נדחה הבג"צ של לשכת רו"ח נגד ביטול הפטור לדירת מגורים מזכה

♦ העותרים לשכת רואי החשבון בישראל, רו"ח דוד גולדברג ורו"ח עופר מנירב, עתרו כנגד כנסת ישראל, שר האוצר ורשות המיסים למתן צו על תנאי במסגרת עתירה התוקפת את חוקתיותו של סעיף 43(8)(א) בחוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-20013 (להלן – "חוק ההסדרים"), אשר במסגרתו תוקן סעיף 49ב(1) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ובוטל הפטור מתשלום מס שבח שהוענק לדירת מגורים מזכה.

 

♦ העתירה כללה טענות רבות שעניינן באי חוקתיות זאת מחמת פגיעה בזכות הקניין, אשר אינה עומדת בתנאיה של פסקת ההגבלה.

♦ העותרים מיקדו את עתירתם בטענות שעניינן כאמור באי חוקתיות מחמת פגמים שנפלו בהליך החקיקה, להבדיל מטענות בעניין תוכן החקיקה.

♦ העותרים הצביעו על כך שלתיקון לחוק היו שתי הצעות, האחת ההצעה המקורית והשנייה נוסח מתוקן שאומץ על-ידי רשות המיסים בשיתוף עם לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין וגורמים נוספים.

♦ לטענת העותרים, חברי הכנסת לא היו מודעים לקיומו של נוסח החוק המתוקן, אשר לא הונח בפניהם, כך שחברי הכנסת התמקדו בנוסח ההצעה המקורית אשר אומץ בסופו של דבר.

♦ המשיבים דחו טענות אלה. בהתבסס על בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' ממשלת ישראל (להלן:" עניין מגדלי העופות"), בטענה, כי בהליך חקיקת החוק לא נפל פגם היורד לשורש ההליך ואשר מצדיק את ביטולו של חוק מחמת פגם בהליך החקיקה.

לטענת המשיבים, אף אם ניתן לבקר את ההחלטה להכליל את התיקון במסגרת חוק ההסדרים, הרי שאין כל נורמה האוסרת זאת ומכל מקום אין בקיומו של הליך חקיקה מזורז כשלעצמו, כדי להוות עילה לביקורת השיפוטית של בית המשפט.

 

 

♦ ביהמ"ש קבע, כי בעשור האחרון הוגשו עתירות רבות כנגד חוקי ההסדרים השונים. הטענה הרווחת והחוזרת על עצמה בחלק ניכר מעתירות אלה, היא, כי הליך החקיקה אשר במסגרתו מועברים תיקוני חקיקה רבים מבלי שמבוצע הליך חקיקה נפרד לכל אחד מהם מהווה פגם בהליך החקיקה אשר מצדיק ביטולו של החוק.

♦ ביהמ"ש קבע, כי באופן עקבי אמנם ניתן להביע ביקורת על השימוש בהליך חקיקה מזורז שכזה לשם העברת "מאסה" גדולה של תיקוני חקיקה דוגמת עניין מגדלי העופות, אולם אין בכך כדי להוות עילה כשלעצמה, לביטול חקיקה רק מחמת קבלתה במסגרת חוק הסדרים שכזה.

ביהמ"ש מוסיף בקובעו, כי אף אם מן הראוי היה להעביר תיקון או דבר חקיקה במסגרת הליך חקיקה רגיל, למשל מחמת מהותו של הנושא מושא החוק או לאור המדיניות החדשה המאומצת במסגרתו, אזי אין בהחלטת הכנסת להכלילו במסגרת חוק ההסדרים כדי להצדיק ביטולו.

ההלכה, שנקבעה בעניין מגדלי העופות היא כי התערבותו השיפוטית של בית המשפט שמורה אך ורק לאותם מקרים נדירים בהם נפל בהליכי החקיקה פגם היורד לשורש ההליך, כך לגבי חוקי ההסדרים למיניהם וכך גם לגבי פגם שנפל בהליך חקיקתם של דברי חקיקה רגילים.

 

♦ ביהמ"ש אינו סבור, כי בהליך החקיקה של חוק ההסדרים, בכל הקשור לתיקון בחוק מיסוי מקרקעין, נפל פגם היורד לשורשו של ההליך.

ביהמ"ש מתייחס לטענות המשיבים וקובע, כי פירטו בהרחבה את הליך החקיקה שעבר התיקון וצירפו את המסמכים הרלוונטיים שהוצגו לחברי הכנסת. עיון בכל אלה חושף, כי התנהל לגבי התיקון דיון ער, בכך שחברי הכנסת שאלו ואנשי המקצוע מטעם רשות המיסים השיבו לחברי הכנסת אודות התיקון המוצע, כמו גם על הנוסח המתוקן, על בסיס כל אלה הגיעו חברי הכנסת להחלטתם להעביר את התיקון תוך העדפת ההצעה המקורית על פני הנוסח המתוקן .

חלק מהביקורת שנותחה ביחס לחוקי ההסדרים, אשר נלווים להעברת תקציב המדינה ומטיבם אמורים לעסוק בעניין כלכלי, נוגע לשימוש בהליך חקיקה מזורז לשם העברת חוקים ותיקוני חקיקה אשר אינם עוסקים כלל בעניינים כלכליים.

התיקון הוא תיקון כלכלי מטבעו, אשר עניינו בביטול פטור ממס שבח שיש לו השפעה תקציבית (גידול בגביית המס) ברורה.

 

♦ ביהמ"ש מתייחס בהחלטתו לפסיקה קיימת אודות השימוש בחוקי ההסדרים לשם העברת עשרות רבות של חוקים ושל דברי חקיקה, בקובעו, כי נעשה צמצום של הנושאים שנכללו במסגרת חוק ההסדרים תוך מיקודו ככל הניתן, בחוקים בעלי השפעות כלכליות הכרוכים בתקציב המדינה.

♦ ביהמ"ש מסכם את העתירה וקובע כי המגמה שעל פיה פעלה הכנסת הינה צמצום משמעותי של חוק ההסדרים ועמידה על הליכי חקיקה תקינים, תוך שמירה על כבודה ומעמדה של הכנסת.

 

♦ העתירה נדחתה.