יום הרכישה – מתנה שנתקבלה בסמוך לפני פטירת נותנה

♦ נושא הסכסוך בערר זה הינו - מקבל המתנה מכר את המקרקעין שקיבל במתנה והמשיב לא הסכים לראות את יום הרכישה של המוכר כיום הרכישה של נותן המתנה המנוח משה שטילמן לבנו המנוח ישראל שטילמן. המשיב נימק את החלטתו בכך, שהמנוח ישראל שטילמן מקבל המתנה לא שילם את מס

הרכישה לפני פטירתו ולכן לא חל סעיף 29 או סעיף 37 לחוק, והשית על המוכרים יורשי המנוח ישראל שטילמן מס שבח בשיעור מרבי של 50 אחוז.           
♦ טענת העורר, כי נתקיימו שני התנאים שנקבעו ברישא של סעיף 27 לחוק מס שבח מקרקעין, דהיינו, הוצהר על המתנה או למכר ללא תמורה במועד, ושולם מס הרכישה שחל במקרה זה, בעודו בחיים וזה מחייב את המשיב לקבוע את יום הרכישה, לפי יום הרכישה של נותן המתנה משה שטילמן עוד בשנת 1947 ולכן חל כאן מס בשיעור של 12%. טענת העורר, כי גם אם יחול סעיף 3)א)(3) לחוק מס עיזבון, עדיין יחול סעיף 29 סיפא וכמובן גם סעיף 37 לחוק המחייב את המשיב לראות את תאריך הרכישה, של נותן המתנה משה שטילמן, דהיינו בשנת 1947 ולכן מס השבח שיחול הוא בשיעור 12%.
♦ המשיב טוען, כי מועד הרכישה הרלבנטי הינו מועד פטירתו של המוריש משה שטילמן נותן המתנה שנפטר בתאריך 01/03/1965, והוא בוחן האם העסקה דווחה במועד, והוא גם קובע, כי תנאי זה נתקיים, והאם שולם מס הרכישה שחל על ההעברה ללא תמורה לבנו לפני שנותן המתנה נפטר. לדבריו, תנאי זה לא נתקיים. לכן, על פי פסיקת ביהמ"ש העליון, לא ניתן ליהנות מסעיף 29 לחוק.
המשיב מסכים עם העורר, כי תכלית סעיף 27 לחוק היא למנוע העברות פיקטיביות כדי להבריח, כלשונו, הנכסים מתשלום מס עיזבון.
המשיב קובע, כי העורר לא הרים את נטל ההוכחה ולא הוכיח, כי אגרת ההעברה שחלה אז, שולמה לפני פטירת נותן המתנה, אלא שיש עדות פוזיטיבית, שאגרת ההעברה שהוחלפה מאוחר יותר במס רכישה, שולמה לאחר פטירת נותן המתנה, דהיינו, ביום 23/12/1965, בעוד נותן המתנה נפטר, בתאריך 01/03/65.

ביהמ"ש המחוזי בנצרת – כב' הש' ע. זועבי, עו"ד א. הללי, עו"ד מ. מערור, רו"ח:

♦ בהבאת הראיות על ידי הצדדים הוכח, כי נותן המתנה ומקבל המתנה הצהירו על העסקה במועד ואין חולק על עובדה זו. ברם, על תשלום אגרת ההעברה או מס הרכישה, נשאר הדבר בערפל, לא מוכח בצורה משכנעת, כי אכן הוא שולם לפני פטירת נותן המתנה משה שטילמן לבנו ישראל שטילמן, ו/או לא בעוד המשיב הוכיח כי תשלום האגרה או המס, שולם בפועל לאחר פטירת נותן המתנה, דהיינו ביום 23/12/65, כאשר נותן המתנה נפטר ואין חולקים על כך שנפטר, ביום 01/03/65, כלומר שולמה האגרה באיחור של כתשעה חודשים מפטירת נותן המתנה המנוח משה שטילמן. לפיכך, החליט המשיב שלא לראות ביום הרכישה, יום הרכישה שבה רכש נותן המתנה משה שטילמן את המקרקעין, אלא יום פטירתו כתאריך הרכישה, דהיינו, ביום 01/03/65, על כן חייב את העורר בשיעור מס שבח של 50 אחוז על השבח. ומכאן הוגש הערר לשנות החלטת המשיב בהשגה.
♦ ביהמ"ש מציין, כי השאלה שיש צורך להכריע בה, האם יש לפרש פירוש דווקני את התנאי השני שבסעיף 27 לחוק, כלומר, האם צריך להוכיח כי תשלום מס הרכישה שחל בפועל בוצע במועד וכאן המועד לפני פטירת נותן המתנה, או שניתן לראות בציון גבול התשלום של מס רכישה כיעד שניתן להוכיח, כי חריגה ממנו נגרמה שלא באשמת החייב בתשלום. מה עוד והוכיח מעל לכל ספק, כי כאן לא הייתה כוונה לעשיית ספקולציות על עסקה מלאכותית.
♦ אין כל סימן שכאן נעשתה עסקה מלאכותית כדי להתחמק מתשלום מס עיזבון, כי הרי משלמים אגרת העברה בכל מקרה, כפי שעולה מן העדויות וטענות הצדדים, תשלום האגרה שולם בהתאם לחוק שהיה קיים אז ולא היה אפשר לשלמו כקבוע בסעיף 27 לחוק. ואם מתברר כי חל עיכוב בגלל איחור מצד רשם המקרקעין, לקבוע סופית את השווי ואגרת ההעברה, או עקב השגה, האם זה הופך את התנאי כלא מקוים. בעניין זה, הובאו ראיות, כי ההצהרה נעשתה במועד שנקבע בחוק ואגרת ההעברה שולמה במועדה לפי החוק שחל על האגרה ואפילו חל עיכוב בתשלומה עקב השגה אין לראות בזה משום איחור עליו סב הדיון כאן, דהיינו, אחרי פטירת נותן המתנה.
♦ ביהמ"ש קבע, כי יש לראות בתאריך הרכישה של נותן המתנה, המנוח משה שטילמן, כתאריך הרכישה, לצורך קביעת שיעור מס השבח שחל על עסקת המכר בה עסקינן.

התוצאה:
♦הערר התקבל.

ניתן ביום 2.6.11
ב"כ הצדדים: לא צוין