ביטול עסקה שנעשה לצורך הפחתת מס לא יחשב ביטול ולכן לא יוחזרו המיסים בהם חויבה העסקה הראשונה - וע 1408-07

בביטול עסקה במקרקעין, משיבים המוכרים לרוכשים את התשלומים שקיבלו, ולעיתים בתוספת פיצוי כלשהו, והמוכרים מקבלים בחזרה את המקרקעין שמכרו.

במקרה שאכן מדובר בביטול אמיתי, יחזירו גם רשויות המס את המס שנגבה בעסקה – מס הרכישה ומס השבח.– שוב מס רכישה, ושוב מס שבח (אם יש).– מי נהנה– במקרה הראשון כי קיבל אותה במתנה, ובמקרה השני כי קיבל אותה בירושה. ההבדלים היחידים הם מס הרכישה ששילם הבן בעת קבלת המתנה, אותו לא ישלם במקרה של ירושה, ויכולת הבן למכור את הדירה בפטור ממס לפי 49ב(5) – פטור על דירת ירושה.– המבחן לקבוע האם הביטול אמיתי הוא האם הביטול אמיתי. הביטול יהיה אמיתי אם נפסק כך, שאם לא כן לא היו השופטים קובעים מה שקבעו. ולהיפך.– דלת מס – לבצע את העסקה. העובדה שלא בחרו בה מצביעה על היות העסקה והביטול אמיתיים.– או הביטוח המקצועי שלכם – ורשויות המס לא ישתתפו בצערכם באופן פיננסי.

אלא, שישנם ביטולים שלא מהווים ביטול, אלא מכר חוזר. במקרה כזה, יחויב הביטול כעסקה נוספת

המבחנים לקבוע האם מדובר בביטול עסקה או במכר חוזר נקבעו בפסיקה. במבחנים אלו, יש להביא בחשבון:

1. משך הזמן בין שתי העסקאות.

2. האם המכירה "הכתה שורשים" בקרקע המציאות, כלומר

מהמקרקעין בתקופה מיום המכירה עד ליום הביטול.

3. האם מדובר במוכרים וקונים שהם בני משפחה.

4. האם היתה השבה של הכספים לפי ערך הקרקע ביום המכירה, או ביום הביטול.

5. האם הבעלות משתנה בעקבות הביטול?

נקח לדוגמא מצב בו אב מעניק את דירתו היחידה במתנה לבנו. לאחר זמן מה, נפטר האב, וכעת הבן מבקש לבטל את עסקת המתנה. בין אם תבוטל המתנה ובין אם לאו, הדירה תהיה בבעלות הבן

מעל לכל אלו, יש להבין שמדובר רק במבחני עזר. המבחן היחיד הוא "נסיבות העסקה" (שזה במילים פשוטות, האם משתכנע המנהל/השופט שהביטול אמיתי).

יש כאן טיעון מעגלי

כעת, חובה להזכיר את ההחלטה בעניין אהרון יצחק, שביצע עסקת מתנה לנכדתו לאחר שקיבל יעוץ שגוי מעורך דינו. לאחר שניסה למכור דירה אחרת בפטור ולא הצליח, שהרי מתנה כזו "מלכלכת" את הפטור הרגיל כל ארבע שנים, ביקש לבטל את המתנה.

ועדת הערר אישרה לו ביטול המתנה, ולסיפור הזה היה סוף טוב. אם לא היתה מאשרת, אני מתאר לעצמי שהוא היה תובע את עורך דינו בגין רשלנות, ומשיג את אותה התוצאה בערך, וחברת הביטוח היתה מקטינה במעט את הונה.

במקרה דנן, נקבע כי ביטול העסקה איננו אמיתי, ונועד רק כדי להפחית מס.

מסמ"ק לא דרשו לראות בביטול מכר חוזר, אלא רק להתעלם מפעולת הביטול. לו היו מתעקשים לראות בביטול מכר חוזר, היה משולם מס רכישה בגין הביטול, כאילו נמכרו המקרקעין בחזרה.

אחת הטענות שהעלו העוררים כדי להוכיח שהביטול אמיתי היא שהיתה להם דרך אחרת

עונה על כך וועדת הערר:

"דיני המס ממסים עסקה לפי איך שנעשתה בפועל ולא לפי איך שיכולה היתה להיעשות ואם הנישום בוחר לפעול בדרך עתירת מס, אין לו להלין אלא על עצמו".

אז אתם, כנישומים או כעורכי דין של נישומים, אל תבחרו בדרך עתירת מס. אם תעשו כן, ישלם על זה הנישום