זכות העיון של דירקטור בני"ע ששימשו רו"ח מבקר

♦ השאלה המונחת בפני ביהמ"ש היתה, האם זכאי דירקטור בחברה לעיין בניירות עבודה אשר שימשו את רואה החשבון המבקר של החברה, לביצוע עבודת הביקורת ולתיעודה.
♦ לטענת המערער, המערער סבור, כי מכח הוראת סעיף 265(א) לחוק החברות, מוקנית לו הזכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר. לשיטתו, ניירות העבודה הם פירות עבודתו של רואה החשבון המבקר - העבודה שעבורה שילמה החברה. המערער מוסיף וטוען כי העיון בניירות העבודה דרוש לו לצורך מילוי תפקידו כדירקטור. לשיטתו, המידע הגלום בניירות העבודה יכול לאפשר לו לבחון את תקינות הטיפול בדוחות הכספיים הן מצד ההנהלה והן מצד רואה החשבון המבקר, והוא עשוי גם לסייע לו במילוי תפקידו ובמימוש אחריותו לתקינותם, לשלמותם ולנכונותם של הדוחות הכספיים. המערער מוסיף וטוען כי אם היו לרואה החשבון חשדות בשלבים שונים של הביקורת – "מן הראוי שדירקטור יוכל לדעת מה היו אותם חשדות... ולבחון את המסקנות שהסיקו לגביהם רואי החשבון ואת הבסיס להסקת מסקנות אלה".
♦ טענות המשיבים, לשכת רואי החשבון בישראל (להלן: לשכת רואי החשבון או הלשכה) צורפה להליך כידיד בית המשפט והגישה חוות דעת מטעמה. עמדתה העקרונית היא שניירות העבודה הם רכושו של רואה החשבון המבקר בלבד, וכי זכות העיון בהם נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של רואה החשבון המבקר. הלשכה סבורה כי יש להבחין בין עריכת הדוחות הכספיים, המצויה באחריות הדירקטוריון וההנהלה, לבין הביקורת על הדוחות הכספיים, שמבצע רואה החשבון המבקר. לשיטתה של הלשכה, תכליתו של מוסד רואה החשבון המבקר בתאגיד המודרני הוא לפקח (גם ובעיקר) על הדירקטוריון, כאשר פיקוח זה נעשה מטעם בעלי המניות ונועד לשרת גם אינטרסים של גורמים שונים בציבור. לטענתה, הענקת אפשרות לגוף המפוקח לעיין בניירות העבודה של מי שמפקח עליו, תחתור למעשה תחת ייעודו של מוסד רואה החשבון המבקר. הלשכה מעלה את החשש שאם ניירות העבודה, ובהם תוכנית הביקורת, יהיו גלויים לעיניהם של חברי הדירקטוריון, יהיה בכך כדי לפגוע באפקטיביות של הביקורת שכן הגוף המבוקר יוכל להכין עצמו לביקורת הצפויה. המשיב 5 – רואה החשבון המבקר– סומך את ידיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ועל חוות הדעת של הלשכה. אף הוא סבור, כי אין בהוראות חוק החברות כדי להקים זכות לדירקטור לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר, וכי הכרה בזכות זו, עלולה לסכל את עבודת הביקורת ולפגוע באי-תלותו של רואה החשבון המבקר.
 
בימ"ש העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים - כב' המשנה לנשיאה- א.ריבלין, כב' הש' א.לוי, כב' הש' ס.ג'ובראן:
♦ על מנת שתקום לדירקטור זכות לעיין במסמך פלוני, נדרש שאותו מסמך יהיה מסמך מ"מסמכי החברה" ושהעיון במסמך "דרוש למילוי חובותיו כדירקטור". ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר הם מסמכיו של רואה החשבון המבקר, ולא של החברה והעיון בהם אינו דרוש למילוי חובותיו של הדירקטור.
♦ ההבדל בין הדירקטוריון לבין רואה החשבון המבקר מקבל ביטוי בולט באבחנה בין מישורי האחריות המוטלים על כל אחד מהם. האחריות לנכונות הדוחות הכספיים ולשלמותם מונחת על כתפי ההנהלה והדירקטוריון. החובה הבסיסית לערוך דוחות כספיים מוטלת על החברה (ראו סעיף 171(א) לחוק). על הדירקטוריון מוטלת החובה לאשר את הדוחות הכספיים, לחתום עליהם ולהביא אותם בפני האסיפה השנתית של בעלי המניות (ראו סעיף 171(ג) לחוק). האחריות שמוטלת על רואה החשבון המבקר היא ביחס לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים (ראו סעיף 170 לחוק).
♦ עפ"י ביהמ"ש, משמעות הדברים ברורה: ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר לא נועדו כלל ועיקר לשמש את החברה או מי מטעמה לצורך עריכת הדוחות הכספיים או לצורך אישורם. מטרתם של ניירות העבודה היא לסייע לרואה החשבון המבקר בביצוע עבודת הביקורת ותיעודה. מסמכים אלה אינם בגדר "פירות עבודתו" של רואה החשבון המבקר, אלא אמצעי ביניים וכלי תיעוד לביקורת שנעשתה לצורך הפקת "פרי העבודה" – חוות הדעת על הדוחות הכספיים. תפקידו של הדירקטור אינו לפקח על רואה החשבון המבקר. נהפוך הוא. פעולותיו של הדירקטוריון למימוש אחריותו הישירה על הדוחות הכספיים לא יכולות להיסמך על ממצאיו של הגוף, אשר תפקידו לבקר את פעולותיו הוא ולפקח עליהן. יתרה מכך, חשיפת ניירות העבודה של רואה החשבון המבקר בפני המבוקר עלולה לפגוע באפקטיביות של הביקורת בכללותה ובאפקטיביות שבשימוש בניירות העבודה בפרט.

 
תוצאה:
♦ הערעור נדחה.


ניתן ביום 31.8.08
המערער: בעצמו
ב"כ המשיבים: עו"ד ר.בכר, עו"ד א.הרטמן, עו"ד ר.כספי, עו"ד ד.פסרמן.