואושר שהם בעלי תיקים בשלטונות המס ומחזיקים באישור ניכוי במקור וניהול ספרים. קבלני המשנה ביצעו את העבודות ורק לאחר סיום העבודה שולמה להם התמורה. המערער ניסה לשחזר את העסקאות שבוצעו ולבקש העתקי חשבוניות, אולם לא הצליח לאתר את אותם קבלני משנה.

 

♦ המשיב טען כי מהודעותיו של המערער עולה כי בכל מקרה המערער לא ניהל את ספריו כחוק. המערער מסר במסגרת הודעותיו למשיב כי לא ניהל ספר קופה או תקבולים ותשלומים, כי לא רשם הזמנות עבודה בספר הזמנות, אין לו קבלות ואין הוא יכול לשחזר את הקבלות או את הספרים.

מכרטיסיות חלקיות לשנות המס הרלוונטיות אשר נמצאו אצל יועץ המס של המערער, נמצאה אי התאמה בינן לבין דיווחי המערער למשיב. לכן, הוחלט כי ספריו של המערער כדין ספרים שלא נוהלו או נוהלו בסטייה מהותית ולכן דינם כספרים פסולים.

 

ביהמ"ש המחוזי בת"א – כב' הש' ד. קרת מאיר:

 

♦ על המערער מוטל נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע להוכיח כי לא היה מקום לפסול את ספריו. ברע"א 4483/02 מובילי מים (1994) דבוריה בע"מ נ' מנהל מע"מ טבריה, קבע בימ"ש כי כאשר נפסלים ספרי הנישום מחמת אי ניהול כדין, מוטלים על הנישום, המבקש לערער על הפסילה, הן נטל השכנוע והן נטל הבאת הראיות.

 

♦ עולה בבירור כי גם היו קיימים ספרים של המערער ולו נמצאו, לא ניתן היה לקבוע על פיהם את נכונות היתרה המצויה בקופה בעין.  אין גם לקבל את טענתו של המערער בסיכומים, כי הוא אינו מחוייב בהחזקת ספר קופה שכן פרע את השיקים במזומן על ידי הפקדתם בחשבון הבנק, כך שאותה הפקדה מהווה מעקב ורישום הכנסה.

 

♦ מחומר הראיות עולה כי המערער לא הציג מסמכים כלשהם המעידים על עסקאות אמת בינו לבין מוציאי החשבוניות לכאורה, המערער לא הציג את החשבוניות ואף לא הציג מסמכים בדבר העברת כספים המעידים על ביצוע העסקאות. לא הוצגו כל הסכמים עם מבצעי העבודה או התחשבנויות באשר למחיר. על כל שאלה שנשאל המערער ועל כל מסמך שנדרש להציג ענה המערער שהכל היה בכסת שנגנבה ושהוא לא זוכר כלום. לכך כב' השופטת לא האמינה, בלשון המעטה.

 

♦ ולסיום, תהתה כב' השופטת בדבר תכולת הכספת שנגנבה וכך היא כותבת: "בהקשר זה, יש לחזור ולציין כי עדותו של המערער על פיה כל המסמכים הרלוונטיים נשמרו בכספת ביתו, לגביה טען בהודעה מיום 15.11.04 כי היא במשקל של 10 ק"ג, הינה בלתי סבירה בעליל. אמנם, בחקירתו בבימ"ש שינה המערער את גירסתו וטען כי מדובר בכספת בגודל של טלוויזיה 22 אינצ'. אולם, גם במקרה כזה קשה להאמין כי כספת מעין זו כללה 10,000 ₪ במזומן, 10 פנקסי שיקים, תכשיטי זהב, את כל החוזים עם הקבלנים והספקים, פנקסי העסק שלו ושל העתקים אשר הוחזקו אצל רוה"ח אותו התכוון לעזוב - חשבוניות יומני עבודה ופנקסי קבלות לתקופה של שנתיים, ספרי טלפונים וגם מסמכים אחרים. קשה לדמיין כספת ביתית אשר הופכת למשרד הנהלת חשבונות. "

 

 

♦ הערעור נדחה