אישור שומה למיטב שפיטה לירקן בשוק שהגיש דוחות כוזבים

♦ מר אבראהים סיאם (להלן: "המערער") הינו בעלים של עסק לממכר פירות וירקות בשוק "מחנה יהודה" בירושלים. בביקורת שערך פקיד שומה ירושלים (להלן: "המשיב") בספרי המערער התברר כי בשנים 2005-2009 הוא הגיש דוחות כוזבים ולא דיווח על מלוא הכנסותיו מהעסק. בדיקות תיעוד חוץ של המערער ובדיקות צולבות מול ספקיו העלו, כי הוא העלים הכנסות בסכומים ניכרים וספריו לשנים אלו נפסלו. במקביל, הוגש כנגד המערער כתב אישום בעבירות לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), ביניהם עבירות של השמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדו"ח, מרמה, ערמה ותחבולה. המשיב ערך לעסק שומה לפי כרטסות הספקים שבידי המערער, לאור התדריך הכלכלי לענף הפירות והירקות לשנת 2008 וניכוי הוצאות. לפי התדריך הכלכלי, אחוז הרווח הגולמי בחנויות עממיות (בשוק) עומד על 30% לאחר פחת. בנוסף, על אף שהמערער לא דרש הוצאות בדוחותיו, הותר לו ניכוי הוצאות במסגרת השומה בעבור שכר עובדים, שכר דירה ובעבור הוצאות שונות לכל שנת מס. לפיכך, נקבע כי סך המס המגיע מהמערער לשנות המס לפי צו השומה יעמוד על סך כולל של 203,886 ש"ח.

♦ לטענת המערער, המשיב הסתמך על הנחות והשערות שאינן נכונות. למעשה, הוא ערך חישוב "אוטומטי" וסכמטי שאינו מביא בחשבון את עסקו הספציפי על מכלול נסיבותיו המיוחדות והמורכבות כולל הפחת המוגבר והמואץ שיש בסחורה המשווקות בדוכן. בנוסף, נטען, כי התדריך הכלכלי עליו הסתמך המשיב אינו לוקח בחשבון הפסדים גדולים, כמו גם את הצורך במתן הנחות גדולות כדי להיפטר מסחורה וכיוצ"ב, נסיבות המפחיתות באופן משמעותי את אחוז הרווח הגולמי של העסק. עוד נטען, כי לא נבדקו טענותיו של המערער בחקירותו. לבסוף נטען, כי מדובר באדם פשוט מהיישוב שדעתו אינה נתונה למורכבות שבהקפדה על כל תג ותג בדרישות חוקי המס המרובים. לדבריו, "בעלי באסטות" אינם יכולים לקיים בקפידה את כל הוראות הדין ונהלי המשיב.

♦ לטענת המשיב, ספריו של המערער נפסלו בשל אי תיעוד סרט קופה רושמת, חשבוניות, תיק תיעוד חוץ, רשימת יתרות של לקוחות וספקים לסוף שנת מס, רשימת מלאי לסוף שנת מס וספר תקבולים ותשלומים. הודעה על הפסילה נמסרה למערער והוא לא ערער עליה. לבסוף נטען, כי למערער אין מה להלין, שכן בדיעבד התברר ששומתו נעשתה בחסר ובשל טעות חושב הרווח הגולמי מתוך "הקניות" ולא מתוך "הפדיון", ולמרות שגם את הוצאותיו המערער לא הוכיח, חסד נעשה עמו שעה שהמשיב העריך את ההוצאות על דרך האומדנא.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים, כב' השופט דוד מינץ:

♦ ביהמ"ש קבע, כי יש לדחות את טענות המערער בדבר נסיבותיו המיוחדות של העסק שיש בהן כדי להשפיע על אחוז הרווח שלו שכן הן לא נכללו בהשגתו. בהמשך, נקבע כי המערער אינו יכול לצפות, כי בית המשפט יסתמך על הצהרותיו בלבד ללא כל תימוכין ראייתיים. נטל כבד זה הוא פועל יוצא של האשם הרובץ לפתחו של המערער, אשר מנע באי ניהול ספרים מקבילים מפקיד השומה את האפשרות לברר את הכנסתו לאשורה. המערער לא תמך את טיעוניו בראיה כלשהי והוא לא הציג תשתית נתונים עובדתית חלופית אשר באמצעותה הייתה לפקיד השומה אפשרות לערוך שומה מדויקת יותר מזו שנערכה בפועל.

♦ הטענה היחידה בה דן בימ"ש היא טענת המערער, כי היה על המשיב להשוות את אחוזי הרווח הגולמי בעסק שלו לזה של חנויות מכולת ומינימרקטים. לעניין זה נקבע, כי ביהמ"ש לא יתערב בשומה שנוצרה בין היתר על יסוד חוסר הנתונים שגרם הנישום כאשר פעל שלא כדין באופן שהביא לפסילת ספריו, גם במקום בו אין בידי פקיד השומה כדי לבסס את שומתו על ראיות, שאפשר להעמידן למבחן, והיא כולה פרי ניחושו והשערתו, כל עוד אין מדובר בשומה שרירותית. ביהמ"ש הוסיף, כי אין כל פגם בכך שהשומה תהיה מבוססת על מומחיותו וניסיוני של פקיד השומה ובאפשרותו להתבסס על אומדנים, השערות והערכות וזאת בהסתמך על ניסיונו המקצועי. כמו כן, ראוי כי המשיב יערוך בדיקות פרטניות בעסקו של המערער, כמו גם בעסקים הדומים לו, על מנת לאתר את אחוז הרווח הגולמי התואם במדויק בעסקו של המערער. אולם, אין בהעדרה של בדיקה שכזו, כדי להצדיק התערבות בשומת המשיב, כל עוד אין כל בסיס לכך כי מדובר בשומה מופרכת מיסודה, וודאי לא מקום בו כאמור, קיימים נתונים שיש בהם לבסס שומה זו. הדבר נכון מקל וחומר מקום בו בדיקת הכנסותיו של המערער הצורה יסודית ומדויקת אינה אפשרית בשל אי ניהול פנקסים על ידו.

♦ בנסיבות שכאלה, קבע ביהמ"ש, כי ה"נזק הראייתי" שגרם המערער רובץ אך לפתחו, והתוצאה המתבקשת היא הרחבת מידת האומדנה הנערכת על ידי פקיד השומה והודגש, כי אין מדובר ב"הענשת המערער" על הפרת דרישות הדין, אלא מניעת תוצאה לפיה הנישום ירוויח ממחדלו על חשבון נישום אחר שמקפיד לנהל את ענייניו כדת וכדין. בשל האמור, הערעור נדחה ונקבע כי המערער ישא בהוצאות המשיב בסך של 25,000 ש"ח.

תוצאה:

♦ הערעור נדחה.

 ניתן ביום 5.5.2014

ב"כ המערער: עוה"ד יעקב קמר ומירב זמיר

ב"כ המשיב: עוה"ד חוי טוקר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)