העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ב' 25.11.2024

תסדיר: 2024-11-25

פתיחת שומה לפי סעיף 147 רק במקרים חריגים, בייחוד אם מדובר בשומה בהסכם, כך לפי פס"ד איתמר מחלב ע"א 7726/10

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
638
תאריך: 
06/11/2012
מחבר: 

סלי אילון, רו"ח

.רו״ח סלי אילון, נשוי+ 3, עד לשנת 2010 שימש בתפקיד בכיר (מנהל תחום קבלנים) במחלקה המקצועית ברשות המיסים, שותף מנהל במשרד "סלי אילון ושות׳ רואי חשבון״,
מרצה באקדמיה בתחום המיסים. מומחה למיסוי מקרקעין, מע"מ, ומס הכנסה. מומחה בתכנוני מס, הסדרים עם רשויות המס, טיפול בבעיות מיוחדות מול רשות המיסים.

 

פתיחת שומה לפי סעיף 147 רק במקרים חריגים, בייחוד אם מדובר בשומה בהסכם, כך לפי פס"ד איתמר מחלב ע"א 7726/10/

רואה חשבון ביצע תכנון מס בשנת 2003, בו הקים חברה חדשה ומכר לה את מניות החברה הקודמת שלו. כך הצליח להפחית את המס מ 25% (מס על דיבידנד) ל 10% בלבד. את אותו תכנון ביצעו גם כמה מלקוחותיו.  

מס הכנסה טען שמדובר בעסקה מלאכותית והוציא שומות לפי 25%. 

לאחר דין ודברים, הגיעו הצדדים לפשרת אמצע, לפיה ישולם מס בשיעור של 17.5%

זמן מה לאחר מכן, הגיעו הסכמי הפשרה לידיעתו של עו"ד משה מזרחי, שהיה היועץ המשפטי לרשות המיסים. עו"ד מזרחי ערך שימוע לנישומים, ולאחריו החליט לפתוח את השומות לפי סעיף 147 לפקודה, ולחייב אותם במס בשיעור מלא - 25%. 

בית המשפט המחוזי קובע כי פקיד השומה טעה כשהסכים לפשרה, וזאת לאור ההלכה שנפסקה בעליון בנוגע לתכנון המס המסוים הזה. אבל, מרגע שהסכים פקיד השומה להסכם פשרה, ברוב המקרים לא יתאפשר לפתוח אותה תוך שימוש בסעיף 147 לפקודה.

בית המשפט העליון מקבל את פסיקת בית המשפט המחוזי, וקובע כי פתיחת שומה לפי סעיף 147 מהווה חריג, ויש להשתמש בה במשורה ורק במקרים מיוחדים וחריגים. במקרה בו מדובר בשומה בהסכם, העיקרון יפה שבעתיים שכן קיים אינטרס הסתמכות מוגבר של הנישום על הסכם השומה. אם ניתן לבטל כל הסכם פשרה מחמת טעות, אומר בית המשפט, הרי שיוצא העוקץ מהסכם הפשרה שבמהותו מהווה הסכם בו כל הצדדים יוצאים לא מרוצים...

אולם, ברוב של שניים מתוך שלושה שופטים, מחליט בית המשפט העליון לחייב את הנישומים במחצית ההפרש במס בין 17.5% ל 25%. זו דרכו של בית המשפט לאזן בין האינטרסים השונים: אינטרס ההסתמכות מחד, ואינטרס מס האמת והשוויון מאידך.

אז בעצם, בית המשפט העליון "חתך באמצע", אלא שהאמצע הוא בין סכום מכסימאלי שביקש פקיד השומה, לבין אמצע שהגיעו אליו בהסכם הפשרה. לכן, מדובר על חיתוך בשלושה רבעים.

עניין נוסף צד את תשומת ליבי והוא ההשוואה שעושה בית המשפט בין סעיף 147 לפקודה ובין סעיף 85 לחוק מסמק. שני הסעיפים, כך קובע בית המשפט, נותנים עדיפות לעיקרון מס האמת על פני עקרון ההסתמכות, ומטרתם זהה - לתקן טעויות בשומות שיצאו. 

בפסיקה הנוגעת לסעיף 85 לחוק מסמק נקבע כבר כי הסעיף יחול גם בטעות בשיקול דעת, אשר מתברר בדיעבד. האם יוכלו הנישומים לבקש תיקון שומה לפי סעיף 147 גם כאשר מדובר בטעות בשיקול דעת? לדעתי, לא כך הוא. להקבלה בין הסעיפים יש גבול, וזהו אחד מהגבולות. לצורך מס הכנסה, לדעתי, טעות בשיקול דעת לא תיחשב סיבה מספקת לפתוח שומות לפי סעיף 147.


 

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.