קיזוז הפסדים מניירות ערך בחברה משפחתית

 

 

♦ לפי ביהמ"ש, אין גם לקבל את טענת המערערת, כי אין מקום להחיל בעניינה את הוראות ס' 6 לחוק התיאומים הנ"ל, שכן הסעיף אינו חל על הכנסה מניירות ערך שהיא הכנסה מעסק לפי ס' 2 (1) לפקודה. אמנם לטענתה, תכלית חוק התיאומים הינה לנטרל אינפלציה בחישוב הכנסה חייבת באמצעות ההון והנכסים הקבועים ולא לצורך הטלת מס או שינוי מקור החיוב של הכנסות חייבות במס עפ"י הפקודה, אך טענה זו נשללת מפורשות בהור' ס"ק 6 (ז)(1) לחוק, לפיו: "עלאף האמורבכל דין, הכנסה שהיא רווח ריאלי מניירות ערך תיווסף להכנסתו של הנישום, כאשר רווח ריאלי מניירותערך יראוהו כהכנסה מעסק לענין סעיף 28 לפקודה". אין אמירה מפורשת מזו, לפיה המדובר בהכנסה שתיחשב ל"הכנסה פירותית" כדין "הכנסה מעסק" וזאת "על אף האמור בכל דין". וברחל בתך הקטנה בס"ק 6(ז)(1)(ב)(1) לחוק נקבע, שעל אף שהמדובר ב"הפסד עיסקי" – לא יותר קיזוז ההפסד מניירות ערך אלא "כנגד רווח ריאלי מניירותערך בלבד". לפי ביהמ"ש, צודקת המערערת, כי ברמת הסיווג העיקרית והראשונית, המדובר בהפסד מעסק וכי אלמלא חוקק חוק התיאומים, זכאית היתה – בהתמלא התנאים הקבועים לכך – לקזזו כנגד מכלול ההכנסות כאמור בס' 28 לפקודה, אלא שעסקינן בגזירה שגזר המחוקק בנוסח ברור וקצוב חד ומפורש. המחוקק מכיר בחריג של סחר בני"ע כעסק לעניין תכולת סעיף 6(ז) לחוק, אך זאת בתנאי, שהנישום יסווג כ"מוסד כספי" על ידי רשויות מע"מ. המערערת אמנם פנתה למנהל מע"מ בבקשה לסווגה כ"מוסד כספי" והוא אכן נעתר לכך, אך רק מיום 01.01.03, ואין תוקפו חל רטרואקטיבית. תוצאת דברים זו מעוררת אי נחת מסוימת, שכן גם בשנותהמס1999-2001 מהות עיסקה ועיסוקיה של המערערת דומים היו לכאורה למהות עיסוקה מיום סיווגה כ"מוסדכספי". יחד עם זאת, אין המדובר בגזירה חסרת הגיון או פשר, שכן בסיווג העוסק כמוסד כספי, רשויות מע"מ בוחנות מהותית ופרוצדוראלית את המוסד הכספי. על כן, כל עוד לא פנה העוסק בבקשה לשינוי סיווגו כאמור וכל עוד לא בדק ובחן מנהל מע"מ את פרטי הדברים לגופם, נעדרת התשתית המינהלית ואף המהותית מההכרה הנדרשת באותו שינוי הסיווג.