דחיית טענות מקדמיות של ברירת קנס והתיישנות

♦ בתאריך 22.10.07 הוצאו על שמו של מר נסרה (להלן: "המשיב") שתי הודעות על קנס מנהלי קצוב, בגין אי הגשת דוחות שנתיים במועדם למס הכנסה עבור השנים 2004 ו-2005 , כאמור בסעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה (להלן:"הפקודה"). הודעות הקנס נמסרו למשיב ביום 31.10.07. ביום 14.12.10 הוגשה מטעם מס הכנסה (להלן: "המבקשת") בקשה להטלת מאסר במקום קנס וזאת לאחר אי תשלום הקנסות.
♦ לטענת המשיב, לאור אופיין של העבירות, ומכיוון שהעבירות נשוא הודעת הקנס הינן עבירות ברירת משפט, יש לסווגן, בנוסף על היותן עבירות מנהליות, כעבירות מסוג עבירות קנס, בהתאם לאמור בסעיף 221 שבפרק ז' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן:"חסד"פ") שעניינו סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס. בהתאם לסיווג זה טען ב"כ המשיב, כי סעיף 225א(א) לחסד"פ הקובע תקופת התיישנות של שנה לעבירות קנס, חל במקרה דנן ומשכך עסקינן בעבירות שהתיישנו.
 ♦לטענת המבקשת, העבירות נשוא הבקשה הינן עבירות מנהליות הנושאות קנס, ומכך אין להסיק כי יש לראות בהן עבירות קנס כאמור בפרק ז' לחסד"פ. משכך, תקופת ההתיישנות הקובעת היא התקופה הקבועה בסעיף 225 לפקודה, לפיה עבירות אותן עבר המשיב מתיישנות כעבור 6 שנים משנת המס שבה נעברה כל עבירה.בנוסף, משהוטלו הקנסות והמשיב לא הגיש בקשה לביטולם או להישפט על העבירות בהליך פלילי, המשיב למעשה הורשע והעונש הפך לחלוט, ומשכך לא ניתן כעת להעלות טענות לעניין התיישנות העבירה.
 בית משפט השלום בקריות בפני כבוד סגן הנשיא ד"ר מרדכי ארגמן:
 ♦ סעיף 221 לחסד"פ מסמיך את שר המשפטים לקבוע, כי עבירה על הוראה מסוימת שאיננה פשע היא עבירת קנס. בניגוד לאמור בחוק העבירות המנהליות שם מוסמך שר המשפטים לקבוע בתקנות עבירות מנהלית. בעבירות קנס נעשה הדבר בדרך של צו. בנוסף, בצווים בהם קובע שר המשפטים עבירות קנס, מציין השר במפורש בגוף הצו כי הדבר נעשה מתוקף סמכותו לפי סעיף 221 לחסד"פ. בבקשה זו המשיב לא הפנה לצו, כאמור, שהוציא שר המשפטים הקובע את העבירות נשוא הבקשה כעבירות קנס. זאת ועוד בתקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי – חיקוקי מיסים) התשמ"ו-1987, מצוין מפורשות שהתקנות הותקנו מכוח סמכות השר לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המנהליות, וכאמור לא מצוין בתקנות דבר לעניין סמכות מכוח חסד"פ, כפי שנהוג בצווים לעניין עבירת קנס.
לאור האמור, המסקנה הברורה היא שהעבירות לפי סעיף 216(ד) לפקודה הינן עבירות מנהליות ולא עבירות מסוג עבירות קנס, ואין בעובדה שבשני סוגי העבירות מנגנון דומה של ברירת משפט כדי לקבוע זהות בין העבירות כפי שטען ב"כ המשיב, או לחלופין להחיל את מערכת הכללים שחלה על עבירות קנס, לרבות תקופת ההתיישנות, על עבירות שנקבעו כעבירות מנהליות. תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 225 לפקודה למעשה חלה ב-2 מישורים, כפי שעולה מדבריו של כב' השופט י' קדמי בע"פ 4745/97 - בוני הבירה בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל :
"הארכת תקופות ההתישנות באה לכלל ביטוי בשניים: ראשית - תקופות ההתיישנות הקבועות בסעיף 9 לחסד"פ הוארכו באופן שבמקום 5 שנים יבואו 6 שנים ובעבירה לפי סעיף 220 לפקודה 10 שנים; ושנית - מניין תקופת ההתיישנות יהיה מתום שנת המס שבמהלכה נעברה העבירה ולא מיום ביצועה בפועל".
♦ סעיף 132 לפקודה קובע את המועד להגשת הדו"ח למס הכנסה. ככלל, על הנישומים להגיש את הדוחות בשנה שלאחר שנת המס שאליה מתייחס הדו"ח. משלא הגיש נישום את הדו"ח במועדו, מתחילה תקופת ההתיישנות להיספר רק מתום אותה שנה שבה היה עליו להגישו. במקרה דנן מדובר באי הגשת דוחות במועד לשנים 2004 ו- 2005, כך שאת הדו"ח של שנת 2004 היה צריך להגיש בשנת 2005 ומשלא הוגש במועד, תקופת ההתיישנות מתחילה בסוף שנת 2005, ובהתאם תקופת ההתיישנות לגבי הדו"ח של שנת המס 2005 מתחילה למעשה בסוף שנת 2006, וזאת בשים לב שגם, לו ביהמ"ש היה מקבל את טענות המשיב לעניין תקופת התיישנות של שנה אחת בלבד, הרי שלגבי שנת המס 2005 לא חלפה תקופה כאמור מיום תחילת מרוץ ההתיישנות ועד למסירת הודעות הקנס בתאריך 31.10.07, כך שגם לגישת ב"כ המשיב עבירה זו לא התיישנה. מכל האמור לעיל עולה כי תקופת ההתיישנות בעבירות נשוא הבקשה הינה 6 שנים, ותחילתה מתום שנת המס שבה החל ביצוע העבירה, במצב דברים זה ברור, כי תקופת ההתיישנות במקרה דנן לא חלפה, ולכן דין הטענה להדחות.
 
תוצאה :
♦  הבקשה נדחתה.

ניתן ביום 9.10.2011
ב"כ הצדדים: לא צויין