העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ו' 22.11.2024

תסדיר: 2024-11-22

ייצוג נישום, בטלות הסכם שומה וכתב ערבות

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
460
תאריך: 
10/07/2008

♦ דובר בתביעה להצהיר על בטלותם של הסכם שומה וכתב ערבות שנכרתו בין התובעות לבין הנתבע.

♦ ביום 1.7.03 נכרת בין חברת פור-טואה בע"מ, התובעת 1 (להלן: "החברה") לפקיד שומה ת"א 3 (להלן: "הנתבע") הסכם שומה לגבי שנות המס 1999-2002. מאוחר יותר, ביום ה- 19.4.04, חתמה גב' הני יעקובסון (להלן: "תובעת 2") על כתב ערבות אישית לאבטחת כל התחייבויותיה של החברה.
כעת, מבקשות התובעות את ביטולם של השניים:
הסכם השומה- בטענה שנחתם ללא הרשאה, ע"י בנו של הרו"ח (רוני זליכה) (להלן: "רוני"), שאינו רו"ח במקצועו וללא שערך את דוחות החברה ו/או היה בקיא בהם. כמו כן, טוענות הן, שכפועל יוצא מהתנהלות זו, בהסכם ישנה הגדלה שרירותית של גובה ההכנסה החייבת וטעויות חשבונאיות בקביעת גובה המס.
כתב הערבות- בטענה שהסרת העיקולים על חשבונותיה של החברה הותנו בחתימת תובעת 2 על כתב הערבות, ומתקיימים התנאים לביטולו מכוח עילת העושק שבסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973.
 
בימ"ש השלום בתל אביב - כב' הש' א.אטיאס:
♦ הסכם השומה: אין מחלוקת בין הצדדים, שבדיונים השני והשלישי נכח רוני בלבד כמייצגה של החברה בפני הנתבע. בתגובה לטענתה של החברה, כי על ייפוי הכוח שנחתם, מצויין שמו של רו"ח צדוק זילכה בלבד ולכן רק הוא המוסמך לייצגה בפני הנתבע, מסביר רו"ח זילכה, שכעומד בראש המשרד יכול לשלוח מישהו אחר מהמשרד שייצגו, לטוב ולרע (בהתאם לעקרונותיו של חוק השליחות). עמדתו זו של רו"ח צדוק זילכה לא נסתרת ע"י החברה וגם לא ע"י הוראות הדין הרלבנטיות.
לשון החוק, כמו אז גם היום, רחבה היא ואינה מגבילה סמכויותיו של יועץ מס לעומת רו"ח לעניין ייצוג נישומים בפני שלטונות מס הכנסה ואינה מצמצמת ייצוג זה רק לשולח שהוא יחיד להבדיל מחברה. מכך יוצא, שאין כל מניעה מיועץ מס לנהל מו"מ עם רשויות מס הכנסה בשמה של חברה במסגרת אותו ייצוג. בכללן של סמכויותיו הרחבות של סעיף 236 לפקודה היא גם היכולת לייצג נישום בפני פקיד השומה ונציב מס הכנסה.
♦ עריכת דוחות כספיים הינה דבר אחד וניהול מו"מ בפני רשויות המס הינו דבר אחר. לא נכונה ההשוואה בין השניים. אכן, עריכה של דוחות כספיים וחתימה עליהם עפ"י סעיפים 154, 170-172 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 וסעיף 1 ו-6 לחוק רואי חשבון תשט"ו-1955 היא פעולה הנמצאת בסמכותו הבלעדית של רו"ח. לעומת זאת, לטעם ביהמ"ש, ניהול מו"מ בפני רשויות המס לצורך חתימה על הסכם שומה, אינה פעולה כזאת. אומנם, עריכת המו"מ דורשת הסתמכות על דוחות כספיים אלה, אך אינה מחייבת ידע חשבונאי מיוחד, המצוי בידיעתו הבלעדית של רו"ח. הסתמכות זו דורשת קריאה והבנה נכונה של הנתונים שבדוחות ולא שינויים ועשייה של מקצה שיפורים בהם. רוני, סיפק במשך שנים את שירותי הנהלת החשבונות וייעוץ המס לחברה בפני רשויות המס השונות. כך שאין מניעה לא משפטית ואף לא מעשית, שיועץ מס ייצג נישום בפני מס הכנסה.
♦ כתב הערבות: תובעת 2 מבקשת, כאמור, להצהיר על בטלותו של כתב הערבות שבחתימתה, הנוגע לחובותיה של החברה עפ"י הסכם השומה, מן הטעמים, כי זה נחתם בנסיבות של כפיה, עושק וניצול חולשה שכלית וחוסר נסיונה. לטענתה, חתמה על כתב זה בלית ברירה, לאחר שהנתבע התנה את שחרור העיקולים שהטיל על חשבונותיה של החברה בחתימתה על כתב ערבות זה. לפיכך, בכדי להציל את עסקה הכושל של בתה, מנהלת ובעלת מניותיה של החברה, ולהסיר ממנה כל דאגה, במיוחד לאור מצבה הבריאותי, נאלצה לחתום על כתב הערבות מבלי שהבינה משמעותו. ביהמ"ש לא קיבל טענות אלה. התובעת 2, טוענת, כי הנתבע ניצל את מצוקתה ולא השאיר לה ברירה, אלא לחתום על כתב הערבות, לאחר שהתנה את שחרור העיקולים על חשבונותיה של החברה בכפוף לחתימתה. ומכאן, מבקשת ללמד על קיומה של עילת העושק שבסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). בימ"ש קבע, שלטענה זו אין על מה לסמוך. עפ"י סעיף 18 הנ"ל הרי שביטולו של חוזה מחמת שההתקשרות בו הייתה נגועה בעושק, מותנה בקיומם המצטבר של שלושה תנאים: האחד, חולשתו של אחד המתקשרים הבאה לכלל ביטוי במצוקה, בחולשה שכלית או גופנית, או בחוסר ניסיון; השני, מודעותו של המתקשר לחולשה זו; השלישי, ניצולה של אותה חולשה לצורך קביעת תנאים בהסכם הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. בית המשפט קבע שמבחנים אלו אינם מתקיימים בעניין.
ביהמ"ש ציין, כי לא ניתן לצפות שנושה יסכים לדחיית תשלום מצד החייב ללא מתן ערובה מתאימה, כאשר ברור לנושה באותו מעמד, כי יש לחייב קשיים כלכליים אשר עלולים להעמידו (את הנושה) במצב בו יעמוד בפני שוקת שבורה כשיגיע מועד הגביה בפועל. כאמור במקרה דנן החברה סבלה כל אותה תקופה מקשיי נזילות והפסדים ניכרים. לפיכך, דרישתו של הנתבע לקבל ערבותה של תובעת 2 תמורת הסרת העיקולים מחשבונותיה של החברה- דרישה לגיטימית היא. אין כאן עושק. מדובר במיקוח מקובל ובשמירה לגיטימית על אינטרס הנתבע.

תוצאה:
התביעה נדחתה.
ניתן ביום 3.7.08
ב"כ התובעות: לא צויין.
ב"כ המשיב: פמת"א (אזרחי).

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.