אשטרום מרכזי מסחר ומלונאות – לצאת קירח מכאן ומכאן

אשטרום מרכזי מסחר ומלונאות – לצאת קירח מכאן ומכאן/

במכירת הנכס הראשון, דרשה בניכוי 4 מליוני ש"ח בגין דמי ניהול ששילמה לחברת האם.

מסמ"ק הכיר רק ב1,800,000 ש"ח מתוך 4 מליוני ש"ח דמי ניהול. אשטרום הסכימה לכך, כי הניחה שתוכל לדרוש את ההוצאה במס הכנסה כהוצאה פירותית. 

במכירת נכס שני, שילמה לחברת האם סך של 6.1 מש"ח דמי ניהול. הפעם, לא דרשה את ההוצאה בכלל במיסוי מקרקעין, אלא במס הכנסה.

פקיד השומה לא אישר את ניכוי הוצאות דמי הניהול בשני הנכסים. 

בית המשפט קובע כי ההוצאה איננה הוצאה פירותית, ולכן לא תותר בניכוי. 

בית המשפט מסכים שכנראה מדובר על הוצאה הונית שיש לדרוש אותה במסמ"ק, אבל החברה לא יכולה כבר לדרוש אותה כנגד מכירת הקרקע כי עבר המועד להגיש ערר על שומת מס השבח.

התוצאה של כל הסיפור:

-       חברת האם הכירה בהכנסה של 10 מיליוני ש"ח.

-        חברה הבת זכתה לנכות הוצאה של 1.8 מיליוני ש"ח בלבד.

-       סכום של 8.2 מליוני ש"ח התאדה באוויר. בחברת האם חוייב במס, ובחברת הבת לא הוכר כהוצאה.

היתכן שהחברה תצא קירחת מכאן ומכאן, רק משום מיסוי מקרקעין מתנהל כאגף נפרד ממס הכנסה? הרי כבר מספר שנים ששני האגפים נמצאים תחת רשות אחת - רשות המיסים.

נניח לרגע מצב הפוך, בו אשטרום היתה דורשת בניכוי לצורך מיסוי מקרקעין סכום שבמהותו הוא פירותי, ומיסוי מקרקעין היה מכיר בכל ההוצאה. אשטרום בדוגמא הבדויה שלנו מחכה שהשומה במס שבח תתיישן, ודורשת את ההוצאה שוב - במס הכנסה - שכן מדובר בהוצאה פירותית.

האם לדעתכם בית המשפט היה מסכים לכך, תוך קביעה שאכן מדובר בהוצאה פירותית, ורשויות המס לא רשאיות לבטל את השומה במיסוי מקרקעין כי היא התיישנה, לכן החברה תדרוש את ההוצאה פעמיים?

אני משוכנע שבית המשפט לא יתיר הוצאה פעמיים.  הוא היה קובע שלא יתכן שהחוטא יצא נשכר (כפי שנקבע בפסק דין משה מזרחי לעניין פחת שנדרש ביתר).
אם כך, מדוע הוא מקבל מצב בו לא תותר ההוצאה כלל? 

חברת אשטרום מכרה שני נכסי מקרקעין