סמכותם של חוקרי המס לתפוס כספים

♦ ההנחה לפיה סמכויות חוקרי המס (מס הכנסה ומס ערך מוסף) בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת מסמכים וטובין, רחבה היא, אינה מדויקת ונדמה שהגיעה העת לבחון מחדש את התנהלות חוקרי המס בכל הנוגע להפעלת סמכותם.

♦ בערר שהוגש לבית המשפט המחוזי בי-ם (ע"ח 30548-05-10 פרץ נ' מ.י)* באמצעות הח"מ ועו"ד א.ברזילי, הועלתה, בין היתר, הטענה, כי לחוקרי מע"מ אין סמכות לתפוס כספים.
אמנם לחוקרי מע"מ הוקנתה סמכות לתפוס "טובין" מכח סעיף 109(א)(2) לחוק מע"מ, ואולם לטענתנו, "טובין" שסמכות התפיסה מתייחסת אליהם, הגדרתם בסעיף 1 לחוק מע"מ, ממעטת ניירות ערך, מסמכים סחירים וזכויות בהם.
לטענתנו כסף הוא "מסמך סחיר" ולכן יצא מהגדרת "טובין", או במילים אחרות "טובין" לעניין חוק מע"מ אינם כוללים מסמכים סחירים ומשכך אין ולא ניתן לתפוס כסף מכח חוק מע"מ.
 
♦ כאשר חוקרי המס מבקשים לתפוס טובין, בדר"כ פונים הם לבית המשפט, לרוב במעמד צד אחד ומבקשים צו. לבית המשפט יש אמון בעובדי הציבור, שהחזקה היא שהם פועלים עפ"י הדין ובסמכות, ובמרבית המקרים נעתר בית המשפט לבקשות אלה. ואולם לטעמי נוהל הפניה לבית המשפט בבקשות אלו, כשהחשד הינו עבירות על חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"), אינו נכון, זאת הואיל ולחוקרי המס אין סמכות לתפוס כספים לא מכח חוק מע"מ כאמור לעיל, לא מכח הפקודה ולא מכח הפסד"פ.
אפרט - במסגרת הפקודה לא הוסדרה כלל תפיסתם של "טובין". לפי סעיף 135(1) לפקודה רשאי פקיד השומה לתפוס ספרים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות הנוגעות לעסק. אך "טובין" אין הוא יכול לתפוס. תימוכין וחיזוק לכך ניתן למצוא בסעיף 227(2) לפקודה הקובע, כי פקיד השומה רשאי להשתמש בסמכויות שוטר על פי סעיף 17(1)(א) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), למעט תפיסת כל רכוש שאיננו מסמכים. מכאן ומאחר והפקודה שוללת כאמור, את סמכות רשויות וחוקרי מס הכנסה לתפוס "טובין", הרי שאין להקיש ממנה לעניין ההסדר שבחוק מע"מ ו/או בכל חוק אחר ביחס לתפיסת טובין.
 
♦ לדעתי, הסתמכותם של חוקרי המס על הוראותיו של סעיף 32 לפסד"פ, אף היא אינה יכולה לעמוד, שעה שחוק מע"מ לא מסמיכם לפעול על פיו. גם טענה לפיה קיבלו החוקרים הסמכה בכתב לכך, הרי שסמכות זו ככל שניתנה, היא לצרכי חוק מע"מ ולא ניתן לתפוס מכוחה כסף.

 
♦ תימוכין לעמדה זו, ניתן למצוא בדברי מלומדים הסבורים, כי מקום שתפיסתם של חפצים מוסדרת בדבר חקיקה אחר - שלא בפסד"פ - ככלל, אין תפיסתם והחזקתם כפופה להוראות הפסד"פ, אלא אם נאמר כך במפורש. לטעמי, ברגע שכספים סויגו מהגדרת "טובין" שבחוק מע"מ, הגדרת טובין או חפצים שבכל חוק אחר, שאמנם כוללת כספים, עדיין לדעתי, אינה יכולה להכניסם לגדרי חוק מע"מ.   בפרט יפים הדברים משעסקינן בחשדות לכאורה בעבירות על חוק מע"מ, שכן במקרה זה "נצבעו" הכספים בצבעו של חוק מע"מ, גם מכאן לטעמי אין לפנות להוראות הדין הכללי ויש להפעיל את הוראות הדין הספציפי הוא חוק מע"מ.
 
♦ בערר בעניינו של פרץ קיבל בית המשפט, את הטענה לפיה לא ניתן לתפוס שטרות כסף על פי הסמכות הקבועה בסעיף 109(א) לחוק מע"מ.
בית המשפט קובע "אשר להוראות חוק מס ערך מוסף, איני סבורה כי המחוקק התכוון לכלול במונח "מסמכים אחרים" שבסעיף 109(א)(2) גם שטרות כסף שניתן לתפסם". בית המשפט אף בוחן את הוראות סעיף 108 לחוק מע"מ המצוי באותו פרק, וקובע "כי המונח "מסמך" בהקשר זה אינו מכוון לחול על שטרות כסף". בית המשפט מקיש גם מהוראות סעיף 111 (ט) לחוק מע"מ וקובע גם בהקשר זה "לא נראה לי כי מסמך או פנקס שנתפסו לפי סעיף 109(א) לחוק מס ערך מוסף, אשר ניתן להחזירם לעוסק לאחר צילומם, כוללים שטרות כסף".
 
♦  לסיכום קובע בית המשפט "אין בכך כדי להכניס "מסמכים סחירים" ובכללם שטרות כסף, אשר הוצאו מהגדרת "טובין" בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, גדר טובין בפרק זה שניתן לתפסם מידיו של עוסק".
 
♦ יוצא איפוא שבית המשפט קיבל את עמדתנו בכל הנוגע לסמכות חוקרי המס לתפוס כספים מכח חוק מע"מ (לעניין מס הכנסה אין חולק שאין סמכות).  יחד עם זאת, ובכל הנוגע לסמכויות התפיסה שבידי החוקרים מכח הוראות הפסד"פ, לדעתי, טרם נאמרה המילה האחרונה ונראה, כי לסוגיה זו נדרש ליבון נוסף בבית המשפט העליון.

_______________________________________
* לצפיה בתקצור פסק הדין בענין קובי פרץ ראה גיליון מס פקס 541 (רצ"ב קישורית לנוחיותכם).