חובת המשיב כי השומה שהוציא הגיונית ומבוססת

♦ שני ערעורים שהדיון בהם אוחד על שומות ע"פ מיטב השפיטה,לשנות המס 2004-2005. המערערים הפעלו מסעדה בשם "סטיקיית ביבי". המשיב הגיע למסקנה, כי הדוחות שהוגשו ע"י המערערים מגלים תוצאה עסקית בלתי סבירה בהשוואה למקובל בענף. בטרם יצאו השומות בצו נשוא הערעורים, נערכו למסעדה ביקורות ניהול ספרי הנהלת חשבונות, לשיטת המשיב, הליקויים שהתגלו הינם ליקויים מהותיים אשר בגינם היה מקום לפסול את ספרי הנהלת החשבונות. בסופו של יום לא נפסלו הספרים. ביסוד קביעת המשיב לפיה התוצאה העסקית שהציגו המערערים בלתי סבירה מונחת בדיקה שנערכה ע"י כלכלנית מטעמו, גב' מזל בנמו. תוצאות הבדיקה גם שימשו לקביעת גובה השומה. בתמיכה למסקנתו הצביע המשיב גם על גידול הון בלתי מוסבר אצל המערער 1.  טענות המערערים, כי המשיב הגיע למסקנתו בדבר אי סבירות התוצאה העסקית על בסיס מדגם מנות הנמכרות במסעדה, שלא היה מדגם מייצג ושבגדרו נערכה שקילה אחת לכל מנה וזאת למספר מנות שנבחרו ללא כל ביסוס מדעי, ודי בכך בנסיבות של אי פסילת הספרים, להצדיק ביטול השומה. המערערים הוסיפו וטענו כי המשיב הגיע למסקנותיו תוך התעלמות מנתונים שהיה בהם כדי לתמוך בדו"חות שהגישו. טענות המשיב, כי בנה את השומה על בסיס תחשיב כלכלי יסודי שנערך לאחר ביקורת בבית העסק תוך שקילת המנות שהוגשו, בחינת אופן הכנתן, הפחתת הפחת כפי המקובל ובדיקת נתוני קניית הבשר במהלך השנים נשוא השומה. עוד טען המשיב כי המערער 1 לא סתר את השומה החלופית שיצאה לו בגין גידול ההון ע"י הצגת ראיה מתאימה.

ביהמ"ש המחוזי בירושלים בפני כב' השופטת מרים מזרחי:

ע"פ הדו"חות שהוגשו ע"י המערערים, אחוז החומר המוצהר, דהיינו התוצאה המתקבלת מחלוקת העלות המוצהרת של חומר הגלם במכירות המוצהרות נע בין 47.8% לבין 55.2%. המשיב סבר כי נתון זה אינו אופייני לענף המסעדות. ע"פ התדריך הכלכלי, אחוז החומר המוצהר עומד כמקובל על 28%, ואולם המשיב בחר שלא להסתמך על התדריך הכלכלי, אלא לערוך תחשיב ספציפי. התחשיב נערך על ידי כלכלנית. הכלכלנית הגיעה ביום 17.4.07 לביקורת במסעדה וערכה בדיקה כלכלית שבסופה הגיעה למסקנה, כי התוצאה העסקית שהוצגה ע"י המערערים אינה סבירה. ביסוד המחלוקת עומדת אפוא הבדיקה הכלכלית האמורה, והצדדים חלוקים לגבי איכותה ומשמעותה. ראשית מציין ביהמ"ש, כי מקובלת עלי טענת המערערים לפיה, כל עוד שלל הבדיקות שערך המשיב לא הביאו בפועל להחלטת הפסילה, יש ביד המערערים להישען על עובדת אי פסילת הספרים המעבירה למשיב את נטל ההצדקה. ברם, אין בכך כדי למנוע את מסקנת המשיב המבוססת על הבדיקה הכלכלית שיש מקום להוציא את הצווים הנדונים. עומדות למשיב דרכים שונות להגיע למסקנתו בדבר השומה הראויה. הכלכלנית פרטה בחוות דעתה את נתוני הבדיקה ובסופה את מסקנתה לפיה, אחוז החומר הנצרך המשוקלל במסעדה הינו 27.12%, ולאחר ההתחשבות בפחת עומד על 33%. השומה שהוצאה למערערים נערכה על יסוד הנתון של אחוז חומר העומד על 33%, דהיינו 67% רווח גולמי לפני הפחתת יתר ההוצאות של המסעדה. הפרוט האמור של הדרך בה הגיע המשיב למסקנה כי התוצאה העסקית שהציגו המערערים אינה סבירה, ואף למסקנתו בדבר גובה השומה שנקבעה  בצו מלמד, כי המשיב לא פעל בדרך שרירותית. נהפוך הוא. מדובר בגישה שבוססה על בדיקה ישירה והגיונית. הטענה העיקרית היא שהמשיב סמך מסקנתו על ביקורת אחת ויחידה שנערכה ביום 17.4.07,כאשר בביקורת נבחרו שורת מנות עיקריות שונות, אחת מכל סוג, מבלי שאלו היו מדגם מייצג. ע"פ הנטען, המדגם האמור לא היה מייצג "הן מבחינת מספר המנות שנבדקו, הן מבחינת תכולת המנות, הן מבחינת מספר הדגימות שנלקחו". עוד נטען, כי ראוי היה שהמשיב יעשה מספר ביקורות על פני השנה. הבדיקה הכלכלית נעשתה בשנת 2007, המשיב לא הביא במניין שיקוליו את העובדה שבשנים הרלבנטיות היה העסק חדש וכדי להתחרות הגדיל את היקף המנות. יתר על כן, הבדיקה לא הביאה בחשבון את המחירים הרלבנטיים לשנים שאליהם מתייחסת השומה. עוד נטען כי כלכלנית המשיב התעלמה מהשלכת העונתיות על מחיר הרכישה של הבשר והירקות ועל הרכב המנות. לסיכום ע"פ טענות המערערים, המשיב לא ערך חקירה מעמיקה בנתוני העסק עם זאת, נראה כי ראוי היה שלצורך בניית השומה בדרך בה גב' בנמו פעלה, הייתה מקדישה תשומת לב רבה יותר לשקילת החומר הנצרך בעונות שונות בהתייחס לשורת המנות שבדקה, בדרך בה צעדה יש משום התעלמות מאפשרת קיום שונות בין החומר הנצרך בכל אחת מהמנות הנרכשות. עוד יש להוסיף בהקשר לגישת המשיב כי המפקחת גולצין הכירה במהלך חקירתה בכך שטעתה בחישוב גידול ההון ויש להפחית ממנו 200,000 ש"ח. על יסוד שורת השיקולים שפורטה, ביהמ"ש הגיע למסקנה שיש לתקן את השומה שהוצאה, באופן שתחושב לפי אחוז חומר העומד על 40% (חלף אחוז חומר של 33%). אל מסקנתי זו הגיע ביהמ"ש בדרך אמדן.

תוצאה:

♦הערעור התקבל חלקי.

ניתן ביום 22.4.2012

ב"כ המערערים:  עוה"ד גילה בן זאב , יהושע דוד

ב"כ המשיבים: עוה"ד חגי דומברוביץ, פרק' מחוז י-ם (אזרחי)