גילוי מסמכים בערעור מס שבח

♦ העורר השתתף במכרז לרכישת נכס מקרקעין. לאחר הגשת ההצעות במכרז ולפני ההתמחרות נחתם בינו לבין מציע אחר הסכם לשיתוף פעולה במכרז ומימוש הזכייה.  ב"כ המשיב ביקש לגלות לו את ההסכם.

לטענת ב"כ המשיב, העורר נמנע מלהעביר ההסכם לעיונו. כן טוען המשיב, כי הסכם זה רלוונטי לעניננו "ולו בשל העובדה (אך לא רק) שיש בו ללמד על גמירת דעתו של העורר לרכוש את הנכס במכר מה גם שהעורר נחקר בענין זה ללא התנגדות בא כוחו".

♦ ב"כ העוררים התנגד לבקשה בטענה, כי בפני המשיב הוצגה כל התשתית הראייתית והעובדתית לה נדרש לצורך מתן החלטתו בהשגה, ואין מקום להרחבתה בשלב הערר.

טענה זו לא התקבלה על ידי ועדת הערר אשר ביום 18/4/06 הורתה לעוררים לגלות בתצהיר תוך 30 ימים מהם המסמכים המצויים או שהיו מצויים ברשותם או בחזקתם או בשליטתם והם נוגעים לעניין. העוררים לא צייתו לצו בית המשפט הנכבד.

 

♦ עפ"י הועדה, מסעיף 96 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן- החוק) עולה, כי יש "... מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים "מועילים" ובין כשמדובר במסמכים "מזיקים"" (ע"א 4249/98 סוויסה נ. הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ).

♦ סדר הדין בועדת הערר נקבע על פי תקנות מס שבח (סדר דין בועדת ערר) תשכ"ה-1965. תקנה 12 לתקנות הנ"ל מחילה על הליך הערר חלק מתקנות סדר הדין האזרחי שאינו כולל את הפרק של גילוי מסמכים.

♦ סמכות המשיב לדרוש "מכל אדם" שיש בידו מסמכים למסרם לו כאמור בסעיף 96 לחוק הנ"ל, יכול שתעשה בדרך האמורה בפרק של גילוי מסמכים שבתקנות הדיון האזרחי.

הועדה, שלה סמכות לדון בעררים על החלטת המשיב בהשגות, נכנסת למעשה לנעליו ומשמשת כערכאה ראשונה הגובה ראיות ומבררת את העובדות. לועדה מוקנות סמכויות המשיב, כולל הסמכות על פי סעיף 96 לחוק הנ"ל. ועדת הערר מוסמכת לדון גם בטענה עניינית שמועלית בפניה לאחר הליך ההשגה (ר' ע"א 2/80, ברגר נ. מנהל מס שבח).

♦ הועדה קבעה, כי הסכם לשיתוף פעולה בין משתתפים במכרז, שדבר קיומו התגלה בחקירת העורר, ראוי לגילוי, בין אם הוא מועיל או מזיק לאחד הצדדים. על העורר החובה להציגו לעיון הוועדה והמשיב, וזאת אף בשלב מתקדם- לפני תום הליך הערר, בשלב הסיכומים.  מחיקת הערר בשל אי ציות לצו לגילוי מסמך מהווה סנקציה חמורה ויש להימנע בדרך כלל מנקיטתו. לכן ניתנה לעוררים  הזדמנות נוספת לגלות לוועדה ולמשיב את המסמך. אי מילוי הצו יגרור סנקציה בשל אי ציות לצו- דהיינו מחיקת הערר.

 

תוצאה:העוררים חוייבו להמציא את המסמכים, כמו כן חוייבו בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.