רשות המסים אינה יכולה לערוך "מסע דיג" במסמכי הנישום

♦ לאחר הגשת הודעת הערר ותשובת המשיב, הסכימו הצדדים להעביר מסמכים לעיון וליתן תשובות לשאלונים. נערך קדם משפט ובו הודיע בא כוח המשיב על הסכמה דיונית למתן ארכה לגילוי המסמכים. עם זאת, הודגש, כי העוררת חולקת על חלק מדרישות המשיב ועל כן נקבע, כי המשיב יוכל להגיש בקשה מתאימה לגילוי מסמכים לאחר קבלת התשובות.

♦ המשיב שלח באמצעות בא כוחו, מכתב דרישה לעוררת המתייחסת לכ-20 סוגי מסמכים שונים. חלק מהמסמכים שהתבקשו נוגעים לעוררת עצמה. בין היתר התבקשו מסמכי ההתאגדות של העוררת, דו"חותיה הכספיים, פרוטוקול של הדירקטוריון, מסמכים על נטילת הלוואה לרכישת המניות, מסמכים על השימוש שנעשה בתמורה שהתקבלה בעסקה נשוא הערר, הסכמי העסקת המנהל ועוד. חלק מהמסמכים נוגעים לחברת האם הרשומה בגיברלטר, חלק נוגעים למר זבלדוביץ' באופן אישי וחלק נוגעים בנאמנות הזרה.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה – ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בפני כב' הש' ר.סוקול; רו"ח ג.יחזקאלי-גולן; רו"ח ש.פסטנברג:

♦ בעבר קבעו בתי המשפט, כי זכותו של נישום לעיין בחומר שעמד בפני הרשות המנהלית, לרבות רשות המס, בטרם מתן החלטתה, קמה רק בעת הגשת ערעור המס (ע"א 428/82 נאצר אל-דין נ' מנהל מס ערך מוסף). הלכה זו שונתה ברע"א 291/99 הנ"ל (עניין ד.נ.ד), שבו נקבע, כי זכותו של הנישום קמה כבר בשלב ההשגה (כפוף לטענות בעניין חיסיון). ממילא נקבע גם, כי זכות הנישום לעיין במסמכי הרשות עומדת לו גם בשלב הערעור, וכי הוראת תקנה 10 לתקנות סדרי הדין אינה שוללת את זכות העיון. שאלה נפרדת נוגעת לזכות העיון במסמכי הנישום. שילוב של חובת ההצהרה בליווי סמכות הרשות לדרוש מסמכים ומידע, נועד אפשר לרשות המנהלית לבסס החלטה על כל המידע הרלבנטי להחלטתה. ככל שהרשות לא נענתה לדרישותיה לקבל מסמכים ומידע, עומדות לה סמכויות עזר כגון סמכות חקירה וחיפוש (סעיף 95 לחוק). ניתן היה לחשוב שבכך מתמצות זכויותיה של רשות המס לקבלת מידע ומסמכים מהנישום, וכי אין מקום לחייב את הנישום המגיש ערעור על ההחלטה לחשוף מסמכים ומידע נוספים. כל המסמכים והמידע צפוי שיהיו בידי הרשות בטרם מתן החלטתה וביסוסה בדיעבד על מידע ומסמכים שלא עמדו בפניה, חותרת תחת חובתה ליתן החלטה על בסיס חומר ומידע שבפניה. קשה להניח מצב שבו הרשות תיתן החלטה בלא שעמדה בפניה תשתית ראייתית מספקת ורק לאחר הגשת הליך הערעור היא תבקש לבסס את החלטתה על ראיות ומסמכים חדשים אותם הינה דורשת מהנישום (על חובת הרשות לבסס החלטותיה על תשתית ראייתית. למרות האמור, אין לשלול את האפשרות ליתן צווים לגילוי ועיון במסמכים ואף למתן תשובות לשאלות לבקשת רשויות המס במסגרת ערעורי מס.

♦ הצדדים הסכימו, כי יינתן צו לגילוי ועיון ולא ביקשו להגבילו. עם זאת, אין פירושו, כי המשיב זכאי לעיין בכל מסמך שיחפוץ. עקרון העל בהליכי גילוי ועיון במסמכים הוא עיקרון "הרלבנטיות". דרישת המשיב מתייחסת לקבוצות שונות של מסמכים, חלקם מסמכים הנוגעים לעסקיה ולפעילותה של העוררת, חלקם נוגעים לחברת האם, חלקם לנאמנות וחלקם למר זבלדוביץ'. דומה שבכל הנוגע למסמכי חברת האם, מסמכי הנאמנות ומסמכיו של מר זבלדוביץ', אין כל מקום למתן צו. כל אלו אינם בעלי דין ואין להטיל על העוררת לחשוף מסמכים של מי שאינו בעל דין. יתרה מזו, מסמכים הנוגעים לכל אלו, אינם מסמכים שבשליטת העוררת.

♦ ביהמ"ש קבע, כי ככל שהמשיב סבור, כי העוררת הינה רק "חברת צינור", וכי בפועל בעלי הזכויות היו אחרים, יש להניח, כי בטרם החליט לדחות את טענות העוררת, עמדה בפניו תשתית ראייתית מספקת. אין להפוך את הליך הגילוי והעיון במסגרת הערעור למסע דיג למציאת ראיות שהיו אמורות להיות חלק מהתשתית העובדתית על פיה דחה המשיב את הצהרת העוררת. מאידך, זכאי המשיב לעיון באותם מסמכים של העוררת שהינם רלבנטיים לבחינת מעמדה עפ"י האמנה ועמידתה בתנאי האמנה לגבי שאר המסמכים – הבקשה נדחית.

התוצאה:

♦ הבקשה התקבלה חלקית.

ניתנה ביום 1.10.13.

ב"כ העוררת: עו"ד ד"ר מ.דרוקר ואח'.

ב"כ המשיב: עו"ד ע.רזניק מפרק' מחוז חיפה.