שומת מע"מ לדוכן פאלפל בהתאם למספר הפיתות שנקנו

 ♦למערערת חנות לממכר פלאפל, ופעילותה העסקית מתרכזת בחנות זו. המשיב קבע, כי סכום המס המגיע ממנה בגין המע"מהקשור לפעילות בחנות מגיע ל- 209,850 ש"ח. המערערת הגישה השגה על קביעת המשיב, ההשגה נדחתה, בנימוק, של אי סבירות בדיווחים ובתחשיבים שהוצגו בזמן הדיון בהשגה, אי סבירות בנתוני מלאי סחורות של סוף שנות המס; אי רישום של קניות ירקות בספרים למרות שיש קנייה בפועל; אי הצגת סרטי קופה רושמת חרף דרישת המשיב, אי רישום תקבולים ביום 7.7.05 בקופה הרושמת או בכל תחליף נאות. אשר לאופן בניית שומת המשיב נטען, כי השומה נבנתה על יסוד כמות הפיתות שרכש העסק, כהולם את העובדה שמדובר בעסק שעיקר פעולתו מכירת מנות פלאפל. לצורך התחשיב, נלקחו כל הקבלות שקיבלה המערערת עבור הפיתות שרכשה.

 

 

 ♦ביהמ"ש קבע, כי מקובלת עליו טענת המערערת בהקשר למלאי לפיה, יש טעם נפגם בכך שהבודקת לא בדקה, כהודאתה בחקירתה, יתרות פתיחה. כך למשל, מלאי הפתיחה אותה שנה עמד על 4,500 ועל כן התמיהה שהציגה הבודקת בעניין העובדה שבסוף השנה נותר מלאי חומר רב יותר מזה שנרכש כל השנה, אינה משכנעת. עם זאת נראה, כי היקף הרכישה הגדול תמוה על פניו, וזאת גם בהתחשב בטענת המערערת לפיה, הדבר נעשה מטעמים כלכליים של השגת מחירים נוחים יותר בקניה רבת היקף. טענת הרכישה הגדולה, מלמדת על קניה שוטפת מיותרת ובלתי סבירה, וגם אינה עולה בקנה אחד לכאורה עם טענת מכת העכברים בשוק הפוגעת במוצרי המזון. כאשר האחסון נפגע בשל מכת עכברים, פעולת הרכישה המוגברת אינה סבירה. מכל מקום, גם אם בנושא המלאי מעוררת גישת המשיב קושי, נראה, כי הבדיקה הכוללת שערך הייתה ראויה. ראשית הובהר, כי לא היה רישום הולם של הכספים המתקבלים בקופה ביום הביקורת, וככל הנראה גם בימים אחרים, למצער בשל קופה רושמת בעייתית, כאשר מעדות העד עלה, כי הקופה זייפה גם בימים אחרים. ביהמ"ש קבע, כיהמשיב רשאי היה מטעמים מבוססים לערוך שומה לפי מיטב שפיטה לעניין מס הערך המוסף. אשר לשיקולים שהדריכו אותו בהפעלת סמכות זו ציין ביהמ"ש, כי לשיטתו נקודת המוצא שנבחרה – מספר הפיתות שנרכשו היא ראויה וטובה. כאמור, מדובר בחנות המוכרת פלאפל, ואם היא גם מוכרת מידי פעם כדורי פלאפל או משקאות ללא פיתה אזי, הפדיון המחושב מוטה כלפי מטה, ואין סיבה שהמערערת תתלונן על כך. מספר הפיתות הנרכשות נלקח מחשבוניות המערערת עצמה ולפיכך, מדובר במספר שאינו בגדר "הערכה" גרידא כטענת ב"כ המערערת. אשר לטענה, שלא הובאה בחשבון במידה הנכונה עובדת מכת העכברים עם יתר מכות השוק (עבודות הפיתוח), מקובלת על ביהמ"ש טענת המשיב, כי לא הובאה ראיה קונקרטית לעניין התקופות הרלבנטיות לפגעים אלו.

 ♦ביהמ"ש התקשה לקבל את הטענה, כי מדובר במכות שנמשכו במשך כל חמש השנים בהם מדובר, ומכל מקום עובדה זו לא הובהרה בראיות של ממש. יתר על כן, הנתון של קניית הפיתות מעצם טיבו, יש בו כדי לנטרל השפעות מעין אלו ככל שמדובר בהיבט של פגיעה ברכיבי מזון מונחים. זאת מהטעם שהובהר, כי הפיתות נקנו באופן שוטף מספר פעמים ביום כדי שיהיו טריות. במצב דברים זה נראה, כי נתון זה משקף תמונת אמת מאחר, שהפיתות נרכשו לצורך מכירת פלאפל באופן שוטף ומדוד. בהתחשב במהותו של נתון קונקרטי זה, מתגמד משקל הטענות הכלליות שהעלתה המערערת, טענות שמידת השלכתן אינה ברורה כגון, הטענה בדבר המצב הכלכלי של המערערת כפי שהוא משתקף בחשבונה בבנק; הטענה שלא נעשתה השוואה לעסקים דומים, ולא נערכה בדיקה למול שנים קודמות. כאמור, מדובר בנתון שנלקח מתוך ספרי החשבונות של המערערת, וחישוב הפדיון באמצעותו אינו מסובך, והתמונה המתקבלת מהחישוב היא מדויקת על פניה. לא ניתן לומר, כי ההישענות על נתון זה אינה מקצועית.