מס רכישה בהעברת מניות באיגוד מקרקעין אגב פירוק חברה

♦ מחלוקת בעניין חובתו של העורר לשלם מס רכישה בהעברת מניות באיגוד מקרקעין אגב פירוקה של חברה. מוקד המחלוקת מצוי בטענת העורר ולפיה בינו לבין פקיד השומה נכרת הסכם המכיר ב"הרמת מסך" ההתאגדות ובייחוס מלוא זכויות החברה המתפרקת לעורר באופן אישי. עוד חלוקים הצדדים בשאלה האם יש לראות בעורר כבעלים ביושר (Beneficial Owner) במניות איגוד המקרקעין באופן הפוטר אותו מחבות במס בעת העברת המניות לשמו. 

♦ העורר היה בעל מניות בחברת Mirlon NV, חברה רשומה בבלגיה (להלן: מירלון). לחברת מירלון היו נכסים שונים ובין היתר החזיקה גם במניות של חברות שונות. מהראיות עולה כי חברת מירלון החזיקה 20% ממניותיה של חברת פימיפלסט בע"מ. שאר המניות הוחזקו על ידי חברת YMY בע"מ (60%) ומשה מזרחי (20%). חברת פימיפלסט הוקמה על מנת לרכוש מפעל שישמש כקבלן משנה לייצור מוצרים. פימיפלסט רכשה את המפעל אולם בסופו של יום לא עסקה בייצור ונותרה הבעלים של הנכס בלבד. נכס זה הושכר על ידי פימיפלסט וכל הכנסותיה נבעו רק מדמי השכירות.

♦ מירלון החזיקה בנוסף בקבוצת חברות אחרת נפרדת. מתברר כי מירלון החזיקה גם במניות חברת Polymer Logistics Holdings Ltd, שהיא חברה רשומה בישראל (להלן: החברה הישראלית). החברה הישראלית הייתה בעלת חלק מהמניות בחברת Polymer Logistics BV, שהיא חברה רשומה בהולנד (להלן: החברה ההולנדית), אשר הייתה אף היא בשליטת העורר. 

♦ בשנת 2007 בעקבות הליכי שומה בין העורר לפקיד שומה כפר סבא, הושג בין הצדדים הסכם להסדרת כל שומות מס ההכנסה (להלן: הסכם השומה). הסכם השומה התבסס על הצהרות העורר לפיהם ברצונו להחזיק בכל מניות החברה ההולנדית במישרין. בהסכם השומה נקבע מתווה לשינוי מבנה אחזקותיו של העורר בחברות שהוגדרו בהסכם. בין היתר, נקבע כי החברה הישראלית תפורק וכי מניותיה ייחשבו כמועברות לידי העורר באופן אישי במועד הקובע, כלומר 1.1.2006. משמעות הסכמה זו הינה התעלמות מאישיותה הנפרדת של מירלון לצורך מיסוי עסקאות במניות החברה ההולנדית וייחוס הזכויות במניות אלו ישירות לעורר.

♦ בשנת 2012 דרשה בעלת מניות הרוב בפימיפלסט, חברת YMY בע"מ, למכור את המניות. לטענת העורר הוא התנגד לכך אולם בהתאם לתקנון החברה ולהסכמים שבין הצדדים, נאלץ לקבל את דעת הרוב. ביום 7.2.2012 נמכרו מניות חברת פימיפלסט לחברת וילאר נכסים (1985) בע"מ תמורת סך של 3,235,000$. חלקם של העוררים היה 647,000$ שהיו 2,413,310₪. העוררים הגישו הצהרה כנדרש על פי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963, וצירפו אליה גם הצהרה על העברת מניות פימיפלסט לעורר אגב פירוקה של מירלון. בהצהרה ביקשה מירלון פטור ממס שבח מכוח סעיף 71(א) לחוק מיסוי מקרקעין. העורר עצמו ביקש פטור מתשלום מס רכישה על פי תקנה 27(ב) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה – 1974.

♦ המשיב קיבל את בקשת מירלון לפטור ממס שבח אולם דחה את בקשת העורר. בהחלטתו ציין המשיב כי הפטור על פי תקנה 27(ב) לתקנות מס רכישה חל רק לגבי נכסים שהיו בבעלות איגוד המקרקעין במועד כניסת התקנות לתוקף בשנת 1983. הואיל ובשנת 1983 טרם נרכשו המקרקעין, לא הוכרה בקשת העורר לפטור והעורר נדרש לשלם מס רכישה. השגה על החלטה זו נדחתה ועל-כן הוגש הערר. 

♦ העורר העלה מס' טענות: הראשונה- בהסכם השומה נקבעה "הרמת מסך" מוסכמת, דהיינו נקבע כי יש לייחס לעורר את הזכויות בכל המניות שהוחזקו על ידי מירלון בחברות בישראל לרבות בפימיפלסט. הסכמה זו מחייבת, כך נטען, גם את מנהל מיסוי מקרקעין, בין מכוח לשונו של הסכם השומה ובין מכוח חובת ההגינות החלה על הרשות. השנייה- נטען, כי פימיפלסט אינה בבחינת "איגוד מקרקעין" כמשמעותו על פי חוק מיסוי מקרקעין. השלישית- יש לפטור את העורר מתשלום מס הרכישה שכן מדובר ברכישה כפויה על פי דרישת שלטונות המס. 

♦ המשיב לעומתם סבור, כי הסכם השומה לא חל על המניות שהחזיקה מירלון בפימיפלסט ומדגיש כי על פי לשונו של הסכם השומה הוא חל רק על עסקאות במניות שהוגדרו כמניות הענף הישראלי והענף האנטילי. עוד נטען כי בהסכם נקבע מפורשות כי חבות המס בפירוק חברת מירלון תידון בנפרד. המשיב שב וטען כי חברת פימיפלסט הינה איגוד מקרקעין.

בפני ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי בחיפה בפני כב' השופט ר. סוקול, וחברי הוועדה רו"ח חזקאלי-גולן ורו"ח גלית שמעון פסטנברג:

♦ הסכם השומה לא נועד לחול על פי לשונו גם על העברת מניות פימיפלסט אגב פירוק חברת מירלון. דחיית המשיב לא מפרה את הסכם השומה או את חובת ההגינות החלה עליו. 

♦ הועדה קבעה, כי הסכם השומה מלמד, שההסכם כלל אינו מתייחס להחזקותיה של מירלון במניות פימיפלסט. ההסכם עוסק אך ורק בחבויות המס שיחולו בפירוק החברה הישראלית (כלומר פולימר לוגיסטיקס הולדינגס) ופירוק החברה האנטילית (כלומר אומני קורפוריישן). ההסכם פוטר את מירלון מחבויות מס רק בכל הנוגע לפירוקן של חברות אלו (סעיף 7). אין בלשון הסכם השומה כל רמז כי כוונת הצדדים הייתה להתייחס בגדרו גם למיסוי העברת מניות אגב פירוק חברת מירלון. 

תוצאה:

♦ הערר נדחה. נקבעו הוצאות בסך 20,000 ₪.

ניתן ביום 12.8.15

ב"כ העוררים: עו"ד מ' הר- שמש

ב"כ המשיב: עו"ד ר' ליפשיץ, פרקל' חיפה (אזרחי)