לענין הגדרת קרוב - אין להבחין בין אלמן לאדם שהתחתן

♦ מדובר בערעור על פסק-דינה של ועדת ערר לענייני מס שבח לפיו נקבע, כי המשיבים זכאים לפטור ממס שבח מכוח סעיף 62(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). מר חוסין נח'אש (להלן: "חוסין") היה נשוי לגב' זוהרה מוחמד נח'אש (להלן: זוהרה או המנוחה) ולהם 5 ילדים משותפים. מר מוסטפא נח'אש (להלן: "מוסטפא"), הינו אחיה של זוהרה, דהיינו גיסו של חוסין. בשנת 1985, הלכה זוהרה לעולמה. בשנת 1990 נישא חוסין בשנית ולבני הזוג נולדו 4 ילדים בשנת 2008, כ-23 שנה לאחר שהתאלמן חוסין מזוהרה וכ-18 שנה לאחר שהתחתן בשנית, העביר מוסטפא את זכויותיו במקרקעין לחוסין. ביום 27.8.08 הגישו המשיבים הצהרה למערער המתייחסת למכירת הזכויות ללא תמורה במקרקעין ובמסגרתה ביקשו לקבל פטור ממס שבח מכוח סעיף 62(א) לחוק והנחה במס רכישה מכוח תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן: "התקנות") בטענה שהם "קרובים". בקשה זו נדחתה על-ידי המערער ונקבע כי הקרבה בין הצדדים אינה עונה על הגדרת "קרוב" הן על פי התקנות והן על פי החוק. בעקבות זאת הוצאו שומות במסגרתן חויבו המשיבים במס רכישה ומס שבח. המשיבים הגישו השגה אשר נדחתה אף היא. על החלטה זו הגישו המשיבים ערר לוועדת הערר שדחתה אותו בכל הנוגע למס הרכישה אך קיבלה אותו בכל מה שנוגע למס שבח.

♦ לטענת המערער, לשונו של סעיף 62 לחוק ותכליתו מלמדים, כי מטרתו של הסעיף היא להעניק פטור במסגרת התא המשפחתי המצומצם והקרוב, ולפיכך אין לקבל את עמדת המשיבים, המבקשים להרחיב את מעגל הפטור גם למי שהקים לעצמו תא משפחתי חדש לאחר התאלמנותו. עוד גורס המערער, כי עמדתו מתיישבת עם הוראה מקצועית, משנת 1965, שכותרתה ""קרוב" לאחר פטירה או "גירושין". הוראה זו קובעת, כי הפטור האמור יחול גם על אלמן, אולם רק אם הוא טרם נישא בשנית, וכן שהפטור אינו חל על בני זוג שנפרדו כתוצאה מגירושין. המערער טוען בנוסף כי המבחן להגדרת המונח "קרוב", כפי שהוא נקבע בפסיקה, הוא מבחן מהותי וענייני של הקשר בין הצדדים להסכם. לפיכך, לדעת המערער, נישואין מחדש לאחר פטירת בן-זוג מהווים סיום רצוני של התא המשפחתי הקודם.

♦ לטענת המשיבים, הגדרת המונח "בן זוג" בחוק ובתקנות אינה כוללת תנאי לפיו שני בני הזוג צריכים להיות בחיים לשם קבלת הפטור. עוד גורסים המשיבים, כי מבחינה מהותית נישואיו השניים של חוסין לא פירקו את התא המשפחתי הקודם, ולראיה – ילדיהם המשותפים ממשיכים לראות את מוסטפא כדודם, גם לאחר פטירת אמם.

המשיבים ביקשו ללמוד על דרך ההיקש מהפרשנות שנתן בית משפט זה בפרשת "לבנון" למונח "בן זוג" במסגרת הפטור בסעיף 62(א) לחוק, שם נפסק, כי הגדרה זו כוללת גם בני זוג ידועים בציבור. לבסוף, טענו המשיבים, כי הלכה ידועה היא שבמקרה בו קיים ספק בפרשנות של הוראת מיסוי אזי יש לפרש אותה לטובת הנישום.

 

 

♦ ביהמ"ש העליון קבע, כי חוקי מס יש לפרש בדרך הרגילה שבה מפרשים כל דבר חקיקה, היא הפרשנות התכליתית אשר מתבצעת בשלושה שלבים: בשלב ראשון נבחנת לשון החוק. במסגרת זו אין לתת לחוק משמעות שלשונו של החוק אינה מסוגלת לסבול. בשלב השני נבחנת תכלית החוק ועל הפרשן לבחור מבין מתחם האפשרויות הפרשניות את אותה אפשרות המגשימה את תכלית החוק. בשלב השלישי, אם מתקיימות מספר תכליות לחוק יופעל שיקול דעת שיפוטי לבחירת התכלית הראויה מבין התכליות השונות. לפי דעת הרוב, לשון החוק ותכליתו אינן תומכות בעמדת המדינה הטוענת כי אלמן הוא עדיין בגדר "קרוב" לאחיה של האישה גם לאחר פטירת האישה. עם זאת, המדינה טוענת כי מרגע שהאלמן נישא מחדש – אין הוא עוד בגדר "קרוב" של מי שהיה "קרובו" גם לאחר פטירת האישה ועובר לנישואין החדשים. עפ"י ביהמ"ש, יצירת גרעין משפחתי חדש לא בהכרח מחליפה את הגרעין המשפחתי הקודם ויש דווקא שהיא באה להוסיף ולא להחליף. תכלית החוק היא לאפשר מתנה ל"קרוב" ולא לראות בה העברה עסקית ולדעת ביהמ"ש נישואיו מחדש של האלמן אינם חותרים תחת תכלית זו. הדברים גם עולים בקנה אחד עם הרצון להנחיל את הזכות במקרקעין מדור לדור והרי אין ספק, כי גם אם האלמן נישא מחדש עדיין אחיה של האישה שנפטרה נותר, למצער, דודם של ילדי האישה האלמן. לדעת ביהמ"ש, בנסיבות עניין זה, בו העניק המחוקק פטור ונותר ספק לגבי היקף פריסתו, יש מקום להחלה רחבה של הפטור – דהיינו מתן הפטור גם במקרה של אלמן שנישא.

 

♦ ערעור המדינה נדחה.