עוצמת החילוט בישראל היא אבסורדית- דוגמא מעולם הקריפטו

♦ מזה שנים רבות נשמעות ביקורות מסניגורים העוסקים בתחום הצווארון הלבן לפיהן החילוט בישראל הוא אבסורדי, לבטח החילוט הזמני, שכן הוא מנוגד ל"חזקת החפות" לה זכאים חשודים ונאשמים כל עוד לא הוכחה אשמתם.

♦ כך גם מעת לעת מפורסמים נתונים רשמיים של המדינה מהם עולה כי החילוט הסופי (לאחר הרשעה בעבירות על חוק איסור הלבנת הון , ארגוני פשיעה וטרור) הינו נמוך בעשרות אחוזים מהחילוט הזמני, דהיינו מהרכוש שנתפס בשלב התפיסות הראשוני של ההליך ועד סיום ההליך הפלילי.
משכך מתבקשת המסקנה לפיה למעשה נתפסים / מחולטים זמנית הרבה יותר נכסים וכספים מאשר זכאית להם המדינה לאחר ההרשעה.
הכותב ער לכך שקיימות טענות באשר לאופן הצגת נתוני הבדיקה כשנתית, בעוד ההליכים הפליליים אורכים בדר"כ יותר משנה אחת, כך שאין קורלציה שנתית בין תחילת ההליך לסיומו, אך לא נרחיב זאת כעת משום שזהו כבר נושא למאמר אחר.

♦ עוצמת החילוט מורגשת על ידנו- הסניגורים העוסקים בתחום הצווארון הלבן והמלווים את התיקים והפרשות הגדולות החל מהשלבים הראשוניים של התפיסה בבתי משפט השלום ועד שלב סיום התיק הפלילי.
אלא מהי, בניגוד ל"חזקת החפות" הניתנת, לכאורה, לחשודים ונאשמים, על חייהם וחופש התנועה, למעט במקרים של מעצר עד תום ההליכים בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, הרי שההתייחסות של בתי המשפט לענין הכלכלי, הינה התייחסות שגויה הנותנת למדינה קרדיט גדול מדי לטעמנו.

לא פעם לקוח שואל, במיוחד בשלבי החקירה המוקדמים, הכיצד המדינה תופסת לו רכוש "בשווי העבירה" בסכומים אדירים, בעוד הרווחים האמיתיים שלו קטנים בעשרות אחוזים מהרכוש שנתפס ושהדבר אינו הגיוני.
אנו נאלצים להסביר לו, בהתאם לבדיחה הידועה: "כי היא יכולה".

♦ גם בתי המשפט בכל הערכאות מאשרים פעם אחר פעם את החילוט לפי שווי העבירה (המחזור, לא הרווח) תוך דריסה של כל הזכויות להם זכאים חשודים ונאשמים שטרם הורשעו. כך למשל בניגוד לחוקי המס (דנ"א 4004/22 רועי חיון), בניגוד לזכות הקניין (ע"פ 7464/21 רוגוזניצקי), בניגוד להיגיון הכלכלי (דנ"פ 2168/20 ירון בלווא), בניגוד לזכות העיסוק, ההשתכרות ודיני עשיית עושר (ע"א 6180/20 וינברג נ' ביבי כבישים).
בקיצור- כמעט בניגוד לכל זכות אזרחית שאנו מכירים מחוקים אחרים.
טיפ- הזכות הקניינית נותרה לכאורה מוגנת.

דוגמא מעולם הקריפטו-   
♦ על מנת לתת דוגמא לאבסורד של קיצוניות דיני החילוט בישראל, בחרנו לתת דוגמא קיצונית דווקא מתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ודווקא מעולם הקריפטו- תחום שגם אליו נכנסו דיני החילוט והתפיסות בשנים האחרונות, בעיקר בפרשות גדולות כגון פרשת משה חוגג וכיוב'. בעוד הטכנולוגיה של ההתחקות אחר מקורות הכסף באמצעות הבלוקצ'יין משתפרת, משתפרות גם הרשויות בתפיסות של קריפטו.

למרות שמניסיוננו כל פעם שדלת נסגרת, נפתחים מספר חלונות, כגון: מעברים בין סוגי מטבעות והחלפות נתיבי בלוקצ'יין וטכנולוגיות שבהן הרשויות עדיין לא מצליחות לסגור את המעגלים. כמו כן צצים מעת לעת מטבעות אנונימיים כגון מטבע TRON המשמש את איראן ואירגוני הטרור והרשויות ועדיין לא מצליחות לפצח אותם (ואם יצליחו יצוץ מטבע חדש, ר' דוגמת ה- Z-CASH וה- MONERO). את כל אלה ניתן עוד "לתבל" עם העברת כספים בבורסות פחות מפוקחות (למשל רוסיה, סין וכיוב') ובאמצעות מנגנוני "חוואלה" מורכבים המשלבים בין עולם הקריפטו החדשני לעולם הכסף הישן, כך שמנותק כל קשר מנתיבי הבלוקצ'יין אחריהם ניתן להתחקות.

