ייחוס הפרשי הון

♦ המערער הוא בעל מניות בחב' נ.א. חדאד בע"מ, העוסקת במסחר ובחומרי בניין. תחילה, היה המערער שותף בשותפות באותו שם, וזאת מיום 1/1/1998. זו הפכה לחברה ב-30/4/00 והמנהל היה למנהלה ולבעל המניות בה. מדובר בעסק משפחתי. באותה חברה מועסקת גם אשת המערער, וכן מועסקים אחיו והוא עצמו. כמו כן, יזם המערער בתחום הנדלן הקמת מרכז מסחרי בכפר תרשיחא, בהיותו שותף בשותפות "כאן זמאן".
במעמדו האישי היה המערער רווק בשנות המס 2000 ו- 2001 ובחלק משנת המס 2002. המערער נישא באוגוסט 2002.
למערער הוצאו שומות בשלב א', לפי מיטב השפיטה, לפי סעיף 145(א)(2) לפקודה, כאשר השומה סווגה כ"חייב ולא ניהל", כמתחייב מהפרשי הון ו/או אי הגשת הצהרת הון. על שומות אלה הגיש המערער השגה. הצהרת הון משווה ליום 31/12/03 הוגשה על ידו רק ביום 29/12/04. המערער הגיש הצהרת הון קודמת ליום 31/12/98. המשיב ערך השוואת הון בין שנות המס 31/12/98 ל-31/12/03 והגיע למסקנה, כי מדובר בגידול הון בלתי מוסבר בסך של 235,000 ש"ח וזאת לפני חישוב הוצאות מחייה. לאחר חישוב הוצאות מחיה הוסף גם שימוש נסיעות לחו"ל נמצא הפרש הון בלתי מוסבר בסך של 315,392 ₪. המשיב העמיד את הפרש ההון על סך של 300,000 ש"ח, בהתייחס לשנות המס שבערעור.
♦ לטענת המערער, לעניין השוואת ההון והסברי הכנסה נוספים, טען המערער, כי קיבל מאחיו מר חדאד ג'מאל באמצעות העברה בנקאית סך של 100,000 ש"ח אשר בוצעה ביום 26/3/02 והוצגה בפני המשיב. הכספים נתקבלו כסיוע לרכישת דירה של המערער ורעייתו. המערער טוען כי קיבל מהורי אשתו סך של 200,000 ש"ח כסיוע נוסף לרכישת הדירה האמורה, העברה שגובתה באישור העברה בנקאית מיום 20/3/02.
עוד טען המערער טענות הנוגעות לגובה הוצ' המחיה שייחס לו המשיב וכן לעניין ייחוס הפרש ההון לשנים הפתוחות בלבד.
♦ המשיב לעומת זאת, לא קיבל את הסבריו של המערער, ככל שאלה מתייחסים להעברות שנעשו מהורי אשתו, כמו כן מהעברות שנעשו על ידי אחיו של המערער, מאחר שלטענת המשיב, אין בראיות שהוצגו כדי לבסס טיעונים אלה, מה עוד שעל פי בדיקות שערך המשיב, נמצא לטענתו, כי מחותניו וכן אחיו של המערער, אינם בעלי אפשרות כלכלית למימון העברות כספים בהיקפים שנטענו על ידי המערער.
 
בימ"ש המחוזי בחיפה, כב' הש' ש' וסרקרוג:
♦ כטענה מקדמית, ביקש המשיב לדחות את הערעור על הסף כיוון שהמערער לא הגיש סיכומים. טענה זו נדחית על ידי כב' בית המשפט מהסיבה שהחלטה נתונה לסמכותו של בית המשפט ובנסיבות העניין, ומאחר שהתיק התברר לגופו ואף נשמעו ראיות בתיק, מצא לנכון בית המשפט הנכבד לבחון את כלל הטענות שהועלו, לגוף המחלוקות, על אף אי הגשת הסיכומים שדינם כאמור כדין אי התייצבות.
♦ מאחר שמדובר בשומה שהוצאה, המבוססת על הפרשי הון, אין כל רלוונטיות לשאלה אם מדובר בפנקסים קבילים אם לאו, בהיות הפרשי הון בלתי מוסברים נושא לבר פנקסי. נושא הפרשי ההון אין לו כל זיקה הגיונית לפעולות המתוארות בחשבונות של ההכנסה וההוצאה הבאים לידי ביטוי בפנקסים. הסכומים האמורים בהפרשי ההון לא הוצגו מעולם כהכנסה או כרווח שצמח מהפעילות שהשתקפה מהפנקסים עצמם, ולכן, קיומו של הפרש ההון כמו גם ההסברים הנדרשים, צריכים להיות מוכחים מחוץ לרישומים בפנקסים, על פי עובדות שהן בידיעתו של הנישום עצמו. מסקנת כב' בית המשפט מן האמור היא שעל המערער מוטל נטל השכנוע, לפיו עליו ליתן הסבר להפרשי ההון הקיימים, וליתן את ההסברים הנדרשים ואלה צריכים להיות מגובים בראיות פוזיטיביות ואובייקטיביות.
♦ נישום הטעון לקבלת מתנות ו/או הלוואות מבני משפחתו, ומבקש בטיעון כזה להסביר את גידול הונו, מידת הראייה הנדרשת היא משמעותית וכבדה. במקרה כגון זה, אין די בטענות בלבד, ובמתן עדות ללא ביסוסה בראיות פוזיטיביות ואובייקטיביות שיש בהן כדי לתמוך בעדות כזו ישנו צורך לתמוך טענת מתנות בין קרובים בראיות של ממש, באופן המורה על יצירת קשר סיבתי הדוק וברור בין הסכומים לבין ההעברות הנטענות, לרבות היכולת הכספית לעשות כן, תוך תמיכה בתיעוד חיצוני נדרש. מכאן שהוכחת קבלת מתנות או העברות מקרובים יש להוכיחן בתיעוד ו"במסמכי הבנק ממנו נמשכו הסכומים הנטענים; מסמכי העברת הכספים לחשבונו, לרבות כול מסמך אובייקטיבי אחר שיש בו כדי לבסס טענה מסוג זה, מעבר לדבריו של בעל העניין עצמו".
♦ לעניין טענת המערער לייחוס הפרש ההון לשנים סגורות, קובע בית המפשט, לאור פסיקה מפורשת ומפורטת בנושא הספציפי כי בשביל שגידול הון ייוחס לשנים סגורות, צריכות להיות ראיות או נסיבות מיוחדות המצדיקות ייחוס ההכנסות בין היתר לשנים סגורות, ואילו לא הוצגו בעניינינו אנו. משכך, ייוחס הפרש ההון כולו לשנות המס שבערעור.
♦ בית המשפט הקטין במעט את הפרש ההון שחושב כיוון שהמערער הציג הסברים נוספים שהתקבלו על ידי המשיב, ומכיוון שבית המשפט השתכנע שהוצאות המחיה היו מופרזות במעט.
תוצאה:
♦ הערעור התקבל בחלקו
ניתן ביום: 20.8.2009.
ב"כ המערער: עו"ד ע. יוסף.
ב"כ המשיב: עו"ד ל. ברקוביץ ועו"ד ר. ליפשיץ.