חובת גילוי מסמכים במסגרת ערעורי מס (ענין בני שטינמץ)

♦ בני שטיינמץ ( להלן: " המבקש") פנה אל פקיד שומה גוש דן (להלן:" המשיב") בבקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרתה התבקש המשיב לגלות למבקש את כל המסמכים, התיעוד, העדויות, התחשיבים, הפרוטוקולים, החישובים, הראיות והתרשומות שברשות המשיב ו/או בשליטתו ואשר הינם רלבנטיים לכל מחלוקות המס שבין המבקש לבין המשיב במסגרת הערעורים. בנוסף ביקש המבקש לגלות לו פרטים על צווים ו/או הסכמי שומה שנערכו בנסיבות דומות לסוגיות שבמחלוקת בין המשיב למערער, לרבות בקשר עם מיסוי נאמנויות זרות וייחוס הכנסות נאמנויות זרות לנהנים תושבי ישראל. בקשה זו לא נענתה ע"י המשיב והמבקש חזר על בקשתו ומשגם פניה זו לא נענתה ע"י המשיב, פנה המבקש בשלישית במכתב בו חזר על בקשתו. לאחר מכן, במכתב נוסף חזר המבקש על בקשתו לגילוי ועיון במסמכים.
 

♦ מכתבו האחרון של המבקש נענה ע"י המשיב במכתב בו פירטה ב"כ המשיב דרישות גילוי מסמכים ונתונים שהופנו אל המבקש ונענו באופן חלקי. כן הודיעה, כי "בשל חוסר שיתוף הפעולה כאמור, אני סבורה, כי סדר הדברים הנכון הוא שתענו – כמובן, באופן ענייני – על דרישות המשיב, ולאחר מכן יומצא לידיכם החומר הרלבנטי אשר מצוי בידיו".
 

♦ לטענת המבקש, המסמכים אותם מבקש המשיב לגלות לו לא נדרשו ע"י המשיב בשלב השומה, ופנייתו של המשיב לגילוי נעשתה רק לאחר פנייתו הראשונה של המבקש לגלות לו את מסמכי המשיב. מכאן טוען המבקש, שהמסמכים המבוקשים ע"י המשיב אינם נוגעים לערעורי המס עוד מוסיף המבקש וטוען, כי מסמכים שדרש המשיב, ככל שהיו מצויים בידי המבקש נמסרו למשיב, וטענת המשיב כאילו המבקש לא שיתף פעולה עם המשיב, אינה משקפת את המציאות. כך גם מבהיר ב"כ המבקש, כי גרסתו הוצגה למשיב ולא קיים חשש באשר לעיצוב הגרסה והתאמתה למידע שיקבל מהמשיב, מידע אשר הוא חושש, כי שימש בבסיס השומות ויכול והוא שגוי ועליו להפריכו.
 

♦ המשיב אינו כופר בתנאי שהציב למבקש אולם מסביר, כי לאורך שנים פנה אל המערער בדרישות להמצאת מסמכים הנוגעים לתאגידים ונאמנויות הקשורים למבקש, אולם המבקש נענה באופן חלקי בלבד. מוסיף המשיב, כי נוכח העדר שיתוף פעולה מצד המבקש, סבור הוא שאין זה נכון שהמערער יקבל לידיו את כל המסמכים המצויים בידי המשיב קודם למסירת המסמכים, הנתונים וההסברים המבוקשים ע"י המשיב.

 

 

♦ אין מחלוקת בין בעלי הדין אודות חובת הגילוי ההדדית החלה על כל אחד מבעלי הדין והכל (להלן: "עניין ד.נ.ד"). המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת עיתוי הגילוי בו חייב המשיב נוכח טענתו בדבר העדר שיתוף פעולה מצד המבקש. 
 

♦ ביהמ"ש קבע, כי כל הנתונים והמסמכים שדרש המשיב מהמבקש דרושים לבירור העניינים הקשורים בשומות שהוציא המשיב, ועל כן, הימנעות המבקש מלהמציא נתונים ו/או מסמכים שנדרשו ע"י המשיב הינה בגדר הפרת חובת הגילוי של המבקש ופגיעה בתכלית הליך השומה שנועד לקביעת מס אמת, כאמור בעניין ד.נ.ד.

 

♦ ביהמ"ש קבע, כי אי קיום דרישת הגילוי של המשיב במלואה, תוך היתלות במניעה חוקית לכאורה במסירת נתונים ומסמכים של הנאמנויות כאשר בפועל המציאו המבקש ומנהלי הנאמנויות נתונים ומסמכים של הנאמנויות, מאששת את חששו של המשיב שהמבקש יתאים את גרסתו לחומר המצוי בידי המשיב אם יגולו לו המסמכים שבידי המשיב קודם להמצאת המסמכים, הנתונים וההסברים שדרש ממנו המשיב, באופן העלול לשבש באופן קשה את עבודת המשיב. 

 

♦ מקובלת על ביהמ"ש עמדת המשיב, כי כאשר נישום אינו ממציא מידע מלא ויהיו טעמיו אשר יהיו, ואינו מאפשר בכך למשיב להפעיל סמכותו לקבלת מידע מכוח הדין, נסוגה חובתו של המשיב לגלות שבידיו בפני החשש ל"תפירת" גרסאות. ברגיל הנישום הוא המצוי אצל עסקיו, התנהלותם, הונו וכיוצא באילו. הוא החי את הדברים בעולם המעשה מכלי ראשון. המשיב מבסס את שומותיו אחרי שקיבל מידע שקיבל מהנישום ויועציו. כשאין בידו מידע מבוסס או כשהוא חושש שהמידע אינו תקין או מספיק, הוא מניח השערות ומבצע חקירות כדי לקבל מידע על מנת לנסות ולהגיע לשומות הקרובות ככל הניתן לשומות האמת בקשר עם הכנסתו החייבת של הנישום. לנישום לא רק חובה חוקית בקשר עם מסירת המידע אלא זו חובתו "הטבעית" מכוח אותה אמנה חברתית המצויה אף היא בבסיס הטלת מס אמת במדינה ליברלית, אמנה חברתית שהוא צד לה. על בסיס תפיסה דמוקרטית ליברלית בו הריבון הוא הציבור וקיום המדינה על מוסדותיה באשר הם נעשה עבור כלל הציבור ולטובתו, כאשר הציבור הוא המקנה רעיונית - תפיסתית למדינה את הסמכות לפעול כך, קמה חובת תום הלב ושתוף הפעולה של האזרח מול הרשות המנהלית על מנת לקיים מנהל תקין ושוויוני. הן הנישום והן רשות המס עומדים באותו צד של המתרס בשאיפה להגיע אל שומת האמת. כשמתעורר חשש כבמקרה זה ונוכח חוסר שתוף פעולה מספק, רשאי המשיב לפעול מתוך דאגה לקופה הציבורית, שזו חובתו ולהתנות מסירת מידע בקבלת מידע. ביהמ"ש קבע, כי נכון לעכב את גילוי המסמכים שבידי המשיב עד להשלמת גילוי המסמכים והנתונים שדרש המשיב מהמבקש.

♦ בקשת המשיב (פקיד השומה) התקבלה.  בקשת המבקש (בני שטינמץ) נדחתה.