סעיף 106 לחוק מע"מ
גירסה להדפסה
(ב1) היה לחבר בני אדם חוב סופי והוא העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר שיש בו, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם (בסעיף זה – החבר האחר), בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו אמצעים בישראל לסילוק החוב האמור, ניתן לגבות את החוב שהחבר חייב בו מהחבר האחר.
[...]
(ג) לא יגבו ממי שקיבל את הנכסים או הפעילות לפי סעיפים קטנים (ב), (ב1) או (ב2) יותר משווי הנכסים או הפעילות שקיבל בלא תמורה או מההפרש שבין התמורה החלקית ששילם לבין שווי הנכסים או הפעילות, ואם שילם מס בקשר להעברת הנכסים או הפעילות כאמור – לא יותר מהשווי או מההפרש כאמור, פחות סכום המס ששילם.
מספר הגיליון:
703
תאריך:
29/05/2014 מחבר:
ההלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון ברע"א 3542/10 מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ (להלן: "עניין זייתון"), לפיה רשות המסים אינה מוסמכת לבצע הרמת מסך לחברה מכוח "סמכות טבועה" או מכוח סעיף 5(1)(ב) לפקודת המסים (גבייה) אפילו אם זו פעלה בדרך של העברת נכסיה לחברה תאומה, רק כדי להתחמק ממס.
בית המשפט העליון קבע שם כי הדרך היחידה בה רשאית רשות המסים לפעול כאמור היא מכוח הוראת סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") ומכוח הוראות מקבילות מחיקוקים פיסקאליים אחרים. לשון ההוראה:
(א) [...]
"חוב סופי" - חוב לפי חוק זה, שניתן לגבותו לפי הוראות פקודת המסים (גביה).
[...]
(ב) היה לחייב במס חוב סופי והוא העביר את נכסיו בלא תמורה, או העבירם למי שיש לו עמו יחסים מיוחדים בלא תמורה או בתמורה חלקית, בלי שנותרו לו בישראל אמצעים לסילוק החוב (להלן – המעביר), ניתן לגבות את החוב הסופי –
(1) אם המעביר הוא חבר בני אדם – ממי שקיבל את הנכסים מאותו חבר בני אדם בנסיבות האמורות;
[...]
|
|
|
[...]
הוראת סעיף 106 דלעיל מאפשרת ל- 'מנהל' לבצע הרמת מסך מקום בו החברה החייבת מבצעת מניפולציות משפטיות בדרך של העברת נכסיה בלא תמורה או בתמורה חלקית למי שיש לה עמו יחסים מיוחדים, ובלא שנותרו לה אמצעים לסילוק החוב. חוב לצורך סעיף זה הוא אם כן חוב שהפך סופי, ושניתן לגבותו לפי הוראות פקודת המסים (גביה).דומה אפוא שהוראת סעיף 106 האמורה מעניקה לרשות המסים כלים כדי לשפר את יכולתה להתמודד בצורה יעילה ומהירה עם תופעות נשנות של התחמקות ממס, ובתוך כך לשפר את יעילות גביית המס של הרשות.
בית המשפט העליון הדגיש בעניין זייתון כי משמצא המחוקק להרחיב את אמצעי הגבייה של הרשות בתיקון שנעשה בשנת 2003 בסעיף 106 לחוק מע"מ, קשה אפוא לקבל את גישתה של הרשות, אשר מייתרת למעשה את הסעיף. הדרך היחידה בה רשאית רשות המסים לבצע הרמת מסך כאמור, היא באמצעות סמכות מפורשת בחוק, כך שבמקרה שבו הרשות לא עומדת באחד התנאים הקבועים בהוראת סעיף 106, אין היא יכולה לרדת לנכסי החברה ולגבות באמצעותם את חובה.
למחבר לא נותר אלא לברך על הקביעה האמיצה שיצאה מהיכלו של בית המשפט העליון ויש בה, לדעתו כדי לצמצם, ולו במעט מכוחה של רשות המסים. אין זה מתקבל על הדעת שרשות המסים תעשה שימוש נרחב בכלי המשחית של הרמת מסך מכוח סמכות טבועה או מכוח סמכות כללית, כשאין לה סמכות מפורשת בחוק. כל קביעה אחרת תוביל לפגיעה בעקרון חוקיות המנהל ולהעצמת כוחה (הגדול ממילא) של רשות המסים.
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.