מס רכישה בעסקה מלפני חוק מסמ"ק

 

 

 

 

העוררים טענו לעומתו, שהוראות המעבר בתיקון מספר 5 שדנות ב"תוספת מס" (-מס רכישה) על מי שקנה זכות במקרקעין לפני תחולת החוק, חלות רק על מי שבא למסור הצהרה לצורך רישום בספרי רשם המקרקעין, והיות והם לא מסרו הצהרה כזאת ואף אינם מעוניינים לרשום את העסקה בספרי הרשם, אינם חייבים בתוספת מס זו. 

 

 

לגופו של עניין קבעה הועדה, כי אכן צודקים המערערים שמדובר בעסקה משנת 1948, והיה על המשיב להימנע מלחלוק על כך עד שלב הדיון בערר שכן מדובר בעסקה עם מנהל מקרקעי ישראל שהינו זרוע מזרועות המדינה, ולפיכך העסקה פטורה ממס שבח, בנוסף, לעניין חלקם היחסי של כל אחד המערערים אין צורך בראיות נוספות לנסח רישום החלקה בספרי רשם המקרקעין שהוגש זה מכבר למשיב. אולם, לפי הועדה, צודק המשיב לעניין החיוב במס הרכישה, שכן בתיקון מספר 5 לחוק מוטלת תוספת המס במקום האגרות שקדמו לה, אשר גם הן לפי מהותן מס ולא אגרה, על כל מי שביצע עסקה הראויה לרישום לפני תחולת החוק וטרם דווחה, כשלעניין זה הפנה כבר ב"כ העוררים לפסק דינם של ועדת הערר (ת"א) 1369/06 א. הרמן לפיד נ' מנהל מס מרכז (פורסם בנבו, 16.6.09). בנוסף, העוררים עצמם הסכימו לחתום על החוזה שבכתב בשנת 2010, במטרה יחידה והיא על מנת לבצע רישום בספרי המקרקעין (ראה לעייל).

 

 

 ♦יו"ר הוועדה, האשם חטיב שופט בכיר בדימוס, הסכים לפסק הדין והוסיף והעיר כדלקמן: בתיקון מספר 5 לחוק אין סייג כלשהו שמטיל את החבות ב"תוספת מס" רק על מי שפנה בבקשה לרשום את המקרקעין.

 

 במאמר המוסגר, יצוין כי לא ברור כיצד בפועל כבר נרשמו המקרקעין בספרי הרשם בלא שהומצא לרשם אישור על תשלום מס הרכישה. טענה שהייתה יכולה להיות מועלית ע"י העוררים ולא הועלתה הינה שבתיקון מספר 5 נעשתה החלת מס  רטרואקטיבית, והתשובה לטענה זו היא שמדובר בתוספת מס שבאה למעשה להחליף מס אחר שהיה מוטל כל הזמן והוא אגרת רישום מקרקעין, ובכל מקרה הטענה לא עלתה ולפיכך הוועדה פטורה מלדון בה.

 

 ♦תוצאה: הערעור התקבל חלקית, המשיב חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.