עיקרון רציפות המס – נטל ההוכחה

♦ העוררים הינם יורשיהם של יעקב ומוסא חסונא ז"ל. יעקב חסונא נפטר ביום 3.7.1987 ומוסא חסונא נפטר בשנת 1998. יעקב ואחיו מוסא הינם היורשים של עבד אל חמיד חסונא אשר נפטר ב-24.1.1961.
בתאריך 10.8.1954 נערך הסכם בין האפוטרופוס לנכסי נפקדים ורשות הפיתוח לבין עבד אל חמיד המנוח ואחרים (להלן - "ההסכם משנת 1954") לפיו קיבל עבד אל חמיד המנוח מקרקעין חלף אחרים שהיו בבעלותו באיזור זה.
בתאריך 7.5.1987 נערך הסכם נוסף בין מוסא ויעקב חסונא יורשי עבד אל חמיד) לבין ממ"י בשם רשות הפיתוח (להלן - "ההסכם משנת 1987"), לפיו הועברו למדינה המקרקעין שקיבל המנוח עבד אל חמיד בשנת 1954 חלף מקרקעין אחרים שקיבלו יורשי עבד אל חמיד המנוח. עפ"י הסכם זה (שכותרתו "הסכם חליפין"), יקבלו יעקב ומוסא בנוסף למקרקעין החדשים, גם "תמורה כספית בגין הפרשי הקרקע, בסך של 56,820.25 ש"ח וכן השתתפות המינהל בשכ"ט עו"ד סלטון בסך של 32,650.71 ש"ח, המהווה ½ 2 אחוזים מסך העסקה, ובסך הכל 89,470.06 ש"ח...".
♦ בשנת 2004 בוצעו עסקאות במקרקעין נשוא ההסכם משנת 1987.
השאלה שבמחלוקת היא שאלת מהותו של הסכם החליפין משנת 1987 והשפעתו על יום הרכישה של המקרקעין.
♦ לטענת העוררים הסכם החליפין משנת 1987 הינו בחזקת עסקה פטורה ממס בגין הפקעה שביצעה המדינה במקרקעין ויש לראות במקרקעין המוחלפים כ"המשך טבעי" להסכם משנת 1954. לפיכך, לטענתם, יום הרכישה של המקרקעין שקיבלו העוררים או יורשיהם בשנת 1987 הינו ביום פטירתו של המוריש עבד אל חמיד חסונא, הוא ה-24.1.1961, אשר קיבל את המקרקעין המקוריים (נשוא ההסכם משנת 1987) בשנת 1954.
♦ מאידך טען המשיב, כי הסכם החליפין משנת 1987 היתה עסקה החייבת במס שאין עניינה בהפקעה כלל ולפיכך יש לקבוע את יום הרכישה לשנת 1987.
גם אם נערך הסכם החליפין משנת 1987 תחת איום בהפקעה, אין בכך כדי להפוך את העסקה לפטורה ממס לפי סעיף 64 לחוק מיסוי מקרקעין ולכן יש לקבוע את יום הרכישה לשנת 1987.
 
ועדת ערר ת"א – יו"ר הוועדה – כב' השופט בן שלמה, חבר וועדה – צבי פרידמן, רו"ח. חבר וועדה – דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין. דעת המיעוט: צבי פרידמן, רו"ח – חבר:
 
העיקרון השולט בכיפת דיני מיסוי מקרקעין הינו העיקרון של רצף מיסוי תקופות השבח, דהיינו, שימור רצף בחיוב במס במרוצת השנים, כך ש"לא תברח" תקופת שבח מהחיוב במס. 
עמדתו של המשיב על אי יישום עקרון רציפות המס גם במקרה זה מעוררת תמיהה, שכן אם בעסקאות הפטורות ממס יש ליישם את עיקרון רציפות המס במטרה ש"לא תברח" תקופת שבח מהחיוב במס, הרי שעל אחת וכמה וכמה שיש ליישם עקרון זה בעסקאות שמסיבות כלשהן, מוצדקות או לא מוצדקות, של איחור במועד הדיווח, של מחדלים הן מצד המדינה והן מצד הנישום, לא חויבה העסקה במס בנסיבות השנויות במחלוקת וכתוצאה מאי יישום עקרון זה עשויה "לברוח" לה מהחיוב במס תקופת שבח מסוימת. לפיכך לאור עקרון זה, לא ראוי, במקרה דנן לקבוע את יום הרכישה ושווי הרכישה לשנת 1987, שכן קביעה זו תגרום לבריחתה של תקופת שבח של 27 שנים משנת 1961 ועד לשנת 1987. לאור עקרונות אלו, אין מנוס לדעתי, מלקבוע את יום הרכישה (ואת שווי הרכישה) במקרה דנן ליום 24.1.1961 שהוא יום פטירת המנוח עבד אל חמיד חסונא.
 
דעת הרוב: כב' השופט י. בן שלמה – יו"ר, דן מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר:
נטל ההוכחה בדיני מיסוי מקרקעין חל כעקרון על העוררים.
על העוררים היה להוכיח, כי בוצעה הפקעה על פי חוק, כיוון שלא קיימת הפקעה שלא על פי חוק.
♦ קשה לקבל את עמדת העוררים לפיה ההסכם משנת 1987 מהווה המשך להסכם הקודם משנת 1954. שכן, כעולה מההסכם עצמו, הוא מבטא הסכמה רצונית של הצדדים לו לערוך את חילוף המקרקעין ואף מודגש בו מפורשות, כי העוררים וחליפיהם הינם בעלי הזכויות הנמסרות.
גם אם הסכם החליפין נערך תחת איום בהפקעה, ואף אם הוא נערך בידיעת הצדדים, כי אם הוא לא יצלח, תופקע הקרקע, אין בכך כדי להפוך את העסקה לפטורה לפי סעיף 64 לחוק.
♦ לכאורה, הסכם החליפין אינו הסכם המסדיר קבלת פיצוי בגין הפקעה, אלא לכל היותר, הסכם שנערך במועד בו היה ידוע, כי הרשות מתכננת להפקיע את המקרקעין וזאת מכח פרסום הודעה על כוונה להפקיע לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
♦ הליך ההפקעה מושלם רק לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 19 לפקודה הנ"ל, דבר אשר לא אירע בענייננו קודם לחתימה על הסכם החליפין.יש לקבוע בענייננו את יום ושווי הרכישה למועד חתימתו של ההסכם משנת 1987.
 
התוצאה:
♦ הערעור נדחה (ברוב דעות)
ניתן ביום: 21.7.2010
ב"כ המערערת: עוה"ד ר. טורקלטאוב ועוה"ד ת. דיין
ב"כ המשיב: לא צויין