שינוי הגדרת גיל פרישה – מועד תחולה

♦ המחלוקת המתעוררת בתיק זה, נוגעת למועד תחולתם של תיקונים 135 (תיקון לפקודת מס הכנסה על-פי חוק גיל הפרישה) ו- 136 (שעניינו, בין היתר, תיקון בנוגע לקצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום 1/1/04 על-פי חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004), שהוכנסו על ידי המחוקק, והנוגעים לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה), ואשר שינו את ההגדרה של "גיל הפרישה".  
♦ לפני התיקון, עמד הפטור על 35% מ"קיצבה מזכה", כאשר הסכום מתעדכן כחלק מן הקיצבה המזכה, למי שפרש פרישה מוקדמת על-פי מספר שנות עבודה.  לאור התיקון הנ"ל שונה גיל הפרישה, באופן שגיל הפרישה נדחה ובוטלה האפשרות של פרישה מוקדמת על-פי שנות עבודה. נכון למועד פרישתם וטרם התקבלו תיקוני החקיקה היה זכאי כל אחד מהמערערים לפטור ממס בגין 35% מקצבה מזכה.
♦ המערערים פרשו מעבודתם בסוף שנת 1996 ובהגיעם לגיל 50 בקירוב. עם כניסת תיקוני החקיקה לתוקף, קבע המשיב כי יש להחיל את תיקוני החקיקה שבפקודה על כל אחד מן המערערים ולשלול את הפטור ממס שניתן להם בגין קצבה מזכה, וזאת מאחר שלעמדתו, לאור התיקונים האמורים ואופן תחולתם, שעה שהחוקים לאחר תיקוניהם אינם מכירים עוד בפרישה מוקדמת, אין המערערים עוד בגדר מי שהגיע לגיל הפרישה ויש להוציאם ממעגל "הפורשים".  
♦ התוצאה מן האמור, שלעמדת המשיב, אין המערערים זכאים עוד לפטור ממס בגין 35% מקצבה מזכה, כפי שהיו זכאים לה טרם תיקוני החקיקה, וזאת החל מיום 1/4/04, מועד התחילה לפי חוק גיל הפרישה.  המחלוקת בין הצדדים - מועד תחולתו של התיקון לסעיף 9א לפקודה, שביטל את החלופה של פרישה מוקדמת על-פי שנות עבודה לצורך פטור ממס.
♦ לעמדת המערערים התיקון האמור, לפיו אין עוד פרישה על-פי שנות עבודה, כך שעובד במעמדם של המערערים אינו מושווה עוד ל"פורש על-פי גיל", חל על מי שפרש החל מ- 1 בינואר 2004, מועד יום התחילה של חוק מדיניות כלכלית. באופן זה, משפרשו המערערים בטרם נכנסו תיקוני החקיקה לתוקף, יש לראותם כממשיכים להיות זכאים לפטור על 35% מהקצבה המזכה.


ביהמ"ש המחוזי בחיפה כב' הש' ס' נשיאה ש. וסרקרוג:


♦ עמדת המשיב מביאה למעשה לכך שרק משיגיעו המערערים ל"גיל הפרישה" על-פי חוק גיל הפרישה לאחר התיקון (גיל 67 לגבר), "יחזרו" למעגל הנמנים על פרישה על-פי גיל, ורק אז אותו תשלום חודשי יחזור וייחשב כ"קצבה מזכה", לצורך פטור ממס לגבי 35% ממנו. המשמעות המשפטית-מעשית המיידית של גישה זו היא, שבין התקופה של 1/4/2004 ועד למועד הגיע כול אחד מן המערערים ל"גיל הפרישה" לפי חוק הפרישה, קיים חלל משפטי והם למעשה "חסרי מעמד".
אין להתיר יצירת חלל במשפט המביא ככלל לתוהו ובוהו. הסדר משפטי אינו יכול כך סתם להיעלם לפתע שעה שהסדר חלופי אינו בא, ובכל מקרה אין הסדר חדש יכול לשלול קיומו של מעמד, אשר על-פי מהותו הוא בבחינת "מעמד אל-חזור".
♦ בנושא זה, ובמיוחד ככול שהמחלוקת נוגעת לתחום דיני המס, יש להדגיש, כי קיים הבדל מהותי מבחינה עקרונית ומעשית, בין ביטול סטאטוס, שהוקנה מכוח הדין הכללי ובדיני המס, בכלל זה – זכות מוקנית שהושלמה (פרישה לגמלאות) במיוחד משמדובר במעמד אל חזור – לבין סמכות של רשויות המס לשנות את שיעורי המס ושיעורי הפטור (העלאת שיעור המס / הפחתת שיעור הפטור).
♦ ככול שמדובר בביטול הסטאטוס של אדם שרכש כדין, תיקון החקיקה אינו יכול לחול באופן רטרואקטיבי. לא כן בנוגע לתיקון שיעורי המס. אילו נעשה התיקון על דרך של הפחתת שיעורי המס על "קצבה מזכה" מבלי לטעון לביטול מעמדם של המערערים כ"פורשים לפי גיל" תוך שמירה על עקרונות המשפט המינהלי ודיני המס, יתכן כי ניתן היה לאשר את עמדת המשיב.
♦ במקרה דנן, אין מדובר בשינוי מותר של שיעור המס או ביטול הפטור, אלא בביטול מעמדם – מעמד שנרכש כדין. פגיעה בזכות מוקנית כזו –אין להתיר.
♦ המסקנה מן האמור היא, כי שינוי "גיל הפרישה" לפי תיקון חוק הפרישה, בהקשר לפטור ממס, אינו ישים לגבי המערערים, ואין להחילו על מי שפרש כדין קודם לתיקוני החקיקה.
תוצאה:
♦ הערעור התקבל.
ניתן ביום 4.6.08
ב"כ המערערים: עו"ד ח.פריד.
ב"כ המשיב: עו"ד ר.ליפשיץ.