העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום א' 24.11.2024

תסדיר: 2024-11-24

חובות הדיווח על עו"ד, רו"ח ויועצי מס מתקרבות !

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
600
תאריך: 
23/11/2011
מחבר: 

אורי גולדמן, עו"ד

אורי גולדמן, עו"ד

עו"ד אורי גולדמן (שותף - מנהל), בעל השכלה של יועץ מס, מתמחה במיסים (אזרחי ופלילי),באיסור הלבנת הון ועבירות צווארון לבן,
כחלק מנושא זה מתמחה בתת נישה של ייצוג נותני שירותי מטבע (צ'יינגי'ם), חובות דיווח של נותני שירות עסקי, בנושא הימורים באינטרנט,
ועדות עיצומים ועוד. בעל ניסיון ביצוג בתיקי חילוט מורכבים, כולל חילוט זמני, שיחרור תפוסים, ליווי תיקים רחבי היקף המתבצעים במסגרת צח"מ ועוד.

חובות הדיווח על עו"ד, רו"ח ויועצי מס מתקרבות !

ראשית, כרקע, נציין בקצרה, כי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס- 2000 (להלן: "החוק") קובע, כי הלבנת הון היא עשיית פעולה ברכוש, לעתים באמצעות המערכת הפיננסית, במטרה להטמיע "רכוש אסור", שמקורו בפעילות עבריינית בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים, תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש (רשימת "עבירות המקור" מפורטת בחוק).

שיטות הלבנת ההון הן רבות ומגוונות, אך המכנה המשותף של רובן הוא ניצול היעילות, המחשוב והגלובליזציה של המערכות הפיננסיות העולמיות לתהליך מובנה של שימוש במערכות אלה, לשם הפקדת כספים והעברתם ממקום למקום תוך הסוואת זהותם של בעלי הזכויות בהם ומקורם של הכספים.

 
על אף שהרשות לאיסור הלבנת הון רואה את החוק כמקשה אחת, בגדול נחלק החוק לשני חלקים:
א. החלק ה"קשה" של עבירות הלבנת הון (סע' 3(א) לחוק) - המזוהה יותר עם אירגוני פשע, עברייני סמים, סוחרי אדם, שוחד וכו' במטרה "להלבין" כספים בלתי לגיטימיים ("רכוש אסור") במערכת הכספים הלגיטימית.
ב. החלק ה"טכני"- "עבירות דיווח" (סע' 3(ב) לחוק)- של דיווח על כספים במטרה שיהיה מעקב אחרי תנועת כספים בארץ ובעולם. חשוב להדגיש, כי בחלק זה, אין הכוונה ל"רכוש אסור" דווקא, אלא לכל רכוש שמוטלת על גופים שונים חובה לדווח עליו.
 
דרך אגב יצויין, כי בשלב זה הענישה "בחוק היבש" בגין שני החלקים היא זהה – 10 שנות מאסר (!), אך נדונה בכנסת הצעת חוק (תיקון 7) שאמורה להפחית את הענישה במקרה של "עבירות דיווח" ל- 5-7 שנים (בהתאם לנסיבות). 
 
במאמר זה נתמקד בחלק ה"טכני".
 
עד כה חובות הדיווח היו חלות בעיקר על בנקים, נותני שירותי מטבע (צ''ינג'ים), חברות ביטוח, ברוקרים וכו', אלא שאם הכל יתנהל על פי תכנון הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, בימים הקרובים, תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק איסור הלבנת הון (נותן שירות עסקי) התשע"א-2011 (להלן:"הצעת החוק").
 
על מנת להמחיש כמה אנו קרובים להחלת חובות הדיווח, נציין, כי טיוטת הצעת החוק אושרה ביום 20.11.2011 בועדת שרים לענייניי חקיקה ובימים הקרובים עתידה לעלות לקריאה ראשונה במליאה.
 
הצעת החוק טרם פורסמה, אך ככל הנראה היא תהיה זהה (או דומה מאד) לתזכיר הצעת חוק שהפיץ משרד המשפטים לאחרונה. ההצעה, לכאורה, נובעת מהלחץ העולמי של אירגונים כגון ארגוןMoneyval, אליו הצטרפה ישראל בשנת 2006 ונושא זה הוא נושא מרכזי ומכריע בביקורת הארגון על מדינת ישראל, בה קיבלה מדינת ישראל ציון נכשל (Non Compliant), דבר שעלול גם לגרום ללחץ מצד ה- OECD וארגונים נוספים.
 
בהצעת החוק מוצע לתקן את החוק, ולהטיל חובות דיוח, זיהוי, אימות, ושמירת מסמכים על נותני שירות עסקי, ובניהם עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מתווכים וכן מי שעיסוקו במתן שירותי נאמנות (להלן: "נותני שירות עסקי"). חובות הדיווח יתייחסו לחשד שיהיה לנותני שירות עסקי נגד לקוחו, בגין פעולות מסויימות בעלות אופי פיננסי. כמו כן מוצע לקבוע איסור על נותני שירות עסקי, לקבל סכום במזומן שהוא מעל 50,000 ₪.
 
הפעילות בעל האופי הפיננסי אליה מתייחסת הצעת החוק, הינה בגין חשד שעולה לנותן השירות העסקי במהלך מתן שירות באחת הפעולות הבאות, שהוא מבצע או מכין לביצוע עבור לקוחו:
(א) קנייה ומכירה של נכסי דלא ניידי או של עסקים.
(ב) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך או נכסים אחרים, לרבות ניהול חשבונות של לקוח במוסד פיננסי.
(ג) גיוס כספים לצורך הקמה או ניהול של חברות.
(ד) הקמה או ניהול של תאגידים.
כמו, כן החוק יחול על מי שעיסוקו במתן שירותי נאמנות (כמשמעותה בחוק הנאמנות, תשל"ט-1979) לאחר, אף אם אין זה עיסוקו היחיד, בתנאים המפורטים בהצעת החוק.
 
מעצם טיבה של הפעילות האמורה, לכאורה מי ש"יסבול" ממנה בעיקר הם עורכי הדין ורק לאחר מכן רוה"ח, יועצי מס ושאר נותני השירות העסקי.
 
כחלק מדברי ההסבר להצעת החוק, מצויין, כי הרקע להצעת החוק הינו העובדה שבשנים האחרונות זיהו ארגונים בינלאומיים מעורבות הולכת וגוברת של נותני שירותים כאמור בפעילות הלבנת הון. ועבריינים פונים לשיטות מתוחכמות יותר להלבנת כספים, ולשם כך, בין השאר, הם נעזרים באנשי מקצוע, הנותנים שירות מקצועי כאמור. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, התגלו מקרים רבים בהם נעשה שימוש במגזרים אלה על ידי מלביני הון, אשר מנצלים לרעה את המאפיינים והמומחיות של בעלי מקצוע אלה. כולל לצורך "השגת מראית עין של מכובדות".
 
הרציונל העומד מאחורי הדרישה להכללת נותני שירות עסקי במסגרת חובות לפי החוק הוא תפיסת נותני השירותים העסקיים כ"שומרי סף", דהיינו מי שיכולים למנוע את ביצוע העבירות על ידי הלקוחות טרם ביצוען, וכן נוכח אפשרות לשימוש לרעה ב"נותני שירות עסקי" על ידי גורמים עברייניים שמשתמשים בשירותיהם, לצורך הלבנת הון או מימון טרור, בין היתר, באמצעות הסוואת מי שעומד בפועל מאחורי פעולות שונות, תחת מעטה של "מכובדות". 
 
על אף שלכאורה חלק מהפעולות המנויות לעיל פחות רלבנטיות לחלק מנותני השירות העסקי, קיימת נטיה של הרשויות ובתי המשפט לנסות ולהרחיב את תחולת החוק ולפרש אותו בפרשנות רחבה. כך למשל עולות שאלות פרשנות, כגון: מהו ה"חשד" שצריך להיות לנותן השירות העסקי ? עד כמה צריך היה לחקור את הלקוח ? מה הכוונה "ניהול נכסים אחרים" עבור הלקוח ? מה המשמעות של "ניהול תאגידים"? האם עצה לחיסכון מס / תכנון מס נחשבת "הכנה לביצוע" עבור לקוח ? מה הכוונה במילים "ניהול חשבונות", "ניהול כספים" ? וכו'.
שאלות הפרשנות הללו ועוד שאלות רבות ייבחנו אם וכאשר לאחר תיקון החוק עם הזמן על "מקרי מבחן" במקרים שאותם תבחר המדינה לבחון בהליך משפטי.
 
חובות החיסיון והסודיות
 
הצעת החוק קובעת, כי נותן שירות עסקי לא יהיה חייב בדיווח על מידע שחל עליו חיסיון או "חובת סודיות על פי דין".
 
נסקור בקצרה את חובות החיסיון והסודיות של נותני שירות עסקי השונים:
 
עורכי דין-
עורכי הדין הינם היחידים מבין נותני שירות עסקי שיש להם חובת חיסיון כלפי לקוחם. חיסיון זה הוא לב ליבו של מקצוע עריכת הדין והוא חל בצורה גורפת על כל מידע שמוחלף בין עורך דין ללקוח (אלא במקרים קיצוניים שבו עוה"ד הינו שותף לעבירה או שומע מלקוחו על עבירה עתידית).
חיסיון זה, הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות, הינו אחת הסיבות העיקריות להתנגדות לשכת עורכי הדין לתחולת חובות הדיווח עליהם. התנגדות זו נובעת גם עקב הנטיה של המדינה ובתי המשפט להרחיב את תחולת החוק ולנסות לצמצם את "מטריית החיסיון" של עורכי הדין כדי להוציא פעולות שונות ממסגרת החיסיון, כך שלכאורה עליהן כן תחול חובת דיווח.
לצערנו, הניסיון מלמד, כי כל סדק שנפער בחומת החיסיון עלול להביא לקריסתה – ועל כן ההתנגדות הינה חד משמעית.
בנוסף, חלה על עורכי הדין גם חובת סודיות  בהתאם לסע' 90 לחוק לשכת עורכי הדין, אך כשמדובר בעורך דין, חובה זו היא פחות רלבנטית.
 
רואי חשבון-
חובת הסודיות נקבעו הן בסעיף 5(א) לכללי ההתנהגות המקצועית של לשכת רואי חשבון, בגין שירות שניתן ללקוח ויש לו קשר ענייני לשירות המקצועי הניתן לאותו לקוח. וכמו כן בתקנה 1א.(3) תקנות רואי חשבון (התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשכ"ה- 1965.
 
יועצי מס-
החוק יחול על "יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, דהיינו מי שרשום בפנקס יועצי המס המייצגים ויש לו רישיון בר-תוקף.
יועצי המס חבים חובת סודיות בהתאם לסעיף 15 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005. כך שבפועל כל עוד חלה חובת הסודיות על יועץ המס, לא קיימת עליו חובת מסירת ידיעות לפי הצעת החוק.
 
מתי לא תחול חובת דיווח ?
 
ראשית, כאשר נותן השירות העסקי אינו חושד בלקוחו (ו"חשד" הוא עניין לפרשנות).
שנית, על מידע שחל עליו חיסיון או חובת סודיות על פי דין.
בנוסף, לא תחול חובת דיווח על מידע שהובא לידיעת נותן השירות העסקי במהלך בירור שקדם למתן השירות ובסופו של דבר השירות לא ניתן, וכן בהתייחס לפעולה של מתן שירות למשרד ממשלתי או נעשתה במסגרת עבודה במשרד ממשלתי, או פעולה על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות בדרך של כינוס נכסים, פירוק חברות וכו'.
 
טרם נקבע מיהו הגוף שאמור יהיה לאכוף את החוק על נותני השירות העסקי, ועדיין לא ברור האם יהיה זה גוף חיצוני מטעם המדינה או גוף פנימי בתוך הלשכות השונות (לשכת עוה"ד, לשכת רו"ח וכו').
 
הדרך שבה יחוייבו נותני השירות העסקי לדווח, תיקבע בהמשך בצו, בדומה לצווים החלים על גופים פיננסיים.
 
בנוסף עדיין לא ברור האם הענישה תהיה בדרך של "עיצום כספי" (סוג של קנס/כופר) או בדרך של הליך פלילי, או שהטלת עיצום כספי תמנע הליך פלילי מקביל.
 
דברים אלה ואחרים יוחלטו רק לאחר שהחוק יעבור ואנו מניחים שצפויה לו עוד דרך קשה עד שיעבור את המחוקק ולאחר מכן את בתי המשפט.

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.