אין לראות במחילת חוב על עסקה פלונית כעסקה נפרדת ועצמאית

 

♦ המערערת טוענת כי, בערעורה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, טענה המערערת כי מקור מחילת החוב הוא בהסכם הפשרה מול מס הכנסה, ואין לראות בה משום ויתור מצדו של הספק. אפילו היתה מחילה מצד הספק, הרי שלשיטתה אין לראות בה משום תמיכה תרומה או סיוע כמשמעם בהוראת סעיף 12 לחוק. המערערת הדגישה כי מטבע הדברים אין במחילת חוב בין שני גורמים עסקיים כל כוונה וולונטרית- פילנתרופית, וכי מהלך כזה נובע ממניעים עסקיים גרידא. עוד טענה המערערת כי לו היה מקום לחייבה במס ערך מוסף בגין ההסכם עם פקיד השומה, חזקה שהאחרון היה טורח לנסח הסכם משולב הכולל גם את חיובה של המערערת במס ערך מוסף. משלא נערך הסכם כאמור, חזקה שהוסכם שאין כל חיוב במע"מ ולפיכך דחן השומה להתבטל.

 

♦ המשיב גרס כי הפרשנות בה נוקטת המערערת לעניין הוראת סעיף 12 לחוק, אינה עולה בקנה אחד עם לשונה הברורה ועם התכלית שלשמה היא נועדה. תכלית הוראת סעיף 12 לחוק, הנה הרחבת בסיס המס, כך שרואים את התקבולים שנתקבלו אצל העוסק כחלק מעסקאותיו. כן הוסיף המשיב כי לשונו הברורה של הסעיף לא מקיימת כל הבחנה בין שלושת סוגי התקבולים המנויים בו, ולכן הוא חל גם על תשלומי תמיכה ללא כל כוונה מסחרית וללא כל קשר בייצור הכנסה. משכך טען המשיב שאין עוררין על כך שמחילת החוב לא היתה למטרת מתן תמיכה פילנתרופית למערערת. על כן טען המשיב כי יש לסווג את מחילת החוב האמורה כתקבול הוני שאינו למטרה מסחרית ולראות בה חלק מעסקאותיה של המערערת. לשיטתו של המשיב יש להימנע ממתן פירוש מצמצם למושג: "מחילה" לאור פקודת המס בלבד, ושאין ליצור הבחנה מלאכותית בין מחילת חוב לצורכי מס הכנסה לבין מחילת חוב לצורכי מע"מ.

 

♦ קבע שתכליתו של סעיף 12 לחוק מע"מ, היא הרחבת בסיס המס באותם מקרים שבהם עוסק מקבל הטבה שעליה לא שילם מס. לכן, שעה שהתמורה המשולמת לעוסק באה בדרך של תרומה, תמיכה און כל סיוע אחר, הוראת סעיף 12 הנזכרת קובעת כי אותו תקבול ייחשב חלק מעסקאותיו של העוסק החייבות במס. ואולם, מקום בו כבר שולם המס על מלוא העסקה, והתקבול בא לאחריה וכחלק ממנה, אין לחייב את העוסק במס נוסף, שאם לא כן הרי שיש בכך משום הטלת כפל מס. בהקשר זה הדגיש בית המשפט כי מועד יצירת החיוב במס הוא עם מסירת הממכר לקונה, ולא במועד התשלום בפועל. כך שכל הקטנה בתמורה המשולמת למוכר לאחר מועד החיוב במס, אינה יכולה להצמיח חבות חדשה במס. הקטנת סכום העסקה יכולה לבוא לידי ביטוי רק בחיובו של העוסק במס הכנסה ולא במס ערך מוסף, וזאת אפילו אם נתקבל דיווח מאת העוסק על עסקה גדולה וקוזז מס תשומות בהתאם. בקבלו את הערעור קבע בית המשפט, שההתייחסות למחילת החוב האמורה כאל שתי עסקאות נפרדות החייבות כל אחת במס, איננה נכונה והיא חוטאת לתכלית החוק ולעיקרון של תשלום מס אמת. על כן קבע בית המשפט כי דין הערעור להתקבל ושיש לבטל את השומה שהוצאה למערערת. כן נקבע שהמשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסכום כולל של 40,000 ש"ח.

 

התוצאה:

♦ הערעור התקבל;       

ב"כ המשיבים: עו"ד חגי דומברוביץ'- פרקליטות מחוז ירושלים