שווי רכישה בהורשה

♦ ב-9.12.53 נכרת חוזה חכירה בין הקרן הקיימת לישראל בע"מ לבין הוריו המנוחים של העורר לפיו הוחכרו להם חלקת קרקע באדמות מושב ביתן אהרון, שהיא יחידה משקית חקלאית. (להלן: "הנחלה"). תקופת החכירה היתה מ-1.10.51 ועד 30.9.82.
♦ ב-27.1.97 נכרת חוזה חכירה בין מנהל מקרקעי ישראל לבין העורר המאריך את תקופת החכירה בחוזה החכירה המקורי מה-1.10.82 ועד ל- 30.9.2031.
♦ העורר הצהיר בחוזה, בין היתר, כי בתאריך חתימתו על חוזה זה הנחלה היתה בחזקתו מכח חוזה החכירה המקורי ובהסכמת המחכיר.
♦ בתאריך 21.1.06 מכר העורר את זכויותיו בנחלה הנ"ל. המחלוקת בין הצדדים נסבה בשאלת יום הרכישה. לטענת העורר יש לקבע את יום הרכישה לאוקטובר 1946 שאז הקנו  לטענתו, זכויות החכירה להוריו.
♦ עמדת המשיב היא שתאריך יום הרכישה של מחצית הנחלה היא 1.10.46 שהוא יום הרכישה

ההיסטורי ויום הרכישה למחצית הנחלה הנותרת הוא יום פטירתו של האב ב-6.3.76.
ועדת הערר בביהמ"ש המחוזי בחיפה:  
♦ סעיף 26 (א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין תשל"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע, כי שווי הרכישה של זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בדרך הורשה הוא דלהלן:
♦ נפטר המוריש לפני 1.4.81 - שויה ביום פטירת המוריש. אם נקבע שוויה לצורך מס עזבון - השווי שנקבע כאמור.
לפי הועדה, בענייננו לא הובאה ראיה שנקבע שווי הנחלה לצורך מס עזבון.
♦ נפטר המוריש ב-1.4.81 או לאחר מכן - השווי שהיה נקבע לפי חוק זה אילו נמכרה בידי המוריש.
♦ מאחר והעורר רכש את זכויותיו בנחלה הנ"ל בשתי הורשות במועדים שונים אין ליחס את זכויותיו בנחלה שנמכרה להורשה מסוימת, אלא לשתי ההורשות על בסיס יחסי. יש לפצל את שווי הרכישה לשני חלקים, האחת מתייחס להורשה הראשונה את עזבון האב והשני להורשה השניה את עזבון האם.

♦ הועדה קבעה, כי שווי הרכישה של עזבון האב שנפטר לפני 01/04/1981 המתייחס למחצית הנחלה הנ"ל הוא שווי ביום פטירתו, קרי 6.3.76. שווי
הרכישה של עזבון האם שנפטרה לאחר ה-8.4.81 הוא השווי שהיה נקבע לפי החוק הנ"ל אילו נמכרה הנחלה על ידי האם, המורישה. שווי הרכישה של מחצית עזבונה שנרכש בשתוף עם בעלה המנוח הוא אוקטובר 1946 ושווי הרכישה של חלקה בעזבון בעלה הוא ביום פטירתו ה-6.3.76, לפי נתונים אלה יש לשום את המס.
♦ עוד קבעה הועדה, כי אין בסעיפי חוזה החכירה המקורי יסוד למסקנת ב"כ העורר שחל "עיקור הנחלה מזכות ההורשה - ושלילת הקניה בעת פטירה". אין כל ראיה, כי בענייננו נוצרו נסיבות מיוחדות המזכות את המחכיר להחזיר לעצמו את הנחלה על פי זכותו בסעיף זה.
 
התוצאה:
♦ הערר נדחה .
 
ניתן ביום: 10.1.08.
ב"כ העורר: עו"ד ט. כהן.