אין חיסיון על 'נירות עבודה' של רואה חשבון מבקר

 אין חיסיון על 'נירות עבודה' של רואה חשבון מבקר

♦ ביום 05.05.2016 דחה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט יצחק עמית, את בקשת רשות הערעור שהגיש משרד רואי החשבון הגדול בישראל –  קוסט פורר גבאי את קסירר (להלן: "המבקש") על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ת' בזק-רפפורט) הדוחה את בקשתו לפיה יש להטיל חיסיון מוחלט על נירות עבודה של רואה החשבון המבקר במסגרת הדיון בתביעת רשלנות מקצועית שהגישה חברת חפציבה ג'רוזלם גולד (בפירוק) (להלן: "המשיבה") נגד המבקש (רע"א 3184/16).

♦ בבקשתו ביקש המבקש להבנות מן ההלכה שקבע בית המשפט העליון בעניין אינדיג, לפיה לדירקטור בחברה אין זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר מחשש להרתעתו מפני תיעוד חופשי ומלא של עבודת הביקורת.

♦ בהחלטתו הדגיש בית המשפט העליון כי הגילוי הוא הכלל בעוד שחיסיון הוא החריג, וזאת משיקולים של עשיית צדק, יעילות דיונית, הזכות להליך ראוי והשוויון בין הצדדים. עוד הוסיף בית המשפט העליון כי הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר אין מחלוקת של ממש בין הצדדים בדבר הרלוונטיות של ניירות העבודה לבירור תביעת הרשלנות המקצועית שהוגשה, כאמור.  

♦ בית המשפט העליון קבע שאין ללמוד גזירה שווה לעניין זה מן ההלכה שנקבעה בעניין אינדיג היות שמדובר במצבים שונים – הלכת אינדיג לא התיימרה ליצור חיסיון פסיקתי על 'מסמכי עבודה' של רואה חשבון מבקר, והמילה 'חיסיון' אף לא נזכרת בפסק הדין. המבקש, כך מציין בית המשפט העליון, ביקש למעשה שבית המשפט יצור חיסיון פסיקתי חדש וכללי הנוגע לתרשומות פנימיות שהכין רואה החשבון המבקש במהלך העסקים הרגיל, שכלל אינם נהנים מחיסיון משפטי מוכר כלשהו (להבדיל מן החיסיון הסטטוטורי והמוחלט ביחסי עו"ד-לקוח), להוציא מצבים שבהם אותן תרשומות נערכו לקראת התדיינות משפטית.

♦ נוכח האמור, ואף מבלי להיזקק לתגובת המשיבה בעניין, דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור ללא צו להוצאות.

♦ אף על פי שאין כל רבותא בהחלטה זו של בית המשפט העליון, היא חשובה מאחר שהיא מבליטה את ההבדלים המשמעותיים ביחסו של בית המשפט ל- "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו" לבין תרשומות פנימיות שעורך רואה חשבון מבקר במהלך העסקים הרגיל. בעוד שבמקרה הראשון קיים חיסיון סטטוטורי ומוחלט שבית המשפט לא יכול להסירו (אלא בהסכמת הלקוח), הרי שבמקרה השני אין חיסיון כלל וכלל, ואין כל מניעה שאותם מסמכים ייחשפו במסגרת הליך משפטי. היתרון הדיוני לו זוכים "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך הדין לבין לקוחו" על פני תרשומות פנימיות של רואה החשבון, הופך משמעותי ורלוונטי כאשר עסקינן בפנייה של נישום לשלטונות המס בהליך של גילוי מרצון. ייתכן שעניין החיסיון יהווה שיקול מרכזי בבחירתו של נישום פלוני האם לבצע את הפניה באמצעות רואה חשבון או באמצעות עורך דין.