♦ מייד לאחר אירועי ה- 7.10.23 פורסמו בעיתונים מובילים בעולם כגון הוול סטריט ג'ורנל כתבות לפיהן החמאס ואירגוני הטרור גייסו מאות מיליוני דולרים בקריפטו לצרכי מימון טרור (!). פרסומים אלה התבססו על דיווחים מחברות העוסקות בתחום ההתחקות אחר הקריפטו בעולם כגון תחקיר של אחד מגופי חקירות הקריפטו המובילים בעולם- Elliptic  (להלן: "אליפטיק"), אשר מנתוני חקירותיו בכתבה עולה כי ארנקי מטבעות דיגיטליים שרשויות בישראל ובעולם קישרו לג'יהאד האסלאמי בפלסטין קיבלו עד 93 מיליון דולר בקריפטו בין אוגוסט 2021 ליוני 2023 (!)

♦ אלא מהי, מספר ימים לאחר פירסום הכתבה בוול סטריט ג'ורנל, ולאחר שהממשל בארה"ב החל להביע התעניינות בנתונים, פירסמה אליפטיק הודעת הבהרה לפיה אין ראיות המצביעות על כך שגיוס תרומות קריפטו גייס עשרות מיליונים וכי "נתונים שסיפקו אליפטיק ואחרים פורשו בצורה שגויה". בכך למעשה כתבה אליפטיק כי הסכום שגוייס בפועל על ידי אירגוני הטרור הוא לא 93 מיליון דולר, אלא כ- 21,000$.  גם אם גם פער זה אינו מדוייק, נשתמש בה רק כדוגמא.
אגב לסיקור ה"תקלה" הספציפית זו בהרחבה הנכם מוזמנים להאזין לפודקאסט "אנשי הביטקוין" של איגוד הביטקוין הישראלי- בהגשת ניר הירשמן, אשר אירח את ד"ר שלומית ווגמן, יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון לשעבר (ספוטיפיי).    

♦ מבלי להתייחס כרגע להיבט האידיאולוגי לפיו מי שמעביר אפילו דולר אחד של טרור – דמו (וחילוטו) בראשו, הרי שאם המקרה הזה היה קורה בישראל והיתה מתחילה חקירה בחשד למימון טרור ואיסור הלבנת הון, הרי שהחברה היתה קורסת. ומדוע? כי לפי הדין בישראל, היו מוקפאים אצל אותה חברה כל ה- 93 מיליון דולר עד לסיום ההליך המשפטי, שיכול בישראל גם לקחת כ- 5 שנים !

♦ מי שאינו בקיא בתחום יאמר, לפי ההיגיון, כי ברגע שניתן לצבוע את ה – 21,000$ בצבעי העבירה ולהקפיא רק את הסכום הזה ולא את כל ה – 93 מיליון $, אך כפי שהסברתי לעיל- בישראל אין את ההיגיון הזה.

♦ הפסיקה של ביהמ"ש העליון, כב' הש' דפנה ברק  בתיק ע"פ 5365/21 עדי אדוארד קוכמן נ' מדינת ישראל, פורסם ביום 17.8.21 קובעת כי כאשר מערבבים בין כספים שמוחזקים כדין לבין כספים שנתקבלו במרמה, הערבוב של הכספים הפך את כלל היתרות בחשבונות ל"רכוש אסור".

♦ ביהמ"ש העליון קבע, כי ערבוב של "רכוש אסור" עם כספים כשרים מהווה, גם על-פי לשונו המפורשת של סע' 1 לחוק איסור הלבנת הון, "פעולה ברכוש אסור". המערערים טענו, כי נוכח העובדה שניתן להתחקות אחר הסכומים המדויקים שהועברו לחשבונותיהם ומועדי העברתם, ניתן למנוע את ה"ערבוב" ומשכך גם את החילוט.
אלא שביהמ"ש העליון כאמור דחה את טענת המערערים, בקובעו כי הפעולות של המערערים מהווה במובהק פעולה של "ערבוב" כספים וכי: "העובדה שהיקפם של סכומים אלה ידוע אינה גורעת מכך שתנאי זה התקיים. אם לא נאמר כן, נרוקן מתוכן את המשמעות של "ערבוב" כספים לצורך דיני איסור הלבנת הון. כל פרשנות אחרת תוביל לתוצאה משפטית שאינה רצויה, שהרי  תמיד ניתן יהיה לומר שכאשר ידוע מהו סכום הכסף שבו בוצעה עבירת המקור ניתן יהיה "להפרידו" מן הכספים האחרים שבהם עורבב".

♦ משכך, מסקנתנו היא ש"מזלה" של אותה חברה / בורסה היה שהייחוס של מימון הטרור של ה- 93 מיליון $ שהתגלה בסופו של דבר כ- 21,000$ לא התרחש בישראל. ושוב, הכותב אינו נכנס במאמר זה למדיניות של "דין פרוטה כדין מאה", ולענייני אידאולוגיה של הפעלת נשק יום הדין נגד טרור, אלא רק להמחיש האבסורד שבעוצמת החילוט בישראל.

♦ לאור האמור מומלץ כי היחידות הכלכליות יפעילו את כלי התפיסות והחילוט במשורה ובמידתיות ואנו כסנגורים בתחום צריכים לדאוג שבתי המשפט ירסנו את המדינה בעניינים אלה, שאחרת- המדרון יהיה חלקלק עוד יותר.

* גילוי נאות- עו"ד אורי גולדמן ממונה כיו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון ועבירות כלכליות בלשכת עורכי הדין בישראל ולקח חלק בחלקם של ההליכים המוזכרים לעיל. חלק מההליכים טרם נסתיימו.