קיזוז חשבוניות פיקטיביות בענף המתכות בעקבות "פרשת גלאם"

♦ המערער רשום במע"מ כעוסק במסחר במתכות. בתקופה הרלבנטית הועסק המערער כשכיר בחברת נ.מ.א. מתכות בע"מ, חברה בשליטתו ובניהולו של מר מועין נעימה. המערער טוען, כי במקביל לעבודתו כשכיר בחברת נ.מ.א. הוא עסק גם באופן אישי בסחר במתכות. את המתכות נהג לרכוש מפנחס גלאם ז"ל ובנו ניסים גלאם באופן אישי. בשלב מאוחר יותר, החלו הנ"ל לפעול באמצעות חברה. בתקופה הרלבנטית רכש את המתכות ממר ניסים גלאם, אשר פעל באמצעות חברת ג.נ.ה.ג.נ. מסחר כללי בע"מ. את המתכות מכר לחברת נ.מ.א וחלק קטן גם לסוחרי מתכות אחרים. במסגרת הליכי החקירה נחקרו גם עסקאותיו של המערער ונערכה ביקורת לספריו. בסיומה, הגיע המשיב למסקנה, כי המערער לא ביצע כל עסקאות עם ג.נ.ה.ג.נ., אלא שימש כאיש ביניים בין ניסים גלאם לבני משפחת נעימה ושתפקידו היה להסוות את הקשר ביניהם. בעקבות מסקנתו, כי המערער לא רכש את המתכות מג.נ.ה.ג.נ. קבע המשיב, כי המערער לא היה זכאי לנכות את התשומות. בהתאם, הוציא למערער שומת תשומות לתקופה שמיום 1.11.04 ועד 13.12.05. בשומה נדרש המערער לשלם סך של 10,087,988 ש"ח.

♦ המערער טען, כי ביצע את כל העסקאות נשוא השומה. לטענתו, הכיר את פנחס גלאם ז"ל וניסים גלאם עת פעלו כיחידים, לאחר מכן, באמצעות החברה ג.נ.ה.ג.נ., בטרם ביצוע עסקאות עם החברה, קיבל מסמכים המעידים על רישומה כעוסק ועל ניהול הספרים על ידה. בנסיבות אלו, טוען המערער, כי לא נפל כל פסול בניכוי מס התשומות בחשבוניות שהוצאו לו על ידי ג.נ.ה.ג.נ. בסיכומיו מוסיף המערער וטוען, כי הממצאים הכלולים בהכרעת הדין בתיק 8292/06 בעניינו של ניסים גלאם, משתיקים את המשיב מלכפור באמיתותן של העסקאות. עוד טוען הוא, כי המשיב מנוע מלטעון טיעונים סותרים בהליכים השונים. הואיל, ובתיק 8292/06 נטען, כי מר ניסים גלאם מכר מתכות למערער, די בכך כדי להכשיר את ניכוי מס התשומות. המערער מוסיף וטוען, כי חלק מהמסמכים שנתפסו לא הוצגו לעיונו ונעלמו מתיק החקירה. בשל כך, נמנע ממנו להמציא ראיות להוכחת ביצוע העסקאות.

♦ המשיב מנגד טען, כי אינו יודע בדיוק את טיב העסקאות שבוצעו בין ניסים גלאם, המערער ומועין נעימה. עם זאת, לדעתו, די בחומר הראיות כדי לקבוע, כי בין המערער לחברת ג.נ.ה.ג.נ. לא נקשרה כל עסקה. המשיב סבור גם, כי המערער לא הוכיח, כי פעל באופן סביר לוודא את אמיתות החשבוניות ואת זהות העוסק עמו התקשר, ועל כן, לא היה זכאי לנכות את מס התשומות בחשבוניות של ג.נ.ה.ג.נ.

בית המשפט המחוזי בחיפה - כב' הש' רון סוקול:

♦ ביהמ"ש קבע, כי לא הובאה שום ראיה המצביעה על זיקה כלשהי של חברת ג.נ.ה.ג.נ. לסחורה שנמכרה על פי הנטען למערער. אין שמץ ראיה, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ. רכשה בתקופה הרלבנטית את המתכות שנטען, כי  מכרה למערער. מתברר, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ. כלל לא היתה פעילה ולא הובאו ראיות על דו"חות שהגישה החברה בתקופה הרלבנטית. אין גם כל ראיה על הסכם בין המערער לג.נ.ה.ג.נ. או על הזמנת סחורה מג.נ.ה.ג.נ. המערער הבהיר, כי העסקאות נעשו בעל פה. אולם, צפוי היה, כי יימצא תיעוד כלשהו על הזמנת סחורה, מחירים וכו'.
המערער לא השכיל להציג ראיה על תשלומים כלשהם ששילם לג.נ.ה.ג.נ. לגרסת המערער הוא קיבל עבור הסחורה שיקים מחברת נ.מ.א. מתכות ואותם הסב לניסים גלאם או לחברה או שלעיתים פדה את השיקים במזומן ומסר את המזומנים לניסים גלאם. אין שום ראיה על הסבת שיקים כלשהם לג.נ.ה.ג.נ. ובבדיקה שערך המשיב בבנק דיסקונט התברר, כי כל השיקים נפדו במזומן. מדובר בהמחאות על סכומים גבוהים של מאות אלפי שקלים. לא סביר שהעברת מזומנים בסכומים כה גבוהים נעשתה ללא כל רישום.
המערער עצמו אישר, כי לא קיבל כל קבלה על התשלומים. לגרסה, כאילו ניסים גלאם חתום על ספחי חלק מהשיקים כראיה לאישור קבלת הכספים, לא הובאה כל ראיה. לגרסת המערער, כל הסחורה הועברה ישירות לחצרי חברת נ.מ.א. מתכות. המערער לא המציא ולו תעודת משלוח אחת על שמו. מכל אלו, מתחייבת המסקנה, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ. לא סחרה עם המערער בתקופה הרלבנטית. המערער לא הביא הסכמי רכישה, מסמכים על העברת תשלומים לג.נ.ה.ג.נ. או כל מסמך אחר המעיד כי ג.נ.ה.ג.נ. מכרה מתכות למערער. ניתן לקבוע, כי המערער נכשל בהוכחת זהות העוסק עמו ביצע את העסקאות ולא הוכיח, כי רכש תשומות כלשהן מג.נ.ה.ג.נ. די בכך, כדי לקבוע, כי ניכוי מס התשומות נעשה שלא כדין. למסקנה דומה ניתן להגיע, אם נבחן את זהות הצד האחר לעסקה, דהיינו את זהות רוכש התשומות. אין כל ראיה על הסכם כלשהו בין המערער לנ.מ.א. מתכות ו/או ראיות על קביעת מחירים, הזמנות, כמויות וכו'. לא סביר שאדם שעובד כשכיר ימכור למעבידו נכסים מבלי שהדבר מוסדר ביחסי העבודה ביניהם.

♦ לפיכך המערער לא שיכנע, כי חברת ג.נ.ה.ג.נ. היא זו שמכרה את המתכות נשוא החשבוניות שבמחלוקת ולא שיכנע, כי הוא באופן אישי רכש את המתכות. על כן, מתחייבת המסקנה, כי המערער לא היה רשאי לנכות את מס התשומות. המערער סבור, כי לא ניתן לשלול ממנו את הזכות לניכוי מבלי לבטל את חיובו במס העסקאות. על כך, ניתן להשיב, כי אין כל מניעה שעוסק ימכור מוצרים ויחויב בתשלום מס עסקאות מבלי שתהיה לו אפשרות לנכות את מס התשומות ששילם, שהרי תנאי לניכוי הוא, כי החשבונית הוצאה כדין. יתרה מזו, ככל שהמערער סבור, כי יש לשנות גם את חיוב העסקאות, הרי שעליו לנקוט בהליך נפרד ומתאים.

תוצאה:
♦ הערעור נדחה.

ניתן ביום 8.1.2013

ב"כ המערער: עו"ד ר' פלר ואח'

ב"כ המשיב: עו"ד גלייטמן מפרקליטות מחוז חיפה