נוהל רשות המסים קבלת כספי מיסים בשל מימוש קריפטו – האם עובד?
ביום 31.12.23...
משקיעי קריפטו נתקלים לא אחת בבעיה כאשר הם מנסלים להפוך את כספם ל"כסף רגיל" (המכונה FIAT)...
הצטרף לרשימת תפוצה
הכנסות שלא מפעילות עסקית אינן מהוות הכנסות פירותיות
גירסה להדפסה
מספר הגיליון:
651
קישורית לפסיקה מקורית:
ע"מ 423-10 ר-ס חברה לייבוא וייצור מזון בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים
תאריך:
14/02/2013 ♦ בשנות המס 2003-2007 הפעילה חברת ר-ס לייבוא וייצור מזון בע"מ (להלן: "המערערת") מפעל יצרני בתחום מוצרי המזון. חלק מהמפעל הוכר כמפעל תעשייתי מאושר (להלן: "החלק המאושר") כהגדרתו בחוק עידוד השקעות הון התשנ"ט 1959 (להלן: "החוק"), והיא הייתה זכאית בגין הכנסותיה מחלק זה להטבות מס לפי הוראות סעיף 51 לחוק. חלקו האחר של המפעל לא הוכר כמפעל תעשייתי מאושר (להלן: "החלק הלא מאושר"). המחלוקת בין המערערת לפקיד שומה ירושלים (להלן: "המשיב") התמקדה בשש סוגיות עיקריות: א. סיווג "הכנסות המימון" שנצמחו למערערת מהשקעותיה בשוק ההון והמט"ח; ב. אופן הדיווח על הכנסות המערערת בהסתמך על הסכם שומה שנחתם עם המשיב; ג. סיווג הוצאות המימון בגין ריביות על הלוואות ועסקאות מט"ח; ד. אופן חישוב הפחת הנכסים המאושרים והמנוטרלים; ה. יישום חוק התיאומים בתנאי מדד שלילי; ו. הטלת מס גירעון על המערערת.
♦לטענת המערערת, היא דיווחה על הכנסות פטורות לפי סעיף 51 לחוק עידוד השקעות הון, התשנ"ט 1959 (להלן: "החוק") שכן עיקר העסק שבבעלותה בנוי על ייבוא חומרי גלם מחו"ל ולצורך המשך קיומה בענף היא נדרשת לבטח את מחירי קניית חומרי הגלם. המשיב כשל בהבנת העסקאות הפיננסיות שהיא ביצעה ולפיכך כשל גם בהבנת הקשר שבין הפעילות היצרנית לפעילות הפיננסית שהתבצעה. בהתאם לכך המשיב התערב בניהול העסק תוך חריגה מסמכותו ויצר הפרדה מלאכותית בין "הכנסות מימון" והכנסות המפעל המאושר. המערערת הוסיפה כי נטל ההוכחה לקיומה של פעילות פיננסית נפרדת מעסקיה של המערערת מוטלת לפתחו של המשיב, וודאי שעה שספריה לא נפסלו. כן נטען כי לפי סעיף 74 לחוק, יש לנכות את הוצאות הפחת בגין "נכסים מנוטרלים" רק מחלק המפעל שאינו זכאי להטבות. כן נטען כי המשיב יישם את חוק התיאומים על הכנסות המערערת ואולם, בהתאם להוראות ביצוע שפרסם המשיב עצמו, אין ליישם חוק זה בתנאי אינפלציה בתקופה בה המדד שלילי.
♦לטענת המשיב, "הכנסות המימון" אותן דיווחה המערערת כחלק מהכנסות המפעל המאושר ודרשה עליהן הטבות המוקנות לה לפי החוק, נבעו מהשקעת עודפי המערערת ומהלוואות שנטלה ולא היו אינטגראליות לפעילות המפעל המאושר. לטענת המשיב, המערערת גם לא דיווחה על "הכנסות המימון" שנתקבלו בידיה בגין הלוואה שהעניקה לחברת בת שלה. עוד לטענת המשיב, המערערת דרשה ניכוי "הוצאות מימון" לשנים 2003 ו 2008 אך המשיב ראה בהוצאות אלה הוצאות שאינן אינטגראליות לפעילותה העסקית וסיווג אותן כהפסדי ריבית והצמדה לפי סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). המשיב גם טען כי היה על המערערת ליישם את הוראות סעיף 7 לחוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה - 1985 (להלן: "חוק התיאומים") על הכנסותיה ולנטרל את השפעת האינפלציה על הרווח המדווח גם כאשר שיעור עליית המדד הוא שלילי. לבסוף קבע המשיב כי דרישת המערערת לניכוי הוצאות חובות אבודים בשנים 2005-2006 נוצרו בפועל על פני מספר שנים הקודמות לשנים בהם נדרש הניכוי בגינן. לכן, הוא התיר ניכוי של כל אחד מהחובות בהתאם לשנה בה נוצר אותו חוב.
בימ"ש המחוזי בירושלים- בפני כב' השופט דוד מינץ:
♦בימ"ש קבע, כי מקור ההון שהושקע השיא למערערת את הכנסותיה, לא היה מפעילותה העסקית וזאת חרף העובדה שפעילותה העסקית הניבה לה הון מספיק להבטחת פעילותה. הונה של המערערת לא הושקע בהכרח בעסקאות להן היה קשר ישיר להתחייבויותיה מול לקוחותיה, אלא הושקע לשם צבירת רווחים שמטרתם להבטיח באופן עקיף את מימוש התחייבויותיה ללקוחות. אין מחלוקת כי רווחי ההשקעות לא יצאו מרשות המערערת ולא שימשו לפעילות עסקית אחרת לבד מפעילותה, ואולם לא ניתן לראות בהכנסות שנצמחו מתיק ניירות ערך שנותר סטטי במשך תקופה ארוכה ולא שימשו את הפעילות השוטפת של המערערת, כהכנסות אינטגראליות לפעילות העסק. לאור האמור אין לקבל את טענת המערערת כי יש להכיר ב"הכנסות המימון" שנצמחו מהשקעותיה השונות כהכנסות שנצמחו מפעילות המפעל המאושר, אלא כהכנסה הונית.
♦לגבי תיאום הוצאות המימון, נקבע כי דרישת המערערת כי יוכרו לה אותן הוצאות הינה לגיטימית ובעניין זה דין ערעורה להתקבל. בית המשפט הנכבד דחה גם טענות המערערת בקשר לאופן ייחוס הפחת מנכסי המפעל. לעניין יישום חוק התיאומים, קבע בית המשפט הנכבד כי ניכוי או הוספה להכנסה החייבת יחושבו על פי השינוי בערך הכסף, בין אם ערכו עלה ובין אם ערכו ירד. לבסוף, בעניין קנס הגירעון שהוטל על המערערת, קבע בית המשפט הנכבד כי במקרה דנן, אין ספק כי נפלו מספר ליקויים מהותיים בדיווחי המערערת. עיקרם, המשך זקיפת מלוא "הכנסות המימון" ביודעה שעניין זה שנוי במחלוקת בינה לבין המשיב. לפיכך, נוכח משקלם המצטבר של הליקויים והיעדר כל ראיה או הסבר מצידה של המערערת לפגמים בדוחותיה, אין מקום להתערב בשיקול דעתו של המשיב. בסופו של יום הערעור נדחה על כל חלקיו, למעט בסוגיית תיאום הוצאות המימון.
התוצאה:
♦הערעור נדחה כמעט במלואו.
ניתן ביום 7.2.2013
ב"כ המערערת: עו"ד יוסי רומנו
ב"כ המשיב:עו"ד ניר סרי; עו"ד מורן בראון פרק' מחוז ירושלים
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.