דיווח על חוות דעת מיסוי או עמדה חייבת בדיווח לרשות המסים (תיקון 215 לפקודת מס הכנסה)

♦ בתיקון 215 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), שנכנס לתוקפו ביום 1.1.2016, נקבעה חובת הדיווח על קבלת חוות דעת לצורכי מס או על נקיטת עמדה החייבת בדיווח. החובה חלה על סוגי נישומים וסוגי חוות דעת או עמדות ספציפיים בלבד כפי שעיקריה יפורטו להלן:

♦ מהו "יתרון מס" ? (להלן: יתרון מס) התיקון מגדיר יתרון מס כאחד משלושת אלה:

1. הנחה או הקלה מהמס, דחיית אירוע המס, הפחתה של סכום המס או של סכום מקדמה, או הימנעות ממס או החזר מס.

2. הימנעות מחובה או מהתחייבות לנכות מס במקור או הוצאות, או להתחשב בהפסד.

3. דחייה של מועד תשלום המס.

♦ סוגי נישומים החייבים בדיווח על חוות דעת או על עמדה החייבת בדיווח: יחיד או חבר בני אדם (שאינו מוסד ציבורי), שעונה על אחד משני התנאים הבאים:

(א)   הכנסתו בשנת המס, למעט הכנסה לפי סעיף 89 לפקודה (הכנסה מרווח הון), עולה על 3 מיליון שקלים,

(ב)   הכנסתו לפי סעיף 89 לפקודה (הכנסה מרווח הון) בשנת המס, עולה על מיליון וחצי שקלים, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בקשר לאותה הכנסה מרווח הון.

♦ סוגי חוות דעת החייבות בדיווח: חוות דעת בכתב החתומה על ידי נותן חוות הדעת, העונה על אחד מהתנאים הבאים:

א.      שכר טרחה מותנה ביתרון המס - חוות דעת ששכר הטרחה בגינה תלוי, כולו או חלקו, בסכום יתרון המס, שהיא יוצרת לנישום. כאשר תנאי הוא ששכר הטרחה עומד על לפחות 100 אלף ש"ח "בגין חיסכון המס המירבי הכולל".

ב.      "תכנון מדף" – חוות דעת הכוללת בעיקרה תוכן אחיד באותו נושא, שניתנה במישרין או בעקיפין, לשלושה אנשים שאינם "קרובים" או שקיימת בינהם "שליטה" בתוך תקופה של שנתיים. על נותן חוות הדעת לתת לנישום הודעה על כך שמדובר בחוות דעת מסוג זה דעת מסוג זה (לשים לב- החובה היא על נותן חוות הדעת).

ג.        חוות דעת כללית (מוצר)- שנותן חוות הדעת הוא שהציג אותה למקבל מיוזמתו, והמקבל חוייב בחובת סודיות לפחות לגבי חלק מתוכנה.

חריג – חוות דעת בהליך שומה: חוות דעת שניתנה לנישום לגבי סוגיות שנדונו בהליך שומה, השגה או ערעור, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכי השומה, ההשגה או הערעור, ולגבי אותה שנת מס בלבד.

♦ צורת ומועד הדיווח על חוות הדעת:

אשר לתחולה נקבע כי התיקון יחול לגבי חוות דעת שניתנו מיום 01.01.2016 ואילך (המועד הקובע לעניין הדיווח הוא המועד בו נצמח לנישום יתרון המס).

(1)   עצם קבלת חוות הדעת (אם לא נדרש לכך אין חובה לצרף את חוות הדעת עצמה).

(2)   הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת.

(3)   סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת (לדוגמא: ניכויים, פחת, סיווג הכנסה, סיווג הוצאה).

♦ סוגי "עמדה חייבת בדיווח": עמדה שמתקיימים בה שני תנאים מצטברים:

ד.      היא עומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח.

ה.      יתרון המס הנובע מנקיטת העמדה עולה על 5 מיליון שקלים חדשים באותה שנת מס או על 10 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

♦ מקום הפרסום של "עמדה חייבת בדיווח": העמדה תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, "בלשון ברורה ומובנת" ולאחר שניתנו ללשכות המקצועיות אפשרות להגיב עליה. עד 25 עמדות לשנה לשנה. נכון ליום פרסום המאמר טרם פורסמה עמדה.

♦ צורת הדיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח:  

אדם החייב בהגשת דוח לפי סעיפים 131 ו-166 לפקודה (דו"ח שנתי), יפרט בדוח אם נקט עמדה חייבת בדיווח, כפי שיקבע המנהל בטופס ייעודי לכך.

♦ מועד הדיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח: 

אדם רשאי להגיש את הטופס הייעודי, גם בתוך 60 ימים ממועד הגשת הדו"ח השנתי. אדם שלא דיווח במועד באמצעות הטופס הייעודי, יראו אותו כאילו לא הגיש את הדוח לפי סעיף 131 או 166 לפקודה (הדו"ח השנתי).

*ליתר פירוט על הגדרות "יתרון מס" ו/או "קרוב" ו/או "שליטה" – ראה סעיף 131ד לפקודה.

אשר לתחולה נקבע כי התיקון יחול לגבי עמדה חייבת בדיווח שהובאה בדוח לשנת 2016 ואילך.

♦חובת הדיווח על חוות דעת ועמדה החייבת בדיווח לפי חוקי מס ערך מוסף ו/או מס קנייה ו/או הבלו על הדלק ו/או פקודת המכס: בנוסף לחובת הדיווח בפקודת מס הכנסה, קיימת אותה החובה באותם התנאים (בשינויים המתחייבים), גם על חוות דעת ועמדה החייבת בדיווח לעניין חוקי המיסוי האחרים הנ"ל (מע"מ/מס קנייה/בלו/מכס).

אך מועד וצורת הדיווח לפי חוקים אלו הינה באמצעות טופס ייעודי אותו יש להגיש למנהל בתוך 60 יום מתום שנת המס.

הבדל נוסף, הינו לעניין עמדה החייבת בדיווח, אשר בכל הנוגע לחוקים אלו, תהיה נקיטת העמדה חייבת בדיווח, החל מייתרון מס הנובע מנקיטת העמדה, העולה על 2 מיליון שקלים חדשים באותה שנת מס או על 5 מיליון שקלים חדשים במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.