הצעת חוק– אי התרת תשלומים המהווים עבירה

♦ ביום 1.6.09 פורסמה ברשומות- הצעות חוק הממשלה מס' 433, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170), התשס"ט- 2009.
עפ"י הצעת החוק, מוצע להוסיף בסעיף 32 לפקודה הדן בניכויים שאין להתירם, אחרי פסקה (15): "(16) תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין."
 
♦ עפ"י דברי ההסבר, פרשנות רשות המסים לסעיף 17 לפקודה, אשר באה לידי ביטוי בהנחיותיה המקצועיות, קובעת, כי אין להתיר כהוצאה בייצור הכנסה סכומי כסף ששולמו תוך עבירה על חוק או תשלומי עונשין, שכן מטבעם אין סכומים אלה יכולים להוות הוצאה במהלכו הרגיל של העסק. כפועל יוצא מפרשנות זו, לא הותרו בניכוי הוצאות לשם תשלום שוחד. בהקשר זה ראוי להזכיר את פסק דין ע"א 6726/05 הידרולה נגד פ"ש ת"א 1, שניתן בביהמ"ש העליון, ופסק דין עמ"ה 1015/03 חברה בע"מ נגד פקיד שומה נתניה, שניתן בביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אשר אישרו את עמדת רשות המסים ולפיה אין להתיר בניכוי תשלום שוחד לפקיד ציבור במדינה זרה.
 
♦ בהצעת החוק מוצע, למען הסר ספק, לעגן את עמדת רשות המסים כאמור בחקיקה, באמצעות תיקון סעיף 32 לפקודה והוספת תשלום כאמור, בין שניתן בכסף ובין בשווה כסף, אשר יש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה עבירה לפי כל דין, לרשימת ההוצאות שאין לנכותן מהכנסתו החייבת של אדם, וזאת אף אם אותו אדם לא הואשם או הורשע בבית משפט בשל העבירה כאמור. יצויין בדברי ההסבר מצויין, כי ההוראה המוצעת כוללת כל סוג של תשלום שנתינתו מהווה עבירה על פי דין ולא רק תשלום שוחד. עוד עולה מדברי ההסבר, כי הפעלת שיקול הדעת בשאלה אם מדובר בתשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה עבירה לפי כל דין תיעשה בידי פקיד השומה, וזאת בדומה להפעלת שיקול הדעת לגבי כל אחת מההוצאות האחרות המנויות בסעיף 32 לפקודה.