נוהל רשות המסים קבלת כספי מיסים בשל מימוש קריפטו – האם עובד?
ביום 31.12.23...
משקיעי קריפטו נתקלים לא אחת בבעיה כאשר הם מנסלים להפוך את כספם ל"כסף רגיל" (המכונה FIAT)...
הצטרף לרשימת תפוצה
הכנסה חייבת לחברה משפחתית לפני או אחרי ייחוסה לנישום
גירסה להדפסה
מספר הגיליון:
698
קישורית לפסיקה מקורית:
ע"מ 51660-03-12 ציפורה מזרחי נ' מס הכנסה - פקיד שומה תל אביב 3
תאריך:
10/04/2014 ♦ בשנת המס 2006 דיווחה חברה משפחתית (להלן: "החברה") על הכנסות מועברות. זאת, לאחר שהחברה דרשה לנכות את הפרשי שער החליפין של הדולר מההכנסה מריבית בגין פיקדונות דולריים שהיו לה (להלן: "ההפרשים"). המשיב קבע בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), כי אין להתיר בניכוי את ההפרשים למבקש (להלן: "המבקש"), שהינו בן הזוג הרשום של מבקשת 3, שהינה הנישום המייצג בחברה. המבקש לא השלים עם קביעת המשיב והגיש ערעור (ע"מ 51660-03-12), בו טען, כי נקבעה לו שומה בטרם נקבעה שומה לחברה, ועל כן, יש לבטלה. המשיב קבע בצו, כי אין להתיר לחברה לנכות את ההפרשים. החברה לא השלימה עם קביעה זו והגישה ערעור (ע"מ 6476-10-12). לאחר הגשת הערעורים ונוכח טענות שהעלו המבקש והחברה, זומנו המבקש ובאי כוחו לדיון בעניין השומה לשנת המס 2006 לפי סעיף 147(ג) לפקודה. לאחר דיון בטענות המבקש, שלח המשיב הודעה בה הודיע למבקש על פתיחת שומה לשנת המס 2006 לפי סעיף 147(א) לפקודה.
בדיון נוסף בנוכחות המבקש ובאי כוחו ביחס לשומות שנקבעו לשנת המס 2006, קבע המשיב את הכנסות המערערים בצו לפי סעיף 147(א)(1) לפקודה. המבקש לא השלים עם הקביעה והגיש ערעור בשמו ובשם החברה (ע"מ 50585-01-13). הצדדים הגישו "בקשה משותפת לאיחוד תיקים והסדר דיוני", בה ביקשו לאחד את שלושת התיקים. המבקשים הגישו בקשה לקבלת הערעורים על הסף. המשיב מתנגד לבקשה
.
♦ לטענת המבקשים רק לאחר שהכנסתה החייבת של החברה המשפחתית נקבעת בצו, ניתן ליחס אותה לנישום המייצג ולקבוע לו שומה בצו. מאחר שלמבקש כבר נקבעה שומה תוך ייחוס הכנסות החברה למבקש, ברור, כי השומה שנקבעה לחברה מאוחר יותר הינה בבחינת "משחק מכור" והיא נקבעה מבלי שטענות החברה נבחנו לגופן. פגם זה יורד לשורשו של עניין באופן המצדיק את ביטול השומה של החברה, וממילא אין בקביעת השומה לחברה כדי לתקן את הפגם שנפל בשומת המבקש.
השימוש בסמכות לפתיחת שומה הנתונה למנהל לפי סעיף 147 לפקודה, צריך שייעשה במשורה ובמקרים חריגים. סמכות זו לא נועדה לאפשר תיקון מחדלים של פקיד השומה בטיפול בשומה. בפני המשיב עמדו כל העובדות הרלוונטיות והוא אף הופנה באופן ישיר מספר פעמים ע"י המבקשים לאופן השגוי בו התנהל אך המשיך לנהל את ההליך שלא כדין. בנסיבות אלה, אין לאפשר פתיחת שומה לפי הוראות סעיף 147 לפקודה, תוך פגיעה במבקשים.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב – כב' הש' מגן אלטוביה:
♦ סעיף 64א לפקודה עוסק בייחוס "הכנסה חייבת" או "הפסד" לנישום המייצג ולא בייחוס המס בו חייבת החברה המשפחתית לנישום המייצג. ממילא אין הכרח, שתקבע שומה בצו לחברה המשפחתית בטרם קביעת שומה בצו לנישום המייצג. זאת, כל עוד מקפיד המשיב שלא לפגוע בזכות הטיעון של החברה המשפחתית והנישום המייצג, ביחס להכנסתה החייבת של החברה המשפחתית, ובלבד שבעת קביעת שומת החברה המשפחתית לא חל שינוי בהכנסה החייבת של החברה המשפחתית עליה נסמך המשיב בעת קביעת שומת הנישום המייצג. לעיתים מחייבת המציאות קביעת שומות במועדים שונים למשל מקום בו מועדי הגשת הדו"חות של הנישום המייצג והחברה אינם זהים. האם מנוע המשיב לקבוע בתוך סד הזמנים הקבוע בפקודה את שומת הנישום המייצג אך משום לא קבע בצו את שומת החברה?. ומה כאשר הכנסת החברה המיוחסות לנישום המייצג הן בהיקף נמוך משאר הכנסותיו, האם בשל שלחברה טרם נקבעה שומה לא תקבע שומה לנישום המייצג הגם שחושבה ההכנסה החייבת של החברה המשפחתית?
♦ מתצהירה של מפקחת במשרד המשיב (להלן: "המפקחת") עולה, כי טענות החברה והמבקש נדונו בדיונים שקיים המשיב עם המבקשים ונציגיהם, ועמדת המשיב ביחס לניכוי ההפרשים הייתה ידועה למבקשים. עוד עולה מהתצהיר, כי ההכנסה החייבת שנקבעה לחברה בשנת המס 2006 משקפת את ההכנסה המועברת כפי שנקבעה בשומה של המבקש לאותה שנת מס.
♦ בנסיבות אלה ביהמ"ש סבר, שלא נפל פגם בסדר קביעת השומות למבקש ולחברה. מנוסח סעיף 147(א)(1) לפקודה, נראה לכאורה כי אין כל מגבלה על סמכותו של המנהל לתקן שומה שנקבעה על ידי פקיד השומה, אולם בפסיקה נקבע, כי יש לפרש את הוראות סעיף 147 בצמצום באופן שיותר למנהל לפתוח שומה רק "בנסיבות מיוחדות וחריגות", ורק כאשר "השיקולים והאינטרסים הציבוריים" יצדיקו פגיעה בהסתמכות הנישום על שומה סופית (ע"א 976/06 דן מרום נ' נציבות מס הכנסה-פקיד שומה באר-שבע (פורסם בתקדין). מתצהירה של המפקחת עולה, כי נוכח טענות המבקשים ביחס לסדר קביעת השומות, ראה המנהל לנכון להשתמש בסמכותו לפי סעיף 147 לפקודה, ולאחר שניתנה למבקשים זכות טיעון, פתח את השומות של המבקשים וקבע שומות למבקש ולחברה על בסיס אותה תשתית עובדתית וללא הגדלת המס, "כדי ליצור סדר פרוצדוראלי". בהתחשב בנסיבות ובהלכה שנקבעה בעניין מרום, נראה, כי המנהל היה רשאי לפתוח את השומות. במיוחד כך, מקום שמבחינת גובה המס וטענות המשיב לא היה כל שינוי בין השומות המקוריות לשומות המתוקנות, וממילא לא הייתה כל פגיעה בהסתמכות של המבקשים על השומה.
התוצאה:
♦ הבקשה נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתן ביום: 30.03.14
ב"כ המבקשים: עוה"ד פרופ' דוד גליקסברג ואברהם פרידמן
ב"כ המשיב: עוה"ד אריק ליס, פרק' מחוז תל אביב (אזרחי)
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.