רוכש שנטל על עצמו תשלום מס שבח אינו רשאי לערור על שומת המס

♦ עובדות: גשמי ברכה,  וחברת ה.ש.י.ג  (1995) יזום פרויקטים בע"מ (להלן: "הרוכש") רכשו מאת מאירה רוטשילד {להלן: "המוכרת"), זכויות במקרקעין בראשון לציון. בהסכם נטל על עצמו הרוכש לשאת בתשלומי מס שבח ומס מכירה החלים על פי דין על המוכרת; נמסרה למשיב הצהרה על גבי טופס 7002, והמשיב קבע את השומה; המוכרת והרוכש, באמצעות עו"ד שלמון אברהם, הגישו ערר  המתייחס לשומות מס שבח, מס מכירה ומס רכישה; נסיבות המקרה הובילו לכך, שבין המוכרת לבין הרוכש התגלעו מחלוקות, וב"כ הרוכש התפטר מייצוג המוכרת לענין הערר למס שבח. לאחר מכן מונה כונס נכסים לרוכש. הכונס פנה לב"כ הרוכש ובנסותו למכור את הנכס לצד ג', ביקש מב"כ הרוכש, כי יגיש ערר על שומת מס השבח; עו"ד שלמון, כמייצגו של הכונס, הגיש את הבקשה והערר שנלווה אליה ובו השיג על החלטת המשיב בהשגה שהתייחסה למס שבח, מס מכירה ומס רכישה.

 

♦ לטענת המשיב, הרוכשת, אינה זכאית לערור על חיובים המוטלים עפ"י דין על המוכרת.

              

♦ רוכש אינו מוסמך לערור על חיובים המוטלים על פי דין על המוכר. בפסק דין חלקי,  בעמ"ש 280/99; 366/99 בעניין אהובה וינברג ואח' נ' מנהל מס שבח מחוז ת"א, מיסים טו/4 (8/01) ה-41,     ה-340. נפסק: "ועדת ערר לא תמהר לסטות מהחלטה קודמת, אך תעשה כן בזהירות משיקולים ענייניים מובהקים.

 

♦ בעניין לונטל נאמר: "החיוב במס שבח הוטל על המוכרת והיא היחידה שהיתה יכולה להגיש ערר על הקביעה האמורה, לפני ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין. זכות הערר על חיוב במס, עומדת אך ורק למי שחוייב בתשלום המס.

 

♦ בעניין סגל נאמר: "אין מניעה כי במסגרת עסקת מכר, יטול על עצמו קונה מקרקעין לשלם את מס השבח, שלפי סעיף 15 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג – 1963 ...חל על המוכר. התחייבות כזו מחייבת את הצדדים  לעסקה בינם לבין עצמם, בעוד שהחבות על פי החוק נשארת על מי שהחוק הטיל עליו את חובת התשלום."

♦ זאת ועוד, מלשון הכתוב בסעיף 15 ברור, כי חובת תשלום מס השבח הוטלה על המוכר. לשון הסעיף ברורה, ואין לקרוא בסעיף מה שאין בו.  זאת ועוד, כוונת המחוקק ליצור זיקה וקשר ישיר בין המוכר, החייב בתשלום מס השבח, לבין המנהל, והדבר עולה גם מן האמור בסעיפים 86, 87(א), ו-88 לחוק. למקרא הסעיפים הנ"ל, לאור האמור בסעיף 15 הנ"ל, לא יכול להיות ספק, כי לעניין מס השבח, כוונת הדיבור "הרואה עצמו מקופח בהודעת שומה"  בסעיף 87(א) לחוק,  היא למוכר החייב בתשלום מס זה ולשומה שהוצאה לו,  ורק הוא רשאי להשיג על הודעת השומה. הוא הדין לעניין זכותו של "הרואה עצמו מקופח בהחלטת המנהל"  לערור על ההחלטה לפני ועדת הערר  על-פי סעיף 88 לחוק.

אין להסיק מסעיף 17 (ד) לחוק את המסקנה, כאילו בא להקנות לקונה שהתחייב כלפי המוכר לשלם את מס השבח החל על העסקה, מעמד עצמאי כלפי המשיב, כמי שנכנס לנעליו של המוכר. סעיף 17 (ד) דן באופן חישוב מס השבח בסיטואציה המיוחדת אשר נוצרה בפרקטיקה במישור החוזי, ואין להסיק מהסעיף הנ"ל מסקנה, כאילו בא להעניק לקונה מעמד בהשגה לעניין הודעת השומה שהוצאה למוכר כדין, או בערר על החלטת המנהל.

 

♦ הפתרון לסוגיה זו , מעיר יו"ר הועדה, הוא להבטיח במישור החוזי, כי בידי פרקליט הקונה יהא ייפוי כוח מתאים לייצג את המוכר בסוגיית שומת מס השבח, ובכלל זה  הליך ההשגה והערר.

 

♦ הערר נדחה.