מחיר העסקה במתן שירותי אחזקה בבניין

♦ בשנים נשוא הערעורים, 1999–2003, הגישה המערערת דוחות תקופתיים למשיב, בהם כללה, כמחזור העסקאות החייב במס, את כל סכומי הכסף שגבתה מלקוחותיה. דהיינו, את רכיב ה-COST ואת רכיב העמלה, כחייב במע"מ עסקאות. בהתאם שילמה המערערת את המס כמתחייב ובמקביל ניכתה את מס התשומות בגין המע"מ על ההוצאות בהן נשאה.

 במהלך שנת 2003 החליטה המערערת להגיש דוחות מתקנים. בדוחות המתוקנים פיצלה המערערת בדיעבד את מחזור עסקאותיה באופן, שחלק הארי שבו הפך להיות מדווח כמחזור עסקאות הפטור מתשלום המע"מ וחלק זעום ממנו, האמור לבטא את סכום העמלה, מתוך סך כל הכספים ששילמו לה לקוחותיה, דווח כמחזור עסקאות חייב במס. הדוחות המתוקנים הוגשו למשיב בשתי מנות: האחת דוחות מתוקנים לתקופה של מינואר 1999 עד דצמבר 2000 (נשוא ע"ש 1560/04) והשנייה דוחות מתוקנים לתקופה שמינואר 2001 ועד יוני 2003 (נשוא ע"ש 1516/04).

♦ בהיבט המהותי טענה המערערת, כי הערך המוסף בשרות המסופק על ידה מתבטא אך ורק בעמלה בגובה של עד 15% מהוצאות אחזקת הבית המשותף, המשולמת תמורת אותו שירות וכי סכומים אחרים העוברים תחת ידיה הינם בבחינת תשלומי הוצאות אותם היא משלמת, בתוך זמן קצר בשם הדיירים ועבורם, לספקים ולאחרים הנותנים שירותים לאותם דיירים, אשר לטענתה אינם מבטאים כל ערך מוסף ולכן גם אין לגבות בגינם את המס המוטל כידוע על תוצאת הפעילות הכלכלית בלבד.

לטענת המשיב, אופן פעילותה ונוהל עבודתה של המערערת מלמד, כי אין לראות בה שלוח של הדיירים לביצוע תשלומים לאחזקת הבתים המשותפים, כי אם חברה קבלנית הנותנת שירותים כלליים וכל ההוצאות שנשאה בהם המערערת, לצורכי מתן שרות זה, הינם חלק מעלות השירות שהיא מחויבת בהספקתו וחלק אינטגראלי ממחיר השירות שהיא נותנת לדיירים ומחייבת אותם בו ולא ניתן להפריד בין תשלומי ההוצאות לבין שיעור העמלות כפי שביקשה לעשות.

 

 

♦ יש ללמוד מקרוב את אופן פעילותה ועיסוקה של המערערת, על רקע ההסכמים המעגנים את קשריה החוזיים והיקף פעילותה וכן האופן בו התנהלה אל מול לקוחותיה. התנהלותה העיסקית של המערערת יש בה כדי ללמד על ההגיון הפיסקלי העומד מאחורי העיסקה ובהתאם ללמד על "מחיר העיסקה" החייב במע"מ.

♦ מהות העסקה - האם המערערת פעלה כשלוח של הדיירים לצורך מתן שירותי אחזקה וניקיון? או כקבלן עצמאי אשר עיסוקו מתן שירותי אחזקה? שאלה זו יש לבחון על פי מהות עיסוקה של המערערת בהתאם להסכמי ההתקשרות עליהם חתמה וכן התנהלותה בפועל אל מול הדיירים אשר שילמו עבור שירותיה לרבות התנהלותה הפיסקלית אל מול שלטונות המס. הסכמים אלו מלמדים על היותה של המערערת בבחינת קבלן שירותים אשר נכפה על הדיירים כנותן שירותים. מזמין השירות הוא היזם, אשר בנה את המתחם, כאשר אין לדיירים את היכולת או הסמכות לבחור את הקבלן או להפסיק עימו את הקשר החוזי וגם לא להתערב בהיקף פעילותו. במתווה חוזי זה לא נמצא, כי נרקמו יחסי שלוח בין הדיירים למערערת.

♦ התנהלותה של המערערת: המערערת, כחברת אחזקות, קיבלה לרשותה את העצמאות לנהל את כל מוסד התשלומים של הוצאות הבית המשותף, לשלם לנותני שירותים כגון: חברת חשמל וחברת המים וכן לבחור ולהעסיק את הגורמים שיבצעו מטעמה את עבודות האחזקה והניקיון במבנים ולפקח עליהם. בהתאם, הוסבו חשבונות החשמל, המים ושירותי המעליות על שמה של המערערת. ניתן לומר, כי אופן התנהלותה ופעילותה מלמדים שפעלה כקבלן עצמאי הנותן שירותי ניהול ואחזקה כלליים, ללא הפרדה בין מרכיב שירות כזה או אחר וכי לא פעלה כשלוח מטעם הדיירים.

♦ החיוב במס והדווח לשלטונות מע"מ, גם האופן בו חוייבו הדיירים, מלמד על טיב ההתקשרות החוזית. המערערת ראתה בכל שקל ששילמו לה הדיירים כחלק ממחיר העסקה והוסיפה עליו את המע"מ. לכך אף התחייבו הדיירים בהסכמים אל מול המערערת. רק בדיעבד ניסתה המערערת לתקן את אופן הדיווח האמור ולהפריד בין מרכיב ההוצאות, שנטען, כי שולם על ידה כשלוחה מטעמם של הדיירים.

♦ אי קיום דרישות תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף: מעבר לכל האמור לעיל, המערערת לא ניהלה את ספריה באופן התואם את טענותיה. דהינו, אם טענה להפרדה של תשלומי הוצאות מן החיוב במע"מ היה עליה לפעול בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף.

♦ המערערת כ"מתחזק" על פי חוק המקרקעין: טענה המערערת למעמד של "מתחזק מבנה" במובנו של סעיף 71 לחוק המקרקעין, תשכ"ט–1969 ולפיכך, יש לראותה כשלוח של הדיירים. מארג ההתקשרויות עם המערערת אינו דומה למהלך בו נבחר מתחזק של בית משותף ישירות על ידי הדיירים, על כל המשתמע מכך. אך גם אם עונה המערערת על הגדרתו של המושג "מתחזק" של בית משותף, אין בכך כדי לקבוע דבר לעניין דיני המס החלים בעניינה. אימוץ גישתה של המערערת לפיה כל מי שנותן שירותים במסגרת עסקאות חייבות במס יוגדר כ"מתחזק" לפי חוק המקרקעין, יהא פטור מתשלום המס, הינה פרשנות השמה לאל את תכליתם הפרשנית של דיני המס.

 

♦ הערעור נדחה חלקית.