נוהל רשות המסים קבלת כספי מיסים בשל מימוש קריפטו – האם עובד?
ביום 31.12.23...
משקיעי קריפטו נתקלים לא אחת בבעיה כאשר הם מנסלים להפוך את כספם ל"כסף רגיל" (המכונה FIAT)...
הצטרף לרשימת תפוצה
אי התרת קיזוז הפסדים מניירות ערך ממשכורת
גירסה להדפסה
מספר הגיליון:
429
קישורית לפסיקה מקורית:
עמ"ה 1177/03 רזניק גיא נ' פקיד שומה תל אביב-יפו 1
תאריך:
15/11/2007 ♦ המערער היה בשנות המס שבערעור, קרי השנים 2000-2001, מנהל ובעל שליטה בחברה. בדו"חות שהגיש למשיב לשנות המס שבערעור, דיווח על הכנסה משכר עבודה בחברה בסכומים הבאים: בשנת 2000 - 158,806 ₪, בשנת 2001 - 518,373 ₪. בנוסף, בשנות המס שבערעור סחר המערער בניירות ערך אשר הניבו לו הפסדים כדלקמן: בשנת 2000 - הפסד של 629,904 ₪, בשנת 2001 - הפסד של 55,797 ₪.
ההודעה על פתיחת העסק בתחום ניירות הערך הומצאה מטעם המערער לפקיד השומה ביום 18.7.2001, כשנה וחצי לאחר מועד פתיחת העסק הנטען. בעת הדיווח על פתיחת העסק ידע המערער, כי פעילותו בניירות ערך, הניבה הפסדים. מחזור העסקאות המוצהר של המערער בניירות ערך בשנת 2000 עמד על סך 11.7 מליון ₪. הנפח הכספי הכולל עמד על 12.1 מליון ₪ בשנה זו. הנפח הכספי של מכלול העסקאות בניירות ערך לשנת 2001 עמד על 568 אלף ₪.
♦ בשנים נשוא הערעור תבע המערער בדו"חותיו, קיזוז הפסדים מניירות ערך כנגד הכנסותיו משכר עבודה. במסגרת השומות שהוצאו למערער לשנות המס האמורות, בוטל קיזוז ההפסדים מניירות ערך, כשהמערער נדרש לשלם את המס המלא בגין הכנסתו החייבת משכר עבודה. מכאן הערעור.
עמדת המערער הייתה, כי הוא פטור מהגשת דו"ח תיאום אינפלציוני. בהיותו כלכלן הרי שהוא "בעל מקצוע חופשי" ותחול עליו תוספת ה' להוראות ניהול פנקסים. עוד טען המערער, כי לו היה משיא רווחים, היה המשיב ממסה רווחים אילו כהכנסה ממקור שבסעיף 2(1) לפקודה, הכנסה מעסק. הואיל והוא ביצע כ-300 פעולות בניירות ערך בהיקף כולל של כ-13 מליון ₪, לא יכולה להישמע הטענה, כי אין המדובר ב"עסק". ולבסוף טען, כי המונח "השתכרות" שבסעיף 2(1) מצריך אבחנה בין משכורת של שכיר "רגיל" לבין השתכרות של בעל מניות מחברה, שהוא הבעלים היחיד והמנהל בה. אצל בעל שליטה בחברה, אליבא המערער, ההשתכרות היא מעסקו שלו בעוד אצל עובד ההשתכרות היא מעבודה.
♦ עמדת המשיב הייתה, כי חלה על המערער תוספת יא' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג-1971 (להלן: "הוראות ניהול פנקסים") ולאור היקף מחזור העסקאות, חב המערער בניהול ספרים בהתאם לשיטה הכפולה. בהתאם להוראות סעיף 6(ז)(1)(ב)(1) לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה-1985 (להלן: "חוק התיאומים"), הפסדים אשר נבעו למערער מעיסוקו בניירות ערך, אינם ניתנים לקיזוז אלא רק כנגד רווחים מניירות ערך.
ביהמ"ש המחוזי בת"א – כב' הש' מ. אלטוביה:
♦ הלכה היא, כי הצדדים לערעור מס, יכולים במסגרת ההודעות המפרשות את נימוקי השומה ונימוקי הערעור, לעלות טענות משפטיות נוספות ובלבד שניתנה לצד האחר, אשר נתקל בטענה משפטית חדשה לראשונה שמעלה הצד שכנגד, ההזדמנות לשקול אותה ולהגיב עליה. שעה שהטענה פורטה בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור, הייתה בידי המשיב ההזדמנות לשקול את הטענה. משעה שעומד הוא על דעתו, הרי שטענה זו, שנדחתה, היא חלק משקול הדעת שבבסיס השומה. למשיב גם הייתה ההזדמנות להיערך ולהשיב לטענה זו, כפי שאף עשה, במסגרת הערעור.
♦ ב"כ המערער מבקש, כי לכלכלן יחשב המערער. זאת משום שהמסחר בניירות ערך בהיקפים שביצע מצריך ידע בתחום הכלכלי אותו רכש משנכנס לתחום זה ולאחר שעבר קורס "ניתוח טכני בהשקעות" בן 48 שעות במסגרת מכללת Bizportal בשנת 2001. למותר לומר, בכל הכבוד, כי התואר "כלכלן" אינו יכול לתאר את מקצועו של המערער בנסיבות אילו.
♦ מדובר בעסק שבו מלאי של ניירות ערך ובהיקפים גדולים כאמור. משכך, תוספת ה' להוראות ניהול פנקסים, אינה התוספת המתאימה, על פי תכליתה כפי שפרש בית המשפט העליון בעניין ע"א 10554/02 חב' ערכים תיקי השקעות (1993) בע"מ נ. פקיד שומה תל אביב 1. קיומו של מלאי עסקי ובהיקפים ניכרים, מצריך ניהול ספרים בשיטה הכפולה, כאשר הדיווח הנאות הוא דיווח על ההכנסות וההוצאות בשיטה המצטברת במובדל משיטת המזומן, לרבות בהתאם לעקרון ההקבלה, (הקבלת ההוצאות לייצור הכנסה).
♦ הנטייה ברגיל תהא לראות בשיטה המצטבר את השיטה העדיפה, המשקפת נכונה הן את מצבו של העסק במשור הכלכלי (במובחן ממצב תזרים המזומנים שלו) והן את מצבו לצרכי קביעת ההכנסה החייבת. שיטת החשבונאות הכפולה אם כך תהא ברירת המחדל במקום של ספק.
♦ כיוון שחב המערער בניהול פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה, באשר חלה לגביו תוספת יא', תוספת "הסל" להוראות ניהול פנקסים, הרי שחוק התיאומים יחול במקרה זה כיוון שמדובר ב"הכנסה של יחיד או שותפות שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה", כאמור בסעיף2(2) לחוק זה.
♦ משהחליט כב' השופט, כי סעיף 6 לחוק התיאומים חל על המערער, אין הוא דן ביתר טענות המערער וטענות המשיב, כמו למשל בטענת המערער כי משכורת אצל בעל שליטה הינה הכנסה מעסק.
♦ עוד יש לציין, כי סעיף 6 לחוק התיאומים בוטל בתיקון 18 לחוק התיאומים, בתיקון עקיף באמצעות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס 147) מיום 10.8.05 התשס"ה, ס"ח 2023.
תוצאה:
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום 25.10.07
ב"כ המערער: עו"ד ג. עמיר.
ב"כ המשיב: עו"ד ש. אנגלרד.
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.