הקלה בעונש עקב הסרת מחדלים

♦ הנאשמים הורשעו, עפ"י הודאתם, ב-5 עבירות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, ו-5 עבירות של שימוש במרמה, ערמה ותחבולה – עבירות לפי סע' 220 (4), וסע' 220 (5) לפקודת מס הכנסה.

נאשם 1 הורשע גם ב-5 עבירות של השמטת הכנסה – לפי סע' 220 (1) לפקודה. העבירות מתייחסות לשנות המס 2001-1997. נאשם 1 הינו הבעלים והמנהל של עסק למכירת מכוניות משומשות וחלקי חילוף.

נאשם 2 – אחיו של נאשם 1 – ניהל עמו את העסק, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, במקביל לעבודתו כנהג שכיר בחברת "דן".

הנאשמים נהגו להפקיד כספים בחשבונות בנק, שלא על שמו של נאשם 1. כזאת עשו – בחשבון הבנק של נאשם 2, כמו גם בזה של אביהם.

בסה"כ השמיטו שני הנאשמים הכנסות בסך כולל של 1,000,000 ₪ מדוחותיהם.

ב"כ הצדדים נדברו להסדר טיעון חלקי.

 

 

♦ ברור, כי העבירות אותן עברו הנאשמים דכאן אינן קלות, ויש לעשות למיגורן, שכן, המדובר בגניבה של כספי הציבור - עבירות שהן קלות לביצוע, וקשות לגילוי.

לפיכך, מחוייבים בתי המשפט להעביר מסר עונשי הולם, אשר יכלול גם מימד כלכלי.

במאמרו "גוזרים את הדין" (משפט, גיליון 2 עמ' 8-7), רשם כב' השופט לוין, דברים היפים גם לענייננו:

♦ העלמת הכנסות היא כשליחת היד וגניבה מן הקופה הציבורית. חומרה זו מעצימה, כאשר המעשה נעשה לאורך זמן.

♦ יחד עם זאת, מצא לנכון ביהמ"ש לציין, כי במקרה דנן, המאשימה – ברוב הגינותה – פירטה בטיעוניה לעונש, כי לנאשמים במקרה דנן גם היתה בעיה, לדעת את סכומי הקיזוז מן המס, בשל הקושי לקבל את דו"חות השמאות שפירטו סכומים אלה.

דבר שהביא בסופו של יום לשנות את כתב האישום מהעלמה של 5 מיליון ₪ למיליון ₪.

יתרה מזאת, בסופו של דבר, ההעלמה המיוחסת לכל אחד מן הנאשמים הגיעה לסך של 500,000 ₪.

♦ ביהמ"ש מתחשב לקולא לאור העובדה, כי התנהלותם האמורה של הנאשמים היתה בראשית דרכם בעסק הנידון, והם בעצמם הפסיקו את פועלם האמור, באופן שדוחותיהם לשנים 2002 ולהלן, כבר היו תקינים.

יתר על כן, החקירה בעניינם של הנאשמים החלה בשנת 2004, כאשר, ועוד לפני תחילת החקירה, הוגשו דו"חותיה של הנאשמים ונבדקו ע"י שלטונות מס הכנסה, לשנים 03-02, ונמצאו תקינים.

♦ כמו כן, מתחשב ביהמ"ש לקולא, לאור חלוף הזמן (2001-1997), כמו גם שהנאשמים שיתפו פעולה, ופעלו בכל מאודם באמצעות הלוואות בנקאיות ארוכות טווח להסרת המחדלים, והטבת הנזק - ובכך צרפו מעשה לכוונה.

♦ עוד זוקף הוא לזכותם של הנאשמים, את העובדה שהם נעדרי כל עבר פלילי, כתב האישום תוקן לקולא ובאופן משמעותי (הפחתת סך ההעלמות, מלמעלה מ-5 מיליון ₪ - למיליון אחד), הם הודו בהזדמנות הראשונה, וחסכו זמן שיפוטי יקר לביהמ"ש, לתביעה ולעדיה.

♦ במאמר מוסגר ציין ביהמ"ש, כי בכתב האישום נרשמו עשרות (45) עדי תביעה, וברור היה, כי ניהול משפט שכזה, היה צורך משאבים ניכרים מן המדינה, שלטענת בעת המשפט אינה משופעת בזמן ובכח אדם עודף.

כמו כן, מציין ביהמ"ש הנכבד, כי מן הראוי, שביום פקודה, יזקפו לנאשמים גם מעשיהם הטובים.

♦ עוד נתן דעתו לנסיבות האישיות המיוחדות, כפי שפורטו ע"י הסנגור, ובין השאר, לעובדה שנאשם 2 הוא נפגע פעולות איבה:

♦ בשנת 89, בתחילת האינתיפאדה, הנאשם הסיע חיילים ועובדים, כאשר מחבלים ארבו לו בדרך, והשליכו לעברו בקבוק תבערה - שגרם לכוויות קשות בכל חלקי גופו.

♦ גם לאחר אשפוז ממושך בבי"ח, הוא עדיין נושא את צלקותיה של פעולת הטרור.

 

♦ נאשם 1: 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה על פק' מס הכנסה. בנוסף, הנאשם ישלם קנס כספי בסך 20,000 ₪ או 8 חודשי מאסר תמורתו, אם הקנס לא ישולם.

♦ נאשם 2: 18 חודשי מאסר, מהם ירצה הנאשם 6 חודשים בפועל, ואילו 12 חודשי מאסר יהיו על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה על פק' מס הכנסה. בנוסף – וע"מ לאזן את ענישת המאסר המקילה יחסית לטעמו משית הוא על הנאשם 2 קנס כספי בסך 50,000 ₪ או 12 חודשי מאסר תמורתו, אם הקנס לא ישולם.

♦ ביהמ"ש דחה את ביצוע המאסר לריצוי בפועל בעניינו של הנאשם 2 עד לדיון שיקויים לשם קבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות, בדבר אפשרות ביצוע עונש המאסר בתנאים של עבודות שירות.