קו הצדק – מלשינון – הגונב מגנב פטור – האמנם ?

♦ כחלק מהמלחמה ב"הון השחור" באמצעות הליכי גבייה נוקשים והגברת הביקורת בשטח, רשות המסים לא בוחלת באמצעים שכן, "כל האמצעים כשרים", ומחליטה להעלות קמפיין פירסומי המבקש מהציבור לדווח על "הון שחור" של אחרים ב: "קו הצדק" - "מלשינון".

סוגיות לא מעטות של מוסר וצדק מעלה עימו "קו הצדק". בין היתר נשאלת השאלה האם זה מוסרי להלשין על בעלי "הון שחור" לטובת הציבור בכללותו? או לחילופין האם זה בכלל מוסרי שהמדינה עושה שימוש ומנצלת לרעה את כעסו של האחד, כלפי רעהו ומכך ומעודדת הלשנה במטרה להגדיל את קופת האוצר תוך צידוד בסיסמה "מלחמה בהון השחור"... האם לזה התכוון הכתוב "צדק צדק תרדוף" (ספר דברים, פרק טז, פסוק כ) ? והאם הוא גובר על הכתוב בסידור : "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה" ?
 

♦ במאמר זה לא נעסוק בשאלות של מוסר וצדק אלא דווקא בשאלות המיסויות העולות מקו הצדק.

כידוע, בגין "הלשנה", ה"מלשין" מתוגמל. מוסר המידע ב"מלשינון" מתוגמל לפי הכופר שהוטל בגין העבירה, או הקנס שבית המשפט הטיל בעקבות ההרשעה בה. את המידע ניתן למסור דרך "קו הצדק" באתר רשות המסים, או בפגישה עם נציגי יחידות המודיעין שלה. המידע נבדק, ואם הוא נמצא אמין ובעל פוטנציאל לסכום מס גבוה, הוא עובר לחקירה פלילית.

 

♦ השאלה היא, האם התגמול שמקבל ה"מלשין" הינו תגמול החייב במס ו/או תגמול האמור להיות חייב במס, ועל הרשות לנכות מס במקור ?

על מנת לדעת אם תגמול זה הינו תגמול החייב במס צריך לבדוק האם התגמול נכנס לאחד מסעיפי "מקורות ההכנסה" שבפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").

 

♦ בהנחה ואין מדובר ב"מלשין" אשר עושה זאת על בסיס קבע ועל כן יש לראות בו כ"עוסק בהלשנות" (סע' 2(1) לפקודה), סעיפי המקור שיכולים להיות רלבנטיים לחיוב במס הינם:

 

♦ סעיף 2(10) לפקודה- שכותרתו "מקורות אחרים", יכול להיות מקור קלאסי לחיוב במס של התגמול המתקבל אגב ההלשנה. הסעיף אומר: "השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר".

בהתאם לסעיף זה, לכאורה, ניתן לראות בתגמול שקבל המלשין כתגדול ממקור אחר שלא ניתן עליו פטור והתגמול יחוייב במס.

 

♦ סעיף 2א לפקודה- שכותרתו "השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפרסים", גם סעיף זה יכול להוות מקור לחיוב במס של אותו התגמול שכן, אין חולק שהתגמול המתקבל מאופיין כמעין "פרס" על ההלשנה. הסעיף אומר: "השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לענין פקודה זו כהכנסה, למעט לענין קיזוז הפסדים".

בהתאם ללשון הסעיף, ניתן לראות בתגמול כרווח בפעילות נושאת פרסים שכן, כל מי שישתף פעולה עם הרשות ודיווח על אדם עם "הון שחור" יקבל פרס / תגמול, כאחוז מסויים מגובה המס שיגבה אגב אותה ההלשנה – הפעילות המשותפת.

 

♦ סעיף 89 לפקודה- שכותרתו "דין תמורה ודין ריווח הון", גם סעיף זה יכול להוות אופציה לחיוב במס במסגרת רווח הוני שניצמח למלשין.

בסעיף 88 לפקודה – "נכס" מוגדר: "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל...".

בסעיף 88 לפקודה - "תמורה" מוגדרת: "המחיר שיש לצפות לו ממכירת נכס על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון כשהנכס נקי מכל שעבוד הבא להבטיח חוב, משכנתה, או זכות אחרת הבאה להבטיח תשלום...".

היות ויש נכס ויש תמורה, כל שנותר הוא לראות אם יש רווח הון.

בסעיף 88 לפקודה "ריווח הון" מוגדר: "הסכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי".

היות התמורה היא אותו הגמול שמקבל המלשין והמחיר המקורי אפס, ניתן לראות בתגמול כרווח הון החייב במס לפי סעיף 89 לפקודה.

וסעיף 89 לפקודה קובע: "(א) דין תמורה כדין הכנסה לפי סעיף 2 ודין ריווח הון כדין הכנסה חייבת, והכל בשינויים המחוייבים לפי הענין ובאין פירוש אחר מפורש או משתמע מהוראות חלק זה או חלק ה1. (ב)(1) תושב ישראל חייב במס על רווח הון שנצמח או שהופק בישראל או מחוץ לישראל".

 

♦ לאור הסעיפים האמורים לעיל, נראה כי, לכאורה, קיים לפחות מקור חיוב אחד לחייב במס את התגמול שקיבל המלשין. השאלה היא, האם רשות המסים תחייב במס את התגמול שאמור לקבל המלשין? נראה שלא שכן, הדבר ימנע את שיתוף הפעולה עם הציבור.