ערכאת ערעור אינה "מקצה שיפורים" לשלב ההשגה

♦ מדובר בבקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי מוניטין. בין המבקשים לבין מגדל (בנין) ניהול סוכנויות בע"מ (להלן: "מגדל") נכרת הסכם, לפיו מכרו המבקשים את מניות חברת סוכנויות פלתורס בע"מ (להלן: "פלתורס") שהיו בידיהם תמורת סך של 6,375,000 ש"ח. בהסכם דוּבּר על מכירת מניות, לא צויין בו מכר מוניטין. בדו"ח לשנת המס 2002 הצהירה המבקשת 2 (חברת י. ליבוביץ מסחר ושירותים בע"מ (מחוסלת)), על רווח אינפלציוני חייב בגין מכירת מוניטין בסך של 5,399,959 ש"ח ורווח הון אינפלציוני חייב בגין מכירת מניות בסך של 974,336 ש"ח. ביום 24.1.2007 קבע המשיב למבקשת 2, שומה לפי מיטב השפיטה. בנימוקים לשומה, ציין המשיב בין היתר, כי בחישוב רווח ההון ממכירת המניות לא זכאית המבקשת 2 לסכום אינפלציוני בגין מכירת מוניטין, משום שהנכס הנמכר הוא מניות ולא מוניטין, ומכיוון שלא הוכח, כי היה במניות שנמכרו מרכיב של מוניטין שלא שולם בעד רכישתו.
 

♦ בערעורם לביהמ"ש המחוזי טענו המבקשים, כי יש לייחס את המוניטין של פלתורס למבקשת 2, כי "בהסכם המכירה, נמכרו מוניטין", וכי שוויו הוא התמורה שנקבעה בהסכם המכירה בניכוי הון המניות של פלתורס. בהחלטה מיום 26.11.2013 דחה ביהמ"ש המחוזי את בקשת המבקשים להגיש חוות דעת מומחה ביחס לשווי המוניטין שלטענתם נמכר במסגרת עסקת המכר הנדונה. ביהמ"ש המחוזי נימק את החלטתו בכך, שסוגיית שווי המוניטין היא משנית, ואינה נחוצה להכרעה במחלוקת שעניינה "באשר לעצם היכולת להתעלם מעסקת מכר המניות ולבחון מה לכאורה מגלמות מניות אילו". ביהמ"ש המחוזי קבע, כי אין מקום "להשקיף" מניות בדרך שהוצעה על-ידי המבקשים. בהתאם לכך ציין ביהמ"ש המחוזי, כי גם אם קיים מוניטין שהשפיע על שווי המניות במועד הסכם המכירה, הרי "אין בכך כדי ללמד כי עסקת מכירת המניות היא עסקת מוניטין בעיקרה". זאת ועוד, ככל שהמבקשים ביקשו לבסס את טענותיהם על שווי המוניטין, היה עליהם לעשות כן בשלב ההשגה. משלא עשו זאת, אין להתיר להם לבצע "מקצה שיפורים" בשלב הערעור, במיוחד כשבשלבי ההליך השומתי עלתה ונדונה שאלת קיומו של מוניטין. אין להעמיד לפני ערכאת הערעור מסכת עובדתית חדשה. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני ביהמ"ש העליון.
 

♦ המבקשים טוענים, כי ביהמ"ש המחוזי שגה בקביעתו לפיה המחלוקת בין הצדדים היא באשר לקיומו של מוניטין אשר נמכר במסגרת הסכם המכירה, ולכן הגשת חוות דעת לעניין שוויו אינה נחוצה. אדרבה, הוכחת שווי המוניטין מעידה בהכרח על עצם קיומו של מוניטין אשר הועבר גם הוא במסגרת עסקת המכר, ומכאן החשיבות שבהגשת חוות הדעת. זו נוגעת במחלוקת העיקרית שבין הצדדים, ואין מדובר בה במסכת עובדתית חדשה. הטענה הועלתה על-ידי המבקשים עוד בשלב ההליך השומתי. זאת ועוד, לטענתם, יש להתיר את הגשת חוות הדעת במסגרת הערעור כ"ראיה לביסוס טענה אשר נטענה זה מכבר בהליך השומתי, על מנת להגיע לשומת אמת", וגם בשל אופיו המיוחד של הליך הערעור על השומה, הדומה במהותו להליך לפני ערכאה ראשונה אשר דנה בראיות חדשות המובאות לפניה. ההליך השומתי שונה מן ההליך השיפוטי בפרוצדורה ובמהות, לא מתקיים בו דיון ממצה ויסודי, לא היו מעורבים בו, בנסיבות העניין, עורכי דין, ומכל מקום, ההלכה הפסוקה מתירה להעלות בשלב הערעור בבית המשפט המחוזי גם טענות עובדתיות ומשפטיות שלא עלו בשלב ההשגה.

 

 

♦ שאלת אופן ניהולו של ההליך מסורה בידי הערכאה הדיונית, והכלל הוא "כי כאשר מדובר בשיקול דעת בעניינים שבסדרי דין אין בית משפט שלערעור מתערב אלא אם כן ההחלטה הנדונה נוגדת את הדין או גורמת לעיוות דין" (רע"א 266/88 סאן אינטרנשיונל לימיטד נ' מדינת ישראל). העניין הנדון אינו מצדיק חריגה מן הכלל. הצדדים חלוקים בשאלה האם העסקה הנדונה כללה מכירת מניות בלבד, ללא תלות בשאלת קיום המוניטין והשפעתו על שווי המניות, או שכללה מכר מוניטין ומניות כשני אלמנטים נפרדים בעסקה. לכאורה, בצדק קבע ביהמ"ש המחוזי, כי אינו נזקק להערכת שווי המוניטין לצורך הכרעה בשאלה זו. שווי המוניטין הוא נושא משני שיהיה צורך לדון בו רק אם וכאשר יקבע, כי העסקה כללה מכירת מוניטין. כפי שציין ביהמ"ש המחוזי, הוכחת קיום מוניטין ושוויו אינם מחייבים את המסקנה כי עסקת מכירת המניות היא בעיקרה עסקת מוניטין. באשר לטענת המבקשים לפיה חוות הדעת אינה מהווה "מסכת עובדתית חדשה", דומה, כי צדק ביהמ"ש המחוזי בקובעו, כי בשלב ההשגה צריך היה להעלות את הטענות על שווי המוניטין בהנחה שאלה יועילו.

♦ אין ממש בטענה, כי לפי מהות ההליך בערעור מס קמה חובה בנסיבות העניין לקבל ראיות חדשות לביסוס טענות המבקשים. בידוע, כי על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור. כפי שציין ביהמ"ש המחוזי בהחלטתו, "כבר נאמר לא אחת שבית המשפט אינו קובע שומות DE NOVOוהדברים ידועים". אמנם יתכנו מצבים חריגים שבהם ערכאת הערעור תראה לקבל ראיות חדשות על מנת להשיג שומת אמת, ואולם ענייננו אינו נמנה עם החריגים, ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לאפשר למבקש לערוך "מקצה שיפורים" (השוו ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ אשדוד). ביהמ"ש לא מצא הסבר מניח את הדעת לכך שחוות הדעת לא הוגשה קודם, בשלבי השומה, כאשר לא הייתה למבקשים מניעה של ממש מלעשות להגשתה באותו מועד.

♦ הבקשה נדחית מבלי שנתבקשה תשובה.