תשלומי איזון- מי נושא בנטל המס ?

♦ יצחק אפק, אהרון כהן ושמואל כהן היו שותפים, בשותפות שפורקה. בהסכם הפירוק נקבע כי השותפות תחולק לשני עסקים נפרדים, שינוהלו במסגרת שתי חברות אשר מנייותיהם יחולקו באופן שווה. נקבע כי באין אפשרות לחלוקה בעין יבוצעו "תשלומי איזון" ובמידה ולא תהיה הסכמה לגבי היקפם ייפנו הצדדים לבורר. ואכן, הצדדים לא הגיעו להסכמה ובעקבות פסק בוררות, שאושר לאחר התדיינות בבימ"ש, נקבע, כי על אפק (מנהלה של המערערת) תשלומי איזון. בפשרה שהושגה לבסוף במסגרת הוצל"פ, ביקשה המערערת לראות בתשלומי האיזון וההוצאות המשפטיות כהוצאות לרכישת מלאי ומוניטין. המשיב, ביקש לסווגם כתשלום לאפק כמשיכת שכר בידי אפק. המשיב התיר למערערת לנכות מן ההכנסה החייבת לצורכי מס את מלוא הסכום . אולם, חייבהּ במס שהיה עליה לנכות במקור (בגילום) בגין משיכת השכר. על כך ערערה המערערת בפני ביהמ"ש המחוזי. אשר הכריע בפס"ד חלקי לטובת המשיב (נימוקיו נשענו על 1. זהות הצדדים להסכם הפירוק, 2. זהות הצדדים בהליך הבוררות    3. האמור בפסק הבוררות 4. הדו"חות הכספיים של המערערת: ביהמ"ש ציין כי עיון בדו"חות ו המערערת מלמד כי היא עצמה לא ראתה, לאורך השנים, בדמי האיזון התחייבות שלה) משכך, קבע ביהמ"ש כי המשיב פעל כראוי כאשר ביקש למסות את המערערת.
♦ לטענת המערערת, ההתמקדות בזהות הצדדים להסכם פירוק השותפות או בזהות הצדדים בהליך הבוררות היא פורמאלית, ואינה נותנת ביטוי למהות תשלומי האיזון.
לטענת המערערת: בפסק הבוררות נאמר כי תשלומי האיזון יבוצעו "לכאורה – על פי לשון ההסכם – בין הצדדים באופן אישי, ואולם למעשה מתבקשים תשלומי איזון בין החברות שנכנסו לנעלי השותפות"; ועוד נאמר בפסק, בין היתר, ש"ביצוע פסק הבוררות למעשה, יעשה במסגרת העסקים החדשים, כלומר, באמצעות החברות".
♦ לטענת המערערת, אף אם הדו"חות הכספיים שלה לוקים בחסר בכל הנוגע לדיווח על תשלומי האיזון, אין לזקוף זאת לחובתה. יש לתת את הדעת לכך שכל ההוצאות המשפטיות שהוצאו במסגרת ההליכים שעסקו בתשלומי האיזון, ובכלל זה אף הוצאות הבוררות עצמה, שולמו על ידה ונרשמו "בזמן אמת" כהוצאה. כ"כ, מדגישה המערערת כי הקבלות והחשבוניות שהונפקו ע"י הבורר, בגין עלות הבוררות, נרשמו ע"ש המערערת. בכך, יש להעיד שהעניין שנדון בפני הבורר לא היה עניין אישי שבין אפק ואהרון כהן.
♦ לטענת המערערת, לחלופין, במידה ואפק הוא שחב בתשלומי האיזון, יש לראותו כמי שחב בהם לטובת המערערת, שכן היא זו שקיבלה את הנכסים וההתחייבויות ויש לראות בתשלום דמי האיזון וההוצאות המשפטיות ע"י המערערת, ככיסוי של החוב לאפק שאינו מהווה פעולה החייבת במס. כ"כ אף אם ייקבע שיש לסווג את תשלומי האיזון ואת ההוצאות המשפטיות כסכומים שהוצאו עבור אפק, יש להפחית סכומים שהעניק כהלוואת בעלים למערערת.
♦ לטענת המשיב, המשיב, מצידו, נסמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי האמור לעיל ומציין כי אפק העביר למערערת וממנה, לאורך השנים, כספים רבים, כאילו הייתה "קופה פרטית" שלו, וזאת תוך התעלמות מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת. כך – לטענת המשיב – היה גם בענייננו. לחלופין, אם ייקבע שמדובר בהוצאות של המערערת דווקא, כי אז מדובר בהוצאות הוניות (ולא הוצאה פירותית המותרת בניכוי).
 
ביהמ"ש העליון - כב' השופטים- המשנה לנשיאה א' ריבלין (נשיא בדימוס) וכב' השופט ס' ג'ובראן וכב' השופט נ' הנדל:
 
♦ ביהמ"ש העליון סובר כדעת ביהמ"ש קמא ומציין כי לשון פסק הבוררות תואמת את גרסת המשיב, לפיה החבות היא של אפק וכהן, אף אם מי שנדרש לשלם את החיובים בפועל הן החברות.בנוסף, אפק וכהן ניהלו, באופן אישי, את הליך הבוררות ומנויים כצדדיו והם שניהלו את ההליכים המשפטיים בעקבותיו . פסק הבוררות אינו עומד לבדו, המסמך אשר כונן את מערכת היחסים בה עסקינן הוא הסכם פירוק השותפות, בו המערערת אינה מוזכרת. כ"כ בהסכם הפשרה שהושג לקראת ביצוע התשלום בפועל, מצוין במפורש כי אפק הוא שיישא באופן אישי בתשלום. על הסכם הפשרה חתמה, המערערת. משכך, קשה לקבל כיום מפיה טענה אחרת. לעניין המהות הכלכלית של תשלומי האיזון - משמעות של תשלומי האיזון: יצירת שוויון בין השותפים לשעבר. בין שתי החברות אין כל קשר משפטי, עסקי או אחר ולכן אין כל הצדקה ליצור איזון בין שתי החברות. הנכסים וההתחייבויות שהגיעו למערערת לא הגיעו אליה מן החברה האחרת – אלא מן השותפות; והן לא הגיעו אליה מתוקף זכותה היא, כי אם מתוקף זכותו של אפק כשותף בשותפות. תשלומי האיזון וההוצאות המשפטיות ששולמו ע"י המערערת – שולמו עבור אפק. על כן, בצדק ביקש המשיב לחייב המערערת במס שהיה עליה לנכות במקור בגין ההכנסה שנתהוותה לאפק בשל תשלומים אלה
 
תוצאה:
הערעור נדחה והמערערת חויבה בתשלום הוצאות המשיב בסך 50,000 ₪.
 
ניתן ביום: 14.04.11
ב"כ המערערת: עו"ד אבי גרא
ב"כ המשיב: ניתן עמנואל לינדר