החזר תשלומי מע"מ לנאמן

♦ המערער הוא עו"ד אשר ייצג את המערערת 3 בסכסוך הנוגע לחברה בשם רון רול חברה למסחר בנייה והשקעות בע"מ, אשר עסקה בבניה ושיווק דירות. הסכסוך הסתיים בכך שהמערערים קנו חלק מקרקע של רון קול באשקלון. עבור הרכישה שולם סך של 1.7 מליון ₪ כולל מע"מ. 

♦ לטענת המערער, רכישת הקרקע נעשה על ידו כנאמן - 90% משווי הקרקע עבור החברה ו-10% משווי הקרקע נרכשו על ידי המערער עצמו. המע"מ שולם במלואו כאשר המוכרים הגישו לשלטונות המע"מ את חשבונית המע"מ אשר שולמה על ידם. לאור זאת ביקש הנאמן להחזיר את תשלומי המע"מ אשר שולמו בגין רכישת הקרקע. עוד נטען, כי מדובר בסכומים אשר שולמו למע"מ ומע"מ מסרב להשיב אותם, כפי שמתחייב עפ"י הדין וכפי שהוסכם בישיבה בין נציג מע"מ לב"כ המערערים. בדיונים אשר התקיימו עם נציגי מע"מ, הוסכם שאם תוכח הרכישה בנאמנות ותהיה התחייבות של המערער להעביר את תשלומי המע"מ לחברה, וכן אישור של מנהלי החברה לכך שהמע"מ יימסר למערער – המע"מ יוחזר. לדבריו למרות שהומצאו כל המסמכים שנדרשו ע"י המשיב, טרם הוחזר המס וגם הפרש המע"מ בגין רכישת 10% מהקרקע באופן פרטי לא הוחזר.    
 
♦ לטענת המשיב, שומת התשומות הוצאה למערער לאור העובדה, כי ניכה הוא בתיקו האישי את מס התשומות בגין רכישת הקרקע, אותה רכש על פי הצהרותיו שלו לא עבורו אלא בנאמנות עבור המערערת 2. מאחר והמערערת 2 היא רוכשת הקרקע, מי שהיה לכאורה זכאי לבקש את ניכוי מס התשומות היא המערערת 2. אולם, במועדים הרלוונטיים לא היתה רשומה היא כעוסק במשרדי המשיב. לדבריו, לא מתקיים התנאי הבסיסי – היותו של מי שזכאי לקזז את מס התשומות בגדר עוסק והיות הקיזוז מתייחס לחשבונית שהוצאה כדין לאותו עוסק. המערער אינו זכאי לקיזוז המס בתיק האישי, שכן פעל הוא כנאמן בלבד ולא היה צד לעסקת הרכישה. לדבריו לא היתה כל הסכמה בינו לבין המערער לעניין התרת קיזוז מס התשומות ע"י המערער עצמו בתיק האישי. 
 

בימ"ש מחוזי ת"א-יפו - כב' הש' ד. קרת-מאיר:

♦ ביהמ"ש קיבל את עמדת המשיב בסיכומים, על פיה לא זכאי אף אחד מהמערערים לקזז על פי הדין את מס התשומות נשוא הערעור.
המערער עצמו אינו זכאי כמובן לנכות את מס התשומות באופן אישי, שכן הוא לא היה צד לעיסקת המקרקעין בוודאי שלא שילם את המע"מ, כולו או חלקו.
 
♦ המערערת 2 - אשר לגביה נטען כאמור, כי עבורה נרכשה הקרקע בנאמנות בזמן הגשת ההשגה – לא היתה רשומה כעוסקת במשרדי המשיב במועד הוצאת שומת התשומות ובמועד מתן ההחלטה בהשגה. לכן, אין לראות בה בגדר "עוסק" על פי הוראות סעיף 38 לחוק מע"מ.
 
♦ באשר למערערת 3 – נטען לגביה בשלב מאוחר יותר, כי עבורה נרכשה הקרקע בנאמנות.
חברה זו הינה חברה זרה אשר אינה רשומה בישראל והיא אף אינה בעלת תיק עוסק אצל המשיב. לכן, ברור שגם המערערת 3 אינה זכאית לקזז מס תשומות בגין עיסקת המקרקעין.
 
♦ לעניין טענת ההבטחה בענין אפשרות קיזוז מס התשומות בתיק האישי של המערער, נקבע, כי הגרסה על פיה ניתנה הבטחה כלשהי בעניין קיזוז המע"מ בתיקו האישי של המערער בשלב ההשגה, אינה אמינה על בימ"ש ויתרה מכך, טענת ההבטחה הנטענת לא הוכחה ע"י המערערים, עליהם מוטל נטל הראיה מתחילת הדיון ועד סופו.
לעניין טענת המערערים, כי קיימת זכאות מהותית להחזר המע"מ, נקבע, כי אין לקבל טענה זו – אין ספק, כי עצם תשלום המע"מ ע"י המוכרת מהווה נדבך מהותי ביותר בשאלת הזכאות לקיזוז המע"מ כדין. ההלכה היא, כי על מנת שניתן יהיה לנכות מס תשומות, יש להוכיח תשלומו של מס עסקאות מהצד השני. עובדה זו לא הוכחה במקרה הנוכחי. נטל ההוכחה באשר לזכאות לנכות מס תשומות, מוטל כאמור על המערערים. גם בעניין תשלום המע"מ היוצר את הזכאות לעצם הניכוי לא עמדו המערערים. 
 
תוצאה:
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום 12.8.09
ב"כ המערער: עו"ד כהן, עו"ד זכריה
ב"כ המשיב: עו"ד ויינשטיין, עו"ד הנס
 
♦ הערת מערכת: נראה כי לפנינו מבחן חדש באשר לזכאות לניכוי מס תשומות.