לשכת עוה"ד נגד עוה"ד של אקיוטק

לאור התלונות הרבות שהתקבלו בלשכת עורכי הדין נגד התנהלות עורכי דין בהליכי גבייה עבור חברת "איקיוטק", מצאה לנכון ועדת האתיקה הארצית לבדוק את הנושא לעומק. בהתאם, החליטה הועדה לערוך שימוע לעורכי הדין שעסקו בהליכי גביית "החובות" מאזרחים שרכשו לכאורה שירותי תוכן ומידע מחברת "איקיוטק". במסגרת השימוע ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסותם של עורכי הדין למספר סוגיות שהועלו בעקבות פניות רבות שהתקבלו בוועדה, העוסקות בהתנהלות עורכי דין בהליכי הגבייה.

עמדת הועדה, הינה שלכאורה פעלו עורכי הדין בניגוד לכללי האתיקה. לשכת עורכי הדין פרסמה את פירוט הסוגיות אליהן ביקשה ועדת האתיקה הארצית את התייחסות עורכי הדין, בניהן: מדוע במכתבי הדרישה לחייבים לא מצוינים השירותים המדויקים שניתנו ושמות החברות הספציפיות שנתנו את השירות, אלא הפנייה ל-9 שמות של חברות אפשריות בתוספת המילה "אחר"? ועדת האתיקה מבקשת מעורכי הדין להסביר מדוע פסק הדין ת.צ 1860/09 עו"ד עמית זילברג נ' במרום מאפשר, לטענתם, את הליכי הגבייה שנעשו בפועל. ועדת האתיקה ביקשה לדעת מהו הנוהל באשר לבירור מוקדם ביחס לקשר כלשהו בין ה"זוכה" ל"חייב" טרם שליחת מכתב הדרישה ועוד.

לטענת ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי: "חובתה של הלשכה אינה רק לטפל בציבור עורכי הדין אלא גם לדאוג ולסייע לציבור הרחב הנעזר בשירותיו